2,479
עריכות
שו"ת חתם סופר/ו/לב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
רווחים מיותרים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (רווחים מיותרים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''שלום | '''שלום''' וכ"ט לידידי הרב המאה"ג המופלג השנון הותיק מלא עתיק כש"ת מו"ה אלעזר נ"י אב"ד דק"ק מג"ד יע"א: | ||
'''גי"ה | '''גי"ה''' מגלה כתובה פנים ואחור אודות בה"כ החדשה שנבני' בעירו אחר שנשרפה והשתדלו ב' שנים אצל השר שחזר ובנאה והעמיס עליהם מס כפול ומכופל ממה שישלמו מן קדמת דנא ודנו היחידי' בענין התשלומין כי לפני' נתנו רק לפי הנפשות כל בעה"ב ג' זהו' לשנה ואחרי' רוצי' שיתנו אותם שיש להם מקומות בבה"כ המס היתר: | ||
'''לא | '''לא''' אוכל להאריך ובשגם אין זה ענין שראוי להאריך שדין תורה בזה לפי ראות עיני הדיין והמקום והזמן בעניני מסים והנה בתחילת בנין בה"כ אין ספק שראוי לשלם לפי ערכי נפשות שבני עיר כופין זא"ז לבנות בה"כ וכ"ע צריכים לזה כגדול כקטן כאיש כאשה הבקי ואינו בקי כמו שהסביר בזה מהר"י מינץ סי' ז' ומ"ש שער אפרים סי' קמ"ה על שמו שיתנו לפי ממון לא נמצא כן שם אך בודאי העניים סגי להו בבנין עצים והעשירים רוצים בבנין מפואר לפאר בית אלקינו ואפי' במדינה שהשר בונה משלו ומטיל מס השכירות בכל שנה על הקהלה מ"מ לפי רוב הוצאותיו בממון קרנו מטיל רוב מס מסת שנה בשנה וזה מטעם העשירים לפי כבוד עשרם ויכולתם לרומם בית אלקינו ע"כ יותן גם לפי ממון אבל עיקור הבנין הוא לפי נפשות כמו שנבנה בהמ"ק שגבה דהע"ה מהשבטי' בשוה וקרבנות מתרומות הלשכה שהוא ממחצית השקל שהוא לפי נפשות ויש דברי' מלשכת נדבת בדק הבית שהי' לפי ממון המנדבי' וסברות כעין אלו ימצא בתשו' שבב"י א"ח סי' מ"ג בסופו בשם ר' האי: | ||
'''וכל | '''וכל''' זה בתחילת בנין בה"כ ועדיין לא נקבע מקום לשום אדם ולכל בני עיר חלק שוה בשוה וע"ז כ' רמב"ן בב"ב הא דאמרי' דלית לי' ארעא מעולם היינו במקום שאין בה"כ בעיר דבמקום שיש בה"כ ע"כ כולם שותפין בו ושוב כשכבר נבנה מנהג קדמוני' למכור השותפו' האלו זה לזה או להחזיק במקום ידוע וקבוע אפי' הבה"כ מושכר מהשר מ"מ שוכרי' וקוני' החזקה שיוחזק זה במקומו לעולם המושכר לו זה נוכרי א' סמוך לארון הקודש או לבימה או לפתח וזה שני לו וזה שלישי וכן כולם ומי שאין לו מקום קבוע מ"מ שותפות לא הפסיד ויעמוד באמצע ועיין בט"ז י"ד סס"י רכ"ד ואם אח"כ אירע מקרה שגרש בה"כ או נשרף ר"ל מ"מ מקומו לא הפסיד ונהי שאינו יכול להכריח הציבור לבנות בה"כ אחר במקום הזה דוקא ואז כשבוני' במקום אחר אין לבעלי המקומות כלום מ"מ כשחוזרים ובונים במקומו הראשון לא הפסיד כל א' מקום המצוין לו ועל זה אנחנו דנין שמעתה אומרי' אמור לבעלי המקומות דקא משתרשי להו ע"י שהטרחנו והשתדלנו לבנות על מקומו הראשון דאל"ה הפסדתם מקומכם ואפי' לא הי' אפשר בשום אופן לבנות או להתפלל במקום אחר ועל כרחם הי' צריכי' לבנות פה מ"מ לא ה"ל כזה נהנה וזה לא חסר כיון דגלי אדעתא דניחא להו במקומות קראי שלהם שהרי לא יניחו לעמוד אחר במקומם וא"כ ע"כ יסייעו בתשלומין לפי ערך שינוי המקומות מי שמקומו שוה מאה הרי יותר ממי שמקומו שוה חמשים ולפי ערך זה ישלמו ומעתה אותן ג' מאות שישלמו לפי נפשות שוה בשוה יהי' עדיין כן והמותר ישלמו קצת לפי יופי תפארת הבנין לפי ממון והנשאר לפי ממון ערך שיווי מקומות בבה"כ. ומ"ש יש עניים שיש להם כמה מקומות בבה"כ ומנא להם לשלם אם אין לו יעמוד אחר במקומו וישלם עבורו דמאן דיהיב טסקא ליכול ארעא ועיין נימוקי יוסף פ' חזקת בסוגי' דדינא דמלכותא והדברי' פשוטי' לפע"ד הכ"ד החותם בברכה. פ"ב נגהי ליום ב' ר"ח שבט תקפט"ל. משה"ק סופר מפפד"מ: | ||