2,479
עריכות
אבן הראשה/כג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
סרש"י --> פרש"י
(כחב --> כתב) |
מ (סרש"י --> פרש"י) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
'''{{עוגן1|נתתי}}''' אל לבי לבאר המדות והמשקלות של תורה בשיפור קצוב ומדוייק כי מדת האמה וכפסח והאצבט משתנה באנשים שורס לסי גדלם גבהם ובנין גוסס ולא נדם מי הוא האדם הכינור אשר נמדוד הכל באנבפו בצמצום ופמ"ש התוססות בשבת(דף ל"ה) ד"ה תרי תלהי מיל דמססקא להר מהו אדם בינוני ולזאת לא נוכל להבחין פ"י שיפור הילוך אדם כינור מסחלת שקיפת החמה יט"ש. וגם הוא משתנה לסי הזמן שאנשי ימי קדם היו רמי הקומה ובריאי נשר יותר [ופיין נדה (דף כיד) ארוך בדורו כוה וריס מגיפ לכתפו כו' יט"ש שהיה הלוך ומסור גובה וקומת האנשים] ועמ"ש הצל"נו בפסחים(דף ק"ס) שהביצים שבזמנינו הם קסרם הרבה מכסי מה שהיו בימי הש"ס ולא יתכן לומר שמשתנה שיפור המפח ואגודל ורביעית לפי הזמן: | '''{{עוגן1|נתתי}}''' אל לבי לבאר המדות והמשקלות של תורה בשיפור קצוב ומדוייק כי מדת האמה וכפסח והאצבט משתנה באנשים שורס לסי גדלם גבהם ובנין גוסס ולא נדם מי הוא האדם הכינור אשר נמדוד הכל באנבפו בצמצום ופמ"ש התוססות בשבת(דף ל"ה) ד"ה תרי תלהי מיל דמססקא להר מהו אדם בינוני ולזאת לא נוכל להבחין פ"י שיפור הילוך אדם כינור מסחלת שקיפת החמה יט"ש. וגם הוא משתנה לסי הזמן שאנשי ימי קדם היו רמי הקומה ובריאי נשר יותר [ופיין נדה (דף כיד) ארוך בדורו כוה וריס מגיפ לכתפו כו' יט"ש שהיה הלוך ומסור גובה וקומת האנשים] ועמ"ש הצל"נו בפסחים(דף ק"ס) שהביצים שבזמנינו הם קסרם הרבה מכסי מה שהיו בימי הש"ס ולא יתכן לומר שמשתנה שיפור המפח ואגודל ורביעית לפי הזמן: | ||
'''{{עוגן1|ועיין}}''' פסחים (דף מ"ו) אר"ל כדי שילך אדם ממגדל נורא לסבריא מיל ונימא מיל הא קמיל דשיפורא דמיל כסמגדל נורא ופד סבריא . ובמגילה (דף ב') א"ר ירמיה כמסמתן לסבריא מיל ולימא מיל הא קס"ל דשיפורא דמיל כמה הוי כסחסתן לסבריא . וכבר הקשה בפו"א שם דמאי שנא הכא דנקס סיסנא מחמתן לסבריא והתם נקס כממגדל נוניא לסבריא ומ"ש הס"א לתרץ דכיון דסצינו תרי גווני אפוס לאביי משמיה דר"ג אמס סוכה ומטי בת חמשה ספחים אמת כלאים בת ששה פסחים ולרבא משמיה דד"נ כל אמות באסה בס ו' אלא דשל כלאים שוחקות שמודדין בפסחים גדולים ושל סוכה ומטי פצבוס ומצומצמות והכל למומרא כדאמר בעירובין (דף ג') ה"נ איכא סרי טור מיל אלפים אמות גדולות וקמנות ולפנין חסן אזלינן לחומרא דבכדי הילוך מיל קק אסור והיינו שיפורא דסמגדל נורא ופד סבריא ומחמתן לסבריא הוי מיל של אמות גדולות ומשום דליכא מומר בקריאת המגילה בי"ד ספי משל ס"ו טכיד . ולפל"ד לא שייכה לומר דאזלינן בזה לסוסרא דדוקא גבי סוכה .ומבד וכלאים שמשרש במשנה השיפור אמה מודדין בכלאים נספחים גדולים ושל סוכה ומבוי כמצומצמות לחומרא סםא"כ הנא שלא נזכר כלל שיפור מיל ואמה אלא דאם ים כיוצא'?בו שהחסין ה"ז אסור וקאסר הש"ס אם אין שם כיוצא בו מהו א"ר אבהו ארשביל כדי שילך אדם ממגדל נורא להבריא מיל ולא שיין. לומר שהולך במדידת המיל למומרא ציון" דאיהו גופיה הוא דקא"ל לשיעור מיל. וגם לא משמע פירושו דהכא משפרינן באמות קסנוס מדקאמר הא קמ"ל דשיפורא דסיל כמסגדל כי' ולא קאמר דקס"ל דהכא משעריק באמות קפנוס . גם דא"כ לא הוי דומיא הא דאמר אח"כ ר' אבהו ארשב"ל לבבל ולתפלה ולנפ"י ארבפה מילק דמשמט דהוי דומיא של כמימרא הקודמת והתם אי ניזיל לחומרא אדרבה יש לשפר באמות גדולות [ופמ"ם הסוס' בחולין (דף קכ"ב) ד"ה לגבל שהקשו אמאי לא חשיב שלשים ריס דב"ק (דף פ"ס) ולדפח הסו"א ים מקום לחח דהכא מםפרעי נאמיח צ!צצי" דומיא דחמן והא דאין טרסין נישובים ליונים אא־כ היה רחוק מ! הישוב ל' ריס משפריק באמות גדולות]. אמנם לפנ"ד מיושב בסשוס הא דנקס שיטורא במגילה כמחסת; לסבריא ולא כממגדל נורא לסבריא דהא קאי טל הא דאריב"ל כרך וכל ?הסמוך לו וכל הנראה טמו נידון ככרך פד כמה חשיב לה סמוך כסחסתן לסבריא מיל ותנא סמוך אפיס שאינו נראה נראה אפ"ס שאינו שמוך וקאסר סמוך אטיס שאינו נראה היכי משכחת לה א"ר ירמיה שיושבת בנחל ומש־ה נקט כמחמת! לסבריא דהוי סמוך אפיס שאינו נראה מםאיכ מנדל נורא דייל שהיה נראה טמה שהיתה ג"כ בטמק ופיין בטירונין(דף ס"א) התיר רבי שיהו בר גדר יורדי! לחמתן ואין בר חמתן פולץ לגדר וט"ם | '''{{עוגן1|ועיין}}''' פסחים (דף מ"ו) אר"ל כדי שילך אדם ממגדל נורא לסבריא מיל ונימא מיל הא קמיל דשיפורא דמיל כסמגדל נורא ופד סבריא . ובמגילה (דף ב') א"ר ירמיה כמסמתן לסבריא מיל ולימא מיל הא קס"ל דשיפורא דמיל כמה הוי כסחסתן לסבריא . וכבר הקשה בפו"א שם דמאי שנא הכא דנקס סיסנא מחמתן לסבריא והתם נקס כממגדל נוניא לסבריא ומ"ש הס"א לתרץ דכיון דסצינו תרי גווני אפוס לאביי משמיה דר"ג אמס סוכה ומטי בת חמשה ספחים אמת כלאים בת ששה פסחים ולרבא משמיה דד"נ כל אמות באסה בס ו' אלא דשל כלאים שוחקות שמודדין בפסחים גדולים ושל סוכה ומטי פצבוס ומצומצמות והכל למומרא כדאמר בעירובין (דף ג') ה"נ איכא סרי טור מיל אלפים אמות גדולות וקמנות ולפנין חסן אזלינן לחומרא דבכדי הילוך מיל קק אסור והיינו שיפורא דסמגדל נורא ופד סבריא ומחמתן לסבריא הוי מיל של אמות גדולות ומשום דליכא מומר בקריאת המגילה בי"ד ספי משל ס"ו טכיד . ולפל"ד לא שייכה לומר דאזלינן בזה לסוסרא דדוקא גבי סוכה .ומבד וכלאים שמשרש במשנה השיפור אמה מודדין בכלאים נספחים גדולים ושל סוכה ומבוי כמצומצמות לחומרא סםא"כ הנא שלא נזכר כלל שיפור מיל ואמה אלא דאם ים כיוצא'?בו שהחסין ה"ז אסור וקאסר הש"ס אם אין שם כיוצא בו מהו א"ר אבהו ארשביל כדי שילך אדם ממגדל נורא להבריא מיל ולא שיין. לומר שהולך במדידת המיל למומרא ציון" דאיהו גופיה הוא דקא"ל לשיעור מיל. וגם לא משמע פירושו דהכא משפרינן באמות קסנוס מדקאמר הא קמ"ל דשיפורא דסיל כמסגדל כי' ולא קאמר דקס"ל דהכא משעריק באמות קפנוס . גם דא"כ לא הוי דומיא הא דאמר אח"כ ר' אבהו ארשב"ל לבבל ולתפלה ולנפ"י ארבפה מילק דמשמט דהוי דומיא של כמימרא הקודמת והתם אי ניזיל לחומרא אדרבה יש לשפר באמות גדולות [ופמ"ם הסוס' בחולין (דף קכ"ב) ד"ה לגבל שהקשו אמאי לא חשיב שלשים ריס דב"ק (דף פ"ס) ולדפח הסו"א ים מקום לחח דהכא מםפרעי נאמיח צ!צצי" דומיא דחמן והא דאין טרסין נישובים ליונים אא־כ היה רחוק מ! הישוב ל' ריס משפריק באמות גדולות]. אמנם לפנ"ד מיושב בסשוס הא דנקס שיטורא במגילה כמחסת; לסבריא ולא כממגדל נורא לסבריא דהא קאי טל הא דאריב"ל כרך וכל ?הסמוך לו וכל הנראה טמו נידון ככרך פד כמה חשיב לה סמוך כסחסתן לסבריא מיל ותנא סמוך אפיס שאינו נראה נראה אפ"ס שאינו שמוך וקאסר סמוך אטיס שאינו נראה היכי משכחת לה א"ר ירמיה שיושבת בנחל ומש־ה נקט כמחמת! לסבריא דהוי סמוך אפיס שאינו נראה מםאיכ מנדל נורא דייל שהיה נראה טמה שהיתה ג"כ בטמק ופיין בטירונין(דף ס"א) התיר רבי שיהו בר גדר יורדי! לחמתן ואין בר חמתן פולץ לגדר וט"ם בפרש"י דגדר וחמה! יושבץ בהר בשיפוט גדר למטלה וחמת! למסה . וטס"ם הס"ז (סימן חרס"ח ס"ק ג') להקשות דאסו לח ידטנא שיטור מיל אלפים אמה וחיק דסשוס דסבריא היתה יושבת בטמק כמ"ם בשבת (דף קי"ח) יהא חלקי סמכרסי שבח בסבריא קס"ל דשיפור מיל לטנין מגילה הוה פס הקרקט בשיפוט כמו שיש מחמתן לסבריא [ומדיין לא יתיישב בזה ההיא דסשחים] וא"כ מיושב הא דנקס מחמתן ולא ממגדל נורא . וגם ים ליישב לסמ"ם בירושלמי (סרק כיצד מפברין הלכה ז') בראשונה היו בני סבריא מהלכי( את כל חמתה ובני חמסה אינן מגיפין אלא פד הכיפה וטכשיו בני חמתה ובר מבדא פיר אחת היא ופירש הק"ט שנתוספו דיורץ ובתים פד שהם פיר אחת וא"כ י"ל דבימי ר"ל היה ממגדל נורא לסבריא מיל ומחססן לסבריא היה יוסר ממיל ואחר איזה שנים נתוססו דורין ובתים והיה מסנדל נורא פחות ממיל ומחססן היה מיל ומש"ה נקיס רחב"א(תלמיד ר' יוחנן ופיין ברכות דף ל"ח) שהיה אחר ריל מחמתן לסבריא ולא ממגדל נורא לפי שנתוספו דיורין ובתים. ויי-ל ג"כ דמש"ה נקס בפסחים לפני! שיפור סימון ממגדל נורא ולא מחמתן משום דהתם איירי לפני! שיטור זמן הילוך מיל משהולך מחמתן לפבריא שמא מהר לפסק שוהה בהילוכו יותר לפי שצריך להזהר בהילוט בשיפוט הכר (ומיין פירובין(דף כ"ב) גבי מטלות ומורדות שבא"י דלא רסא דריסה דידהו] וממגדל נוניא לפבריא אסם© שהיה יוסר מקום שוה ולא בשיטט ומורד ההר כל כך מםס"כ במנילה דמיירי לטנץ המרחק ולא לטרן זק ההילוך נקס מחמק לפבריא . [וגם י"ל דכאו"א אמר שיטור המדידה ממקום שהלך לשם תמיד ומיין ירושלמי (ס"ג דכוריות) דטרק בדא דמוגדלא]: | ||
'''{{עוגן1|ובתשובת}}''' רבינו יוסף אבן מיגאש (סימן מ"ה) וז"ל ודקא שאיל סר כמה בץ מבריא לציפורי מסתברא לן דמקרבי להדדי ובתוך תחוס שבס קיימי תדט דגרסינן בסרק כל כתבי א"ר ינאי יהא חלקי טס מכרסי שבת בסבריא ומוציאי שבס בצפורי אא"ב קרובים להדדי נינהו ובתוך תחום שבת • קיימי היינו דמשכסת לה דמכניס שבת בפבריא ומוציאה בצפורי אא"א רחוקים מהדדי רנסו היכי משכחת לה כו' ומההיא דאסריק בשבת (דף ק"ד) כתב אות אחת בפבריא ואות אחת בצטרי חייב איכא למשמט מינה דסרווייהו בתוך תחוס שבס קיימי יפ"ש והובא בגליון הש"ס להגרע"א זצ"ל בשבת שם. ולכאורה לא משמע הכי מהא דאיתא בירושלמי סוף ברכות אמר רשב"ל במגילת חסידים מצאו כתוב יום {{עוגן|לח. מדה"ס}}תעזבני יומים אעזבך לשנים שיצאו א' סטבריא וא' מצפורי ופנעו זה כזה כחדא משכנא לא הספיקו לפרוש זה ימה עד שהלך זה מיל וזה טיל נמצאו רחוקים זה מזה ל מילין. וכטדרש איכה פסוק כלע ה' אימא י"ח טיל על י"ח מיל כמן סכריא לציפורי. ולכאורה יש ליישב זה לפמ"ש בב"כ (דף ע"ה) א"ר יוסי אני ראיחי צפורי כשלוסה והיו כה מאה ושמונים אלן" כו' וא"כ י"ל דמה שא"ר יוסי [כגירסש הש"ס ומ"ש הר"י מיגש א"ר ינאי כודאי הוא נועוס הדפוס] יהא סלקי ממכניסי שכח כסכריא כו' כיינו כעס שהיסה צפורי כשלווחה שהיסה גדולה הרבה כשסחה והיה סכריא קרוב לה כסוך חסום שכס שלה ואחר שנחרבה צפורי נסרחקה כמה מילין מסכריא. אמנם לפ"ז קשה מ"ש הר"י מיגש שם על הא דקאמר בסנהדרין(דן" ליא) היבמה הולכח אמר היבם להסירה סד כסה א"ר ירמיה (ובנט' הגירסא א"ר אמי) אפילו ממבריא לצפורי דקט"ל דהנם דקריב ספי אין כופץ אוסו לבא אצלה אלא היא הולכח אחריו להסירה והוכיח דבסוך סחוס שבח קיימי מהסוגיא הנ"ל ולפיז הא לא מוכח דבימי ר' אמי שכבר נחרבה צפורי ג"כ היו קרובין זה לזה כל כך [ואץ לומר דגרס א"ר ינאי יהא חלקי מ' שהיה ג"כ בזמן מאוסר דא"כ הדר יקשה מהמדרש הניל וגם דגירסח הש"ס א"ר יוסי עיקריח וכל.המימרוח שם הם של ר' יוסי] וגם קשה טמ"ש בירושלמי (סרק כיצד מעברין הלכה א') נוסק עיבור לעיבור דמר רשב"י יכול אני לעשוח שיהו טהלכין מצור לצידון ומסבריא לצסורי ע"י מסרוס ועיי בורגטן וא"כ שסיר משכחס לה דסכניס שבח בסבריא ומוציאה בצפורי הגס שהיו סרוחקין הרבה זה מזה שע"י מערוס וטרגנין יכול להלון גס מרחק רב וכן מצור לצידון הוא מהלך יום כדפרש"י שבח (דן" י"ט) • [ואין לומר שבא להוכיח דסשסעמזה שאינם מרוחקין הרבה דלא שכימא שילכו מרחק רב ע"י מערוח ובורגני! דז"א דבלשק הר"י מיגש מפורש דמוכיח מזה שהן קרובים להדדי בחון חסום שבת ממש . וגם קשה למה לא .הניא דברי הירושלמי הנ"ל] ועיין עירובין(דן" נ"ח) בענץ מדידת ההר וצסורי היסה בראש ההר וי"ל שע"י השיפוע היה רחוק הרבה. וביוחר קפה מיש הריסב"א בב"מ (דן" כ"ד) כהא דר' חנינא מצא גדי שחוט כץ מבריא לצסורי והסירוהו לו דכאשסה שככית דמי שאין אדם עשוי להטיל נכלהו שם וה"נ כין טכריא לצסורי דליכא אלא מיל ושטחי שכרי דרכים סובא ומבואר מדכריו דגס כימי ר' חנינא לא היה כיניהס אלא טיל והוא סוחר לדברי הירושלמי הנ"ל וצ"ע. והנה יש ליישב קושיס המיז דמה הוצרך לומר כסחמסן לסבריא דאסו לא ידענא שיעור מיל אלפים אמה די"ל שלא נוכל לידע מזה כשישר כדיוק לסי שלא נוכל לידע ש הוא האדם הכינוט אשר נמדוד כאצכע וטפח ואמה שלו ויחיישכ נס ההיא דפסחים: | '''{{עוגן1|ובתשובת}}''' רבינו יוסף אבן מיגאש (סימן מ"ה) וז"ל ודקא שאיל סר כמה בץ מבריא לציפורי מסתברא לן דמקרבי להדדי ובתוך תחוס שבס קיימי תדט דגרסינן בסרק כל כתבי א"ר ינאי יהא חלקי טס מכרסי שבת בסבריא ומוציאי שבס בצפורי אא"ב קרובים להדדי נינהו ובתוך תחום שבת • קיימי היינו דמשכסת לה דמכניס שבת בפבריא ומוציאה בצפורי אא"א רחוקים מהדדי רנסו היכי משכחת לה כו' ומההיא דאסריק בשבת (דף ק"ד) כתב אות אחת בפבריא ואות אחת בצטרי חייב איכא למשמט מינה דסרווייהו בתוך תחוס שבס קיימי יפ"ש והובא בגליון הש"ס להגרע"א זצ"ל בשבת שם. ולכאורה לא משמע הכי מהא דאיתא בירושלמי סוף ברכות אמר רשב"ל במגילת חסידים מצאו כתוב יום {{עוגן|לח. מדה"ס}}תעזבני יומים אעזבך לשנים שיצאו א' סטבריא וא' מצפורי ופנעו זה כזה כחדא משכנא לא הספיקו לפרוש זה ימה עד שהלך זה מיל וזה טיל נמצאו רחוקים זה מזה ל מילין. וכטדרש איכה פסוק כלע ה' אימא י"ח טיל על י"ח מיל כמן סכריא לציפורי. ולכאורה יש ליישב זה לפמ"ש בב"כ (דף ע"ה) א"ר יוסי אני ראיחי צפורי כשלוסה והיו כה מאה ושמונים אלן" כו' וא"כ י"ל דמה שא"ר יוסי [כגירסש הש"ס ומ"ש הר"י מיגש א"ר ינאי כודאי הוא נועוס הדפוס] יהא סלקי ממכניסי שכח כסכריא כו' כיינו כעס שהיסה צפורי כשלווחה שהיסה גדולה הרבה כשסחה והיה סכריא קרוב לה כסוך חסום שכס שלה ואחר שנחרבה צפורי נסרחקה כמה מילין מסכריא. אמנם לפ"ז קשה מ"ש הר"י מיגש שם על הא דקאמר בסנהדרין(דן" ליא) היבמה הולכח אמר היבם להסירה סד כסה א"ר ירמיה (ובנט' הגירסא א"ר אמי) אפילו ממבריא לצפורי דקט"ל דהנם דקריב ספי אין כופץ אוסו לבא אצלה אלא היא הולכח אחריו להסירה והוכיח דבסוך סחוס שבח קיימי מהסוגיא הנ"ל ולפיז הא לא מוכח דבימי ר' אמי שכבר נחרבה צפורי ג"כ היו קרובין זה לזה כל כך [ואץ לומר דגרס א"ר ינאי יהא חלקי מ' שהיה ג"כ בזמן מאוסר דא"כ הדר יקשה מהמדרש הניל וגם דגירסח הש"ס א"ר יוסי עיקריח וכל.המימרוח שם הם של ר' יוסי] וגם קשה טמ"ש בירושלמי (סרק כיצד מעברין הלכה א') נוסק עיבור לעיבור דמר רשב"י יכול אני לעשוח שיהו טהלכין מצור לצידון ומסבריא לצסורי ע"י מסרוס ועיי בורגטן וא"כ שסיר משכחס לה דסכניס שבח בסבריא ומוציאה בצפורי הגס שהיו סרוחקין הרבה זה מזה שע"י מערוס וטרגנין יכול להלון גס מרחק רב וכן מצור לצידון הוא מהלך יום כדפרש"י שבח (דן" י"ט) • [ואין לומר שבא להוכיח דסשסעמזה שאינם מרוחקין הרבה דלא שכימא שילכו מרחק רב ע"י מערוח ובורגני! דז"א דבלשק הר"י מיגש מפורש דמוכיח מזה שהן קרובים להדדי בחון חסום שבת ממש . וגם קשה למה לא .הניא דברי הירושלמי הנ"ל] ועיין עירובין(דן" נ"ח) בענץ מדידת ההר וצסורי היסה בראש ההר וי"ל שע"י השיפוע היה רחוק הרבה. וביוחר קפה מיש הריסב"א בב"מ (דן" כ"ד) כהא דר' חנינא מצא גדי שחוט כץ מבריא לצסורי והסירוהו לו דכאשסה שככית דמי שאין אדם עשוי להטיל נכלהו שם וה"נ כין טכריא לצסורי דליכא אלא מיל ושטחי שכרי דרכים סובא ומבואר מדכריו דגס כימי ר' חנינא לא היה כיניהס אלא טיל והוא סוחר לדברי הירושלמי הנ"ל וצ"ע. והנה יש ליישב קושיס המיז דמה הוצרך לומר כסחמסן לסבריא דאסו לא ידענא שיעור מיל אלפים אמה די"ל שלא נוכל לידע מזה כשישר כדיוק לסי שלא נוכל לידע ש הוא האדם הכינוט אשר נמדוד כאצכע וטפח ואמה שלו ויחיישכ נס ההיא דפסחים: | ||