178,036
עריכות
חיי אדם/ב/קכג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
נבדק טכנית
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (עוגןמ ← אות סעיף) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (נבדק טכנית) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{מרכז|כלל קכג{{ש}}{{גופן|4||'''דין אכילת חמץ בע"פ ודין איסור חמץ בע"פ ובפסח ולאחר הפסח''' {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תמג|סי' תמ"ג]]}}}}}} | |||
{{אות סעיף|א}} ג' זמנים חלוקים לחמץ מה"ת. מו' שעות עד הלילה. ובתוך הפסח. ולאחר הפסח. ערב פסח משש שעות ולמעלה אסור באכילה ובהנאה מה"ת ולוקין עליו לדעת רוב הפוסקים {{ממ|תמ"ג}}. וילפינן מדכתיב לא תאכל עליו חמץ כלומר על קרבן הפסח וקבלו חז"ל דר"ל משעה שראויה לשחיטת הפסח שהוא לאחר חצות היום אבל אין בו כרת לכ"ע וגם אין עוברין בב"י עד הלילה {{ממ|מש"כ הח"י דמרש"י בב"ק כ"ט משמע דס"ל דמשש שעות עובר בב"י ול"נ דאינו מוכר' די"ל דכוונתו דבפסח עובר בב"י ע"ש ועי' בפסחים}}. ולפיכך לא החמירו ג"כ בתערובות אלא דינו כשאר איסורי תורה לבטל בס' {{ממ|תמ"ז}}. ומתחלת ליל ט"ו וכל הפסח אסור באכילה וחייבין על אכילתו כרת וגם אסור בהנאה ועוברין בב"י וב"י ולפיכך החמירו בו חכמים שאיסורו במשהו {{ממ|שם}} ולאחר הפסח קיי"ל דאינו אסור כלל מה"ת אלא דחכמים אסרו חמץ שעבר עליו הפסח מטעם קנס כיון שעבר עליו בב"י {{ממ|תמ"ח}} ואפילו בחמץ שביטל ולא עבר בב"י מ"מ אסור כיון שאותו חמץ ראוי לעבור עליו בב"י חיישינן שאם נתיר אותו אזי לא יבערנו ויסמוך על הביטול ומיעקר תקנת חכמים שתקנו לבערו. ולכן אפילו היה שוגג או אונס ולא מכרו אסרו חז"ל ולפיכך חמץ שלא היה ראוי לעבור עליו בב"י כגון חמץ נוקשה או שנפסל קודם איסורו מאכילת כלב או שנתערב מין במינו ברוב או מין בשאינו מינו בששים מותר לאחר הפסח וכ"ש חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח דמותר אפי' באכילה {{ממ|תמ"ז ע"ש}}: | |||
{{אות סעיף|א}} | |||
{{אות סעיף|ב}} כיון דמדאורייתא אסור מו' שעות עשו חכמים הרחקה שלא יבא האדם ליגע באיסור תורה ואסרו לאכול חמץ אף קודם חצות ב' שעות מקודם ואעפ"כ התירו כל שעה חמישית בהנאה למכרו לנכרי וליתנו לבהמה וחיה ועוף רק שיעמוד עליהם לראות שלא יצניעו ממנו ושלא ישאר כלום. ומתחלת שעה ששית אסרו חכמים גם בהנאה ואז צריך לבערו מן העולם ואפילו ביטול אינו מועיל עוד שהרי כבר אינו שלו אעפ"י שאין איסורו אלא מדרבנן בהנאה כל שעה ששית מ"מ כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון {{ממ|תמ"ג}}: | {{אות סעיף|ב}} כיון דמדאורייתא אסור מו' שעות עשו חכמים הרחקה שלא יבא האדם ליגע באיסור תורה ואסרו לאכול חמץ אף קודם חצות ב' שעות מקודם ואעפ"כ התירו כל שעה חמישית בהנאה למכרו לנכרי וליתנו לבהמה וחיה ועוף רק שיעמוד עליהם לראות שלא יצניעו ממנו ושלא ישאר כלום. ומתחלת שעה ששית אסרו חכמים גם בהנאה ואז צריך לבערו מן העולם ואפילו ביטול אינו מועיל עוד שהרי כבר אינו שלו אעפ"י שאין איסורו אלא מדרבנן בהנאה כל שעה ששית מ"מ כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון {{ממ|תמ"ג}}: | ||