חכמת אדם/עו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 39 בתים ,  1 ביוני 2020
נבדק טכנית
אין תקציר עריכה
(נבדק טכנית)
 
שורה 1: שורה 1:
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{מרכז|{{גופן|4||'''דין מאימתי נקרא יין וכיצד נאסר במגע עכו"ם ובכח''' {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קכג|סימן קכ"ג]] [[שולחן ערוך/יורה דעה/קכד|קכ"ד]]}}}}}}


{{ניווט כללי עליון}}
{{אות סעיף|א}} ע"י ג' דברים נאסר היין:
 
:א. ע"י נגיעה. ואפילו לא נגע אלא שהיה נקב בחביות ותחב בו עכו"ם ברזא קצרה אעפ"י שלא נגע ביין מ"מ אלו לא סתם הנקב הי' כל היין יוצא ה"ל כנוגע בכולו ואסור בהנאה מדינא.
{{אות סעיף|א}} {{מרכז|{{גופן|5||'''דין מאימתי נקרא יין וכיצד נאסר במגע עכו"ם ובכח {{ממ|סימן קכ"ג קכ"ד}}:'''}}}}<br>ע"י ג' דברים נאסר היין {{ממ|א}} ע"י נגיעה. ואפילו לא נגע אלא שהיה נקב בחביות ותחב בו עכו"ם ברזא קצרה אעפ"י שלא נגע ביין מ"מ אלו לא סתם הנקב הי' כל היין יוצא ה"ל כנוגע בכולו ואסור בהנאה מדינא {{ממ|ב}} ע"י כחו שהטה העכו"ם החבירות ועי"ז יצא היין וזה אינו אסור מדינא אלא בשתיה {{ממ|ג}} ע"י ניצוק. כגון המערה יין לתוך כלי שיש בו יי"נ האסור בהנאה מדינא. כיון שהקילוח מחברן הכל אסור:
:ב. ע"י כחו שהטה העכו"ם החבירות ועי"ז יצא היין וזה אינו אסור מדינא אלא בשתיה.
:ג. ע"י ניצוק. כגון המערה יין לתוך כלי שיש בו יי"נ האסור בהנאה מדינא. כיון שהקילוח מחברן הכל אסור:


{{אות סעיף|ב}} מאימתי נקרא יין לאסור במגע עכו"ם משהתחיל לימשך דהיינו משנמשך בגת בעצמו אע"פ שעדיין לא ירד וקלח ממנו לחוץ כלום אלא שהגת הוא מורדן ופינה החרצנים והזגים למקום אחד עד השולים ונראה היין לבדו צליל עומד במקום אחד זהו נקרא המשכה {{ממ|רש"י}} ואם נגע בו העכו"ם נאסר כל מה שבגת אפי' לא נגע אלא בחרצנים וזגים אם יש בהם טופח ע"מ להטפיח. וא"ל לא נאסר אלא מה שנגע כדלקמן סי' ד' וכ"ש אם נמשך חוץ לגת לבור דהוי המשכה {{ממ|אפי' לר"ח}} ואם נוגע אח"כ אפי' מה שבגת אסור אבל כ"ז שלא הבדיל היין עד שולי הגת מן החרצנים והזגים לא הוי המשכה אע"פ שיש הרבה יין במקום א' מכונס בגומא א' שבין החרצנים והזגים שאינה מגיע עד השולים אינו נאסר במגע דלא נקרא המשכה כיון שיש ענבים תח היין הלכך אם הגת סתומה ומלאה בענין שא"א ליין לבדו למשך בה אפי' ממילא אין בו תורת יין לאסור במגע ואפי' לקח העכו"ם בידו הרבה עם חרצנים חגים לא הוי המשכה ומותר להחזירה לתוכו {{ממ|קכ"ג סעיף י"ג ולשון זה העתקתי מלבוש}}:
{{אות סעיף|ב}} מאימתי נקרא יין לאסור במגע עכו"ם משהתחיל לימשך דהיינו משנמשך בגת בעצמו אע"פ שעדיין לא ירד וקלח ממנו לחוץ כלום אלא שהגת הוא מורדן ופינה החרצנים והזגים למקום אחד עד השולים ונראה היין לבדו צליל עומד במקום אחד זהו נקרא המשכה {{ממ|רש"י}} ואם נגע בו העכו"ם נאסר כל מה שבגת אפי' לא נגע אלא בחרצנים וזגים אם יש בהם טופח ע"מ להטפיח. וא"ל לא נאסר אלא מה שנגע כדלקמן סי' ד' וכ"ש אם נמשך חוץ לגת לבור דהוי המשכה {{ממ|אפי' לר"ח}} ואם נוגע אח"כ אפי' מה שבגת אסור אבל כ"ז שלא הבדיל היין עד שולי הגת מן החרצנים והזגים לא הוי המשכה אע"פ שיש הרבה יין במקום א' מכונס בגומא א' שבין החרצנים והזגים שאינה מגיע עד השולים אינו נאסר במגע דלא נקרא המשכה כיון שיש ענבים תח היין הלכך אם הגת סתומה ומלאה בענין שא"א ליין לבדו למשך בה אפי' ממילא אין בו תורת יין לאסור במגע ואפי' לקח העכו"ם בידו הרבה עם חרצנים חגים לא הוי המשכה ומותר להחזירה לתוכו {{ממ|קכ"ג סעיף י"ג ולשון זה העתקתי מלבוש}}:

תפריט ניווט