חכמת אדם/קסא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןמ|א}} {{מרכז|{{גופן|5||'''דין על איזו קרוב ותינוק מתאבלין {{ממ|שע"ד}}:'''}}}}<br>כל הקרובים שהכהן מטמא להם שהם אביו ואמו ובנו ובתו ואחיו ואחותו מאביו הבתולה ואשתו כדלעיל כלל ק"ס מתאבלין עליהם ועוד הוסיפו עליהם חכמים אחיו מאמו ואחותו מאמו בין בתולה בין נשיאה ואחותו נשואה מאביו שמתאבלין עליהם אעפ"י שאין כהן מטמא להם וכשם שהוא מתאבל על אשתו כך היא מתאבלת עליו ודוקא אשתו כשרה ונשואה אבל פסולה או ארוסה לא אבל בנו ובתו ואחיו ואחותו אפילו הם פסולים מתאבל עליהם חוץ מבנו ובתו ואחיו ואחותו משפחה וכותית שאינו מתאבל עליהם {{ממ|סי' שע"ד סעי' ד'}}:

{{עוגןמ|ב}} הגר שנתגייר הוא ובניו או עבד שנשתחרר הוא ואמו אין מתאבלין זה על זה וה"ה גר שנתגייר עם אמו אין מתאבלין עליהם לדידן דקיי"ל אפילו אבילות יום ראשון מדרבנן {{ממ|עש"ך ס"קד}}:

{{עוגןמ|ג}} כל מי שמתאבל עליו מתאבל עמו אם מת לו מת ודוקא בפניו אבל שלא בפניו א"צ לנהוג אבלות חוץ מאשתו שאע"פי שמתאבל עליה אינו מתאבל עמה אלא על אביה או על אמה משום כבוד חמיו וחמותו אבל על אחיה ואחותה או בנה ובתה מאיש אחר אינו מתאבל עמה ומ"מ אינו יכול לכופה להתקשט אבל יכולה למזוג לו הכוס ולהציע לו המטה ולרחוץ לו פניו ידיו ורגליו וכן היא אינה מתאבלת עמו אלא כשמתו חמיה או חמותה אבל שאר קרוביו שמתו אינה מתאבלת עמו:

{{עוגןמ|ד}} אין מתאבלין עם הקרובים שמתאבלין עליהם אלא כשמתאבלין על הקורבה דשאר כגון בנו ואחיו שמתאבל על בן ובת שלהם אבל על קורבה דקדושין שלהם כגון שמתה אשת בנו או אשת אחיו או בעל בתו או בעל אחותו אינו מתאבל עליהם {{ממ|שם סעי' ז'}}:

{{עוגןמ|ה}} והאידנא נוהגין להקל באבילות זה של המתאבלים עמו דאין זה אלא משום כבוד המתאבלים ועכשיו נהגו כולם למחול וכן נוהגין האידנא שלא להתאבל כלל עם המתאבלים וכל המחמיר אינו אלא מן המתמיהים ואינו כמכבד האבלים אלא כלועג להם ואע"ג דמי שרוצה להחמיר על עצמו ולהתאבל על מי שאינו צריך הרשות בידו כדלקמן היינו דוקא כשמתאבל לגמרי כדין אבלות אבל בשאינו מתאבל אלא לפניו הוי כלועג לאבל ומ"מ נהגו שכל קרובי המת הפסולין לו לעדות מחמת קורבה דשאר אבל לא פסולי עדות מחמת קורבה דקדושין כדלעיל בסי' ד' מראין קצת אבלות בעצמן כל שבוע ראשונה דהיינו עד אחר שבת הראשון שאינם רוחצים כי אם בפושרין גמורים ואין משנין קצת בגדיהם כמו בשאר שבת. ואין כל הקרובים שוין בזה אם היו שני בשני או בן בנו או בן בתו לובש כל בגדי שבת חוץ מבגד עליון: וכשמת חמיו או חמותו וכן אשה שמת לה חמיה או חמותה או אבי אביו או אבי אמו וכן האשה בשביל אבי אביה או אבי אמה אינם לובשים רק כתונת לבן והאשה עוד צעיף לבן וכן המנהג שלא לילך לבית המרחץ ולא לחוף הראש גם אין לאכול חוץ לביתו לא בסעודת מצוה ולא בסעודת מריעות ולאחר שבת הראשון מותר בכל דבר בין אם מופלג או סמוך {{ממ|שם}}:

{{עוגןמ|ו}} תינוק דלא קים לן אם כלו חדשיו אפילו מת ביום ל' ואפילו גמרו שערו וצפרנו דינו כלפני ל' ואין מתאבלין עליו ולאחר ל' מתאבלין עליו אא"כ נודע שהוא בן ח' ואי קים ליה ביה שכלו לו חדשיו כגון שבעל ופירש ונולד חי לט' חדשים גמורים אפילו מת ביום שנולד בו מתאבלים עליו ספק בין ט' לראשון או בן ז' לאחרון שניהם מתאבלין עליו אע"ג דאבילות מדרבנן והחמירו חז"ל דגנאי הוא למת כשלא יתאבלו עליו {{ממ|ט"ז שם}}:

{{עוגןמ|ז}} תאומים שמת א' מהן תוך ל' והשני חי לא אמרי' מדזה חי גם הראשון היה בן קיימא ואין מתאבלין עליו ואם מת השני לאחר ל' מתאבלין עליו {{ממ|שם בט"ז וש"ך}}: