2,479
עריכות
אבן הראשה/כג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ועייו --> ועיין
הלל וולפוביץ (שיחה | תרומות) (OCR חדש, תיקונים חלקיים בלבד - כל המספרים שגויים ויש לתקנם) |
(ועייו --> ועיין) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''{{עוגן1|ויתכן}}''' לומר לענ"ד ששישר הגודל והטפח וכאמה הוא שישר קצוב ומדוייק ובלחי משחנה ומט שנדע בזטנט מדח המעטר שהוא אמד מארבשס סיליאן מאורך היקף כדור הארץ בשיעור קצוב כאשר נדע אורך היקף הכדור במכוק ק נדע מדח הפרסה לסי המבואר בפסחים (דן" ציד) דשחא אלפי פרסי הוי עלמא שהפרסה הוא אחד מששח אלפים מאורך היקף הכדור [ועיין סנהדרין(צ"ז) פיח אלש שני הוי עלטא וק נחלק אורך היקש לששח אלטס חלקים] והפרסה שא ארבעה מיל והמיל אלשס אמס ושא ששר ידוע ואינו מפתנה . והגס דאישתב רבא בפסחים שם מצינו לאחד מן כראשטס המפרש על הרעבים הלטת יסה"ס (פרק נ' הלכה ח') שכחב תיל שכדור האנץ כיד אלן" מיל דשה קוטר הארן ז' אלפים וח' סאות של בקירוב והמופס שדש נו כדור הארץ שא שעמדו במקום וטונו גובה הקוטב או כוכב סן הכוכבים והלט על פסח האנץ על קו מצי היום עד שנסוסן" הגובה הראשון מעלה אמס ומדדו המהלו שהלט אוש ומצאוש סיו מיל ושט שלישי של כסלו זה כש"ס מעלה יצא לפס כיד אלן" של ט' יעיש ומבואר מדבטו דשיח אלפי פרש שא שקן" כדור האנץ [ועיין בעירובץ(דן" י' ודן" סיז) שובסא דר"ם חיובסא והיצכתא כתסיה דדס שובסא והלכסא אין משום דדייקא מחטחץ טותיה ושין בביק (דן" ס"ו) וסיני י"ל דקיייל כרבא כדגעיר מרביה ובסקיא הארכחי בהסוגיא דפסהים שם] ולש זה מדס הפרסה =|ן פרסה געאגראשח והיקן" הכדור = 48 סיליאן אמה וא"כ האמה = -|- ממסר והאצכע ששא אמה — ||ן צענשסעסר . אמנם ססוגיס הש"ס בפסחים מבואר בפירוש דמצי שקן" הכדור שא שנחלק לששת אלפים פרסאוס דמזמן הרן עד שקיעה סהלכס ו' אלפא פרש ושהשטח ק"פ מסלוח המאיר ביחד מטצוצי השמש שא שחא אלש פרסי יעיש דהכי גשר רבא מרביה וא"כ מדס הפרסה = פרסה געאגראסיח ומדת האצבע = |י" צענסימעטר : | '''{{עוגן1|ויתכן}}''' לומר לענ"ד ששישר הגודל והטפח וכאמה הוא שישר קצוב ומדוייק ובלחי משחנה ומט שנדע בזטנט מדח המעטר שהוא אמד מארבשס סיליאן מאורך היקף כדור הארץ בשיעור קצוב כאשר נדע אורך היקף הכדור במכוק ק נדע מדח הפרסה לסי המבואר בפסחים (דן" ציד) דשחא אלפי פרסי הוי עלמא שהפרסה הוא אחד מששח אלפים מאורך היקף הכדור [ועיין סנהדרין(צ"ז) פיח אלש שני הוי עלטא וק נחלק אורך היקש לששח אלטס חלקים] והפרסה שא ארבעה מיל והמיל אלשס אמס ושא ששר ידוע ואינו מפתנה . והגס דאישתב רבא בפסחים שם מצינו לאחד מן כראשטס המפרש על הרעבים הלטת יסה"ס (פרק נ' הלכה ח') שכחב תיל שכדור האנץ כיד אלן" מיל דשה קוטר הארן ז' אלפים וח' סאות של בקירוב והמופס שדש נו כדור הארץ שא שעמדו במקום וטונו גובה הקוטב או כוכב סן הכוכבים והלט על פסח האנץ על קו מצי היום עד שנסוסן" הגובה הראשון מעלה אמס ומדדו המהלו שהלט אוש ומצאוש סיו מיל ושט שלישי של כסלו זה כש"ס מעלה יצא לפס כיד אלן" של ט' יעיש ומבואר מדבטו דשיח אלפי פרש שא שקן" כדור האנץ [ועיין בעירובץ(דן" י' ודן" סיז) שובסא דר"ם חיובסא והיצכתא כתסיה דדס שובסא והלכסא אין משום דדייקא מחטחץ טותיה ושין בביק (דן" ס"ו) וסיני י"ל דקיייל כרבא כדגעיר מרביה ובסקיא הארכחי בהסוגיא דפסהים שם] ולש זה מדס הפרסה =|ן פרסה געאגראשח והיקן" הכדור = 48 סיליאן אמה וא"כ האמה = -|- ממסר והאצכע ששא אמה — ||ן צענשסעסר . אמנם ססוגיס הש"ס בפסחים מבואר בפירוש דמצי שקן" הכדור שא שנחלק לששת אלפים פרסאוס דמזמן הרן עד שקיעה סהלכס ו' אלפא פרש ושהשטח ק"פ מסלוח המאיר ביחד מטצוצי השמש שא שחא אלש פרסי יעיש דהכי גשר רבא מרביה וא"כ מדס הפרסה = פרסה געאגראסיח ומדת האצבע = |י" צענסימעטר : | ||
'''{{עוגן1|ויש}}''' להוכיח זה סדבט הרמב"ם שכסב(סרק א' משרובין הלכה י"ב) וזיל ליטרא כאסורה בכל מקום מלא שסי רבישוס וסנה האמורה בכ"ס סאה דינר והדינר שש מעץ והמעה משקל ס"ז שעורוח והסלע ד' דינרין והרביעית מחזקת מן כשם או סן שץ משקל י"ז דינרין ומצי דינר בקירוב נמצא הליטרא משקל ליה דיש. וכן כחב (פיו ממחנות סטים הלכה ח') נתן לו ירק נוסן לו משקל ליטרא ושא משקל ליה דינר [ומ"ש | '''{{עוגן1|ויש}}''' להוכיח זה סדבט הרמב"ם שכסב(סרק א' משרובין הלכה י"ב) וזיל ליטרא כאסורה בכל מקום מלא שסי רבישוס וסנה האמורה בכ"ס סאה דינר והדינר שש מעץ והמעה משקל ס"ז שעורוח והסלע ד' דינרין והרביעית מחזקת מן כשם או סן שץ משקל י"ז דינרין ומצי דינר בקירוב נמצא הליטרא משקל ליה דיש. וכן כחב (פיו ממחנות סטים הלכה ח') נתן לו ירק נוסן לו משקל ליטרא ושא משקל ליה דינר [ומ"ש המעדני יו"ס (סיג דברכוס אות ס') להקשוח מהירושלמי ששבא שאיש ס' גיד משה דלוג עביד ב' ליסרין וליטרא עביד סאה זח והזח שא דינר ששא משקל צ"ו שעורוח וכיה הרמב"ם בש' המשנה דתרומות (סרק י' משנה ח') כבר כחב ליישב כד"ס (סיס דשה) שהזוז אינו דש כסטאר בש' המשנה שן" סאה ולסטנו הגירסא בירושלש וכמה ליטרא עבדא סאה זינץ. ומ"ש הגאון מיי ליישב דהסם דקאי על המשנה דדג טמא שכבשו. פס דג טשר כל גרב שהוא מתייק סאסים. אם יש בו משקל עשרה {{עוגן|לט. מדה"ס}}זוז לוג דגים שהוא כבד יותר ממיס טביד ב' לינורין של ק' זח שקשה לסנ"ד דלפי"ז אין הליכורא משקל קצוב והוא מדח מצי לוג ומשקלו משמנה ובש"ס וברסב"ס נחשב הליטרא למשקל קצוב ונס אין כובד דנים וצירס טולה כשלשה פטמים מטכד המיס והיין]. והנה ידום שמשקל הצפנסימססר מעוקב מיס זכים בהיויזמסלח מומס = ^4• צטלזיוס = 1.נראסס וכנס שהרמב"ם לא ביאר בדבריו סטלח מום המיס וא"כ יסכן שבחן במשקלו מיס הקלים יומר מטם בכובדס וכן לא כל סיר וסוני כיין שויס במשקל טבדס (שפטציפיצישס נטוויכס) ומשמנה לפי מלקי האלקאכל הקלים וחלקי הצוקטר והפאספאר אשר ימצאו במץ היין כזה הכבדים ק המיס ויתר היסודוח השורם אשר ט וייני האקלימים השוטח זו מזו יבדלו בסבטס וסטסס ומשקל טבדס [ועיין עירובין(דם ס"ד) ומיין מטס (דף ד') מביח מלאה יין שנפלה ליס כגדול ט' מ"שינן לשלשה לונין שאובין שלא יכו במקום אמד יס"ש והיין צןז למטלה טל פי סיס הכבדים יומר מצד מלקי המלח ויחר כיסודוס אשר בס וכן הנהרוס הגדולים אינס מחטרבין בראשיח שסף מרוצחס בפי הים שמימי הנכרוח קלים יוסר וצפים למטלה. וטיק שבח (דף כ') ועיין תב"ש (סיק כ"ח ס"ק כ"ד) שאינו מחטרב דם טוף בשל בהמה כ"א היכא דסערבק ליה בידים אבל כל היכא דאין מטרבין ליה רק זה נשפך ט"ג זה יממדו זה למסה חה למטלה וכחב דק משמע במטח שם דאסרינן מביס פלאה מיס ט' אלמא דהיכא דקאי וקיימא ולא סרבן ביד י"ל דקאי כל מד לחודיה ול"ש דם דסמיך ספי כפ"ש בשבח (דף ס"ז) ודק משמט ביומא (דף נ־מ) וסיג משמט בנזיר (דף ס"ד) דמים סם אסר סרה עומדים סיג שאר מים והא דנדה (דף ס"א) י"ל דסיסה שנפלה לדס שבנוסא שאני שהיא מחסיבס עכ"ד ולפפ"ש לא • מוכח מההיא דמביס פלאה סיס שנפלה לים כגמל ט' דשאני הסס שאינו פססרב ביס הגדול לפי שמימי היס כבדין יוסר ועפ"ש הסוס' בנדה שם דר"ש מקנו שוסס אפילו באקן סססרב יפה אך גם דס עוף ובהמה אינם שוץ כ"כ באיכוהס ואינו פססרב מעצמו ועיין בדה (דף י"ג) ובזבמיס (דף סי) גבי הניסנין במחנה אמס שנסטרט ט' וגבי צלומיס שנפלו לסוכה מים כל שהו אי יש בילה יס"ש אך הסם כייט היכא כשמערבן יפה ומש"ה המסרב יק חדש סס הישן סורס ומפשר מטנו כפי החשטן שדבר לח נבלל יפה לפי שיכול לערק יפה]. בכל זאח אין בירהס הבדל מורגש כ"כ במשקל טבדס וכאשר פדס הרביעיס מבואר בפסחים (דף קיס) שהוא אצבסיס סל אצבעיס ברום אצבעיס ומצי אצבס ומומש אצבס שהוא=|צ אצבעוס מעוקבים אם האצבע=^צטנסיסססר יהיה משקל הסלע שהוא ארבעה דינרין וכרביעיה הוא משקל י"ז ומצי דינר בקירוב וא"כ משקל הסלע = |-ג מרביטיס מים יין בקירוב שהוא = ^ג^"צ)ב נראמס־־ גראמס =|}|! 10ב נראסס שהוא יוסר משמונה לאסה והוא דבר בלחי אפשר וכמבואר ביו"ד (סיק שיה) שיעור ה' סלטים של פדיון הבן שהוא ה' לויס וקווינס או ה' לויכו ורביעים וכן פרש"י שהשקל הוא חצי אונקיא וכ"כ הרסב"ן ע"ס מסיק אחר שבא לידו השקל וכ"כ הרב כפסור ופרח שהגיע לידו פסבט שקל ישראל ומצאו ג"כ מטון לחצי אוקיא בריוח וק שקל ומצא ששפיד שטרום שוקלים לרע כרעח וכ"כ הגאון ריפב"ן זיל במגדל טז. ומבואר מזה בהמלס שמצי היקף הכדור היא שנחלק לששס אלפים פרסה וכסוגייס כש"ס דפססים וא"כ פדח האמה = |ן מעפר והאצבס = צטנסימפסר. ומשקל הסלע לס"ז==|ל"12 נראמם והוא יוסר מלויס ובאשר לא נדע מדת החום (טעמפעראטור) של המים ששיער הרמב"ם משקלה וגם הרמב"ם כתב ע"ד הקירוב ולא במכוון לא נוכל לצמצם משקל הסלט בדיוק נסור אמנם מבואר שמסשקל הסלע א' לאסה בריוח מתבאר נ־כ פדח הפרסה והאמה וכאצבס כס"ש . וט"פ האמור נדט כל המדוח שבחורה בשיטור קצוב ומדייק באשר אורך היקף כיול האר! הוא שיסור קצוב וידוט [וסדח המטער = 1,4061. ארשין] וטפיז נוכל לחשוב שיטור חלה שהוא מ"ג ביצה ומומש והרביטיח הוא ביצה ומחצה בחשבון ושיטור מדייק במדח הליעער והקווארס וטיק מגיא (סימן חנ"ו וסימן ר־י) ובש"ך יו"ד {{ממ|[[ש"ך/יורה דעה/שכד|סימן שכ"ד]]}} [ויהיה החשבון מכוון ט"פ מדידס הביצים שבזמנינו]: | ||
'''{{עוגן1|ולפי}}''' המבואר משקל הסלע = §-צ אצבטח מסוקביס מיס ובחולין (דף נ') נקדרה כסלט סרפה שאס חמחח חעמוד סל הספח וכחבו החוס' כשחקיף הסלט במוס וימחח המוס ויהיה בארט ספח וע"ש ברא"ש ובשיך יו"ד (סימן ל' סיק ה'; ובנקה"כ ובפר־ח ובסימן(מ"ח) ועכ"פ הוא בקירוב לזה השיעור [וס"ש דכפה יוחר מכסלס כגון דטיילן חלח קשייחא בציפא בדומקא בלא ציפא ברווחא וביומא (דף עיט) קאמר דשחי כוסבוס בלא נרטינסן לא כוו כביצה כוסבח הגסה ונרסינחה הוי יחירה סכביצה אר"פ הייט דאמרי אינשי חרי קבי דחמרי מד קבא דקשייחא ושריח שכנרטין הוא יוחר מן הכוחבח וא"כ כדסיילן חלח נרסיני חסרה בציפא בדוחקא הוי כביצה ומחצה ובשבח (דף טיח) קאמר וכמה שיטרה כסלט והתניא כגרוגרת אידי ואידי מד שיפורא פוא ושיטר נרונרח פחוס הרבה מזה כמבואר ביומא(דף פ') ד"ה ושיערו ועיין בטרות (דף ליח) ויש ליישב ויטיין בחב"ש מיש בזה]. ואס היקף הסלע הוא ארבטה אצבטח שסח הסלט = ^,4 אצבעות מרובפוס השוה להכפלת חצי היקפו עם מצי אלכסונו וכאשר טבד הכסף הול) 10-1 פעמים מכובד כפים יסלה ס"פ החשבון טבי הסלע "—?ב 0! = |^£צאצבע ומא בקירוב =^אצבע שמא" פחוס פחסישיס כאצבס. וכנס שלא נוכל לשער זה כדיוק באשר היה סטסח פתומי חותם אוסיוס וציורים כס"ש כרסב"ן זיל וטין בניסין(דף כ') ובב"ק(דף צ"ז)איזהו פסבט של ירושלים ט' וישתנה עייז סוביו ונס משקל טבדו ונס שכובד הכסף 10-1 פעמים מארק בהיוסובלאשוס תערובת (לינאסור) בכל זאת נדע שמא קרוב לזה השיעור וע' חולין(דף נ"ה) גבי מקב הסמול דאי אשחייר ביה בעובי דינר זהב כשרה ובשויע יויד (סיק מיג סעיף ד') שטבי דינר זהב לא ידענו שיעורו ובט"פ הוכיח בראיות שאינו יותר סכ"פ משליש אצבס ולפי המטאר שטבי כסלט הוא פחות מחמישית אצבע משמט בעובי דינר זהב הוא פחות מזה ועיין ביומא (דף ע"ב) ועמ"ש התוע"בביס (דף מיד) דיה אחד סכ"ה בדינר זהב ובכתובות (דף ציס) דה נס! לו ובשבועות (דף מיד) ד"ה החקבלסי ובזבמים (דף קס"ז) דיה גבה ממשים ובבטרוח (דף נ') דיה דמיזדבנא דדינר זהב סיה שוקל ב' דינרי כסף לסי שהזהב• כבד מכסף ונם דינר זהב היה סב משל כסף מדאמר פה מזבח שאץ בטביו אלא דינר זהב משמע דדינר זהב לא היס טביו שוס לשל כסף יט"ש וכאשר טבד הזהב יותר מתשעה סשר בטבד המים וכבד הרבה מכסף אין הכרח לומר שהיה סב הרבה משל כסף וטונח הסוס' הוא רק שהיה סב משט משל כסף סד שהיה משקלו כפלים. ומיס בודאי סיה פחוס מעובי הסלע [ומסמא דסוף מגינה דמה מזבס שאץ בסוביו ט' אדרבה משפע שמא דק משל כסף והתוס' בשבוטס ובזבמיס לא הביאו נחה ועפ"ש הספא"י שטטס נדו,] ועיין בחולץ (דף קייס) חודיה במסי וסדשיס נמי כעדשים דריש בן שסח שהיו כדינרי זהב וסם שומריהם יש בהם כמצה שבחד שומר יש כמה עדשים [ועיין גיטין {{עוגן|לט: מדה"ס}}{{ממ|דף ל"ה}} דאשתרשי לה מקום דינר שנשחכרה בו עיסס כעובי הדנר זהב ואולי מש"ה נקנו בשני בצומו שהיה או שיה .פרוסה ועיץ סססיס (דף נ"ז)|. ויודעי חקר מטבעות עסיקוס (טמיזמאסיק) יוכלו להיוס לעזר לברר עובי הסלע והדינר רסבס והיקפם: | '''{{עוגן1|ולפי}}''' המבואר משקל הסלע = §-צ אצבטח מסוקביס מיס ובחולין (דף נ') נקדרה כסלט סרפה שאס חמחח חעמוד סל הספח וכחבו החוס' כשחקיף הסלט במוס וימחח המוס ויהיה בארט ספח וע"ש ברא"ש ובשיך יו"ד (סימן ל' סיק ה'; ובנקה"כ ובפר־ח ובסימן(מ"ח) ועכ"פ הוא בקירוב לזה השיעור [וס"ש דכפה יוחר מכסלס כגון דטיילן חלח קשייחא בציפא בדומקא בלא ציפא ברווחא וביומא (דף עיט) קאמר דשחי כוסבוס בלא נרטינסן לא כוו כביצה כוסבח הגסה ונרסינחה הוי יחירה סכביצה אר"פ הייט דאמרי אינשי חרי קבי דחמרי מד קבא דקשייחא ושריח שכנרטין הוא יוחר מן הכוחבח וא"כ כדסיילן חלח נרסיני חסרה בציפא בדוחקא הוי כביצה ומחצה ובשבח (דף טיח) קאמר וכמה שיטרה כסלט והתניא כגרוגרת אידי ואידי מד שיפורא פוא ושיטר נרונרח פחוס הרבה מזה כמבואר ביומא(דף פ') ד"ה ושיערו ועיין בטרות (דף ליח) ויש ליישב ויטיין בחב"ש מיש בזה]. ואס היקף הסלע הוא ארבטה אצבטח שסח הסלט = ^,4 אצבעות מרובפוס השוה להכפלת חצי היקפו עם מצי אלכסונו וכאשר טבד הכסף הול) 10-1 פעמים מכובד כפים יסלה ס"פ החשבון טבי הסלע "—?ב 0! = |^£צאצבע ומא בקירוב =^אצבע שמא" פחוס פחסישיס כאצבס. וכנס שלא נוכל לשער זה כדיוק באשר היה סטסח פתומי חותם אוסיוס וציורים כס"ש כרסב"ן זיל וטין בניסין(דף כ') ובב"ק(דף צ"ז)איזהו פסבט של ירושלים ט' וישתנה עייז סוביו ונס משקל טבדו ונס שכובד הכסף 10-1 פעמים מארק בהיוסובלאשוס תערובת (לינאסור) בכל זאת נדע שמא קרוב לזה השיעור וע' חולין(דף נ"ה) גבי מקב הסמול דאי אשחייר ביה בעובי דינר זהב כשרה ובשויע יויד (סיק מיג סעיף ד') שטבי דינר זהב לא ידענו שיעורו ובט"פ הוכיח בראיות שאינו יותר סכ"פ משליש אצבס ולפי המטאר שטבי כסלט הוא פחות מחמישית אצבע משמט בעובי דינר זהב הוא פחות מזה ועיין ביומא (דף ע"ב) ועמ"ש התוע"בביס (דף מיד) דיה אחד סכ"ה בדינר זהב ובכתובות (דף ציס) דה נס! לו ובשבועות (דף מיד) ד"ה החקבלסי ובזבמים (דף קס"ז) דיה גבה ממשים ובבטרוח (דף נ') דיה דמיזדבנא דדינר זהב סיה שוקל ב' דינרי כסף לסי שהזהב• כבד מכסף ונם דינר זהב היה סב משל כסף מדאמר פה מזבח שאץ בטביו אלא דינר זהב משמע דדינר זהב לא היס טביו שוס לשל כסף יט"ש וכאשר טבד הזהב יותר מתשעה סשר בטבד המים וכבד הרבה מכסף אין הכרח לומר שהיה סב הרבה משל כסף וטונח הסוס' הוא רק שהיה סב משט משל כסף סד שהיה משקלו כפלים. ומיס בודאי סיה פחוס מעובי הסלע [ומסמא דסוף מגינה דמה מזבס שאץ בסוביו ט' אדרבה משפע שמא דק משל כסף והתוס' בשבוטס ובזבמיס לא הביאו נחה ועפ"ש הספא"י שטטס נדו,] ועיין בחולץ (דף קייס) חודיה במסי וסדשיס נמי כעדשים דריש בן שסח שהיו כדינרי זהב וסם שומריהם יש בהם כמצה שבחד שומר יש כמה עדשים [ועיין גיטין {{עוגן|לט: מדה"ס}}{{ממ|דף ל"ה}} דאשתרשי לה מקום דינר שנשחכרה בו עיסס כעובי הדנר זהב ואולי מש"ה נקנו בשני בצומו שהיה או שיה .פרוסה ועיץ סססיס (דף נ"ז)|. ויודעי חקר מטבעות עסיקוס (טמיזמאסיק) יוכלו להיוס לעזר לברר עובי הסלע והדינר רסבס והיקפם: | ||