תועפות ראם/רלו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןמ|א}} ונכרתה הנפש ההיא ותניא בכריתות בפ"ק [ז' ב'] את ה' הוא מגדף ר"א כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס.  

{{עוגןמ|ב}} ר' יוחנן כצ"ל ובנדפס חסר מן ואע"ג כו' עד ואחרי דקיי"ל.  

{{עוגןמ|ג}} לפמש"כ רבינו כאן מילתא דשמואל הוא לפרושא מתניתין קאתי דתנן המגדף אינו חייב עד שיפרש השם ועז"א מנה"מ א"ש א"ק ונוקב שם ה' מות יומת וגו' וכמש"כ בס' תורח חיים סצהדרין שם מדאפקי' רחמנא לקללה בלשון נוקב דכתיב ונוקב שם ה' למימר דבעינן שיפרש השם ויברך אבל באמת לשון הגמרא במילתי' דשמואל הוא דא"ק ונוקב שם וגו' בנקבו שם יומת וכפרש"י להכי אהדריה בהאי קרא לומר לך עד שיקוב שם בשם וכ"ה בנדפס א"ש אמר קרא ונוקב שם ה' וגו' וכתיב בנקבו שם יומת וכצ"ל כאן וגו' בנקבו שם יומת וקאי שמואל לפרש מנה"מ דא"ח עד שיפרש שם בשם ובס' נת"ע על ל"ב מדות דר"א בשרי"ה מדה ט"ז בחידושים ביאר ד' הרמב"ם הל' ע"ג פ"ב הל"ז וכבר קדמו בזה התורת חיים שם בד"ה וחכ"א על שם המיוחד במיתה עיי"ש והוא דלא כמש"כ הפנים יפות ויקרא כ"ד ט"ז וז"ל ושמואל דמפרש מהאי קרא ילפינן שם בשם היינו דצריך שיברך שם הוי' שם אדני דס"ל דשניהם בעינן מפורשים עכ"ל דאדרבה ברישא דקרא כתיב ונוקב שם ה' וכי אהדריה קרא לא כתיב שם ה' אלא בנקבו שם יומת וכדברי הת"ח אולם כדברי הת"ח כבר כתב הרמ"ה בעצמו לתרץ דברי הרמב"ם עיין ספר כתאב אלרסאייל לרמ"ה הנדפס בפאריז תרל"א עיי"ש צד י"ט וצד מ"ז וצד פ"ה אלא שהקשה ע"ז ממ"ש בשבועות ל"ו א' מאן חכמים ר' מנחם בר"י דיליף מבנקבו שם דהמקלל אביו ואמו בכינוי פטור עד שיקללם בשם אלמא בנקבו שם בשם המיוחד קאי ומדר' מנחם ב"ר יוסי נשמע לרבנן עיי"ש ובאמת הרמב"ם כתב בפיה"מ דשבועות פ"ד וז"ל והמחלוקת בין חכמים ור"מ בכנויין לבד ובחנון ורחום שזכר אחריהם אבל אלף דלת ויוד הא ושין דלת וצבאות אין צ"ל כי הם שמות מיוחדים וכמו כן אלהים עכ"ל וא"כ ר' מנחם בר"י דהיינו חכמים דפוטר מקלל אביו ואמו בכנוי היינו כגון רחום חנון וכי"ב משא"כ שין דלת וצבאות ואלהים המקלל בהם אביו ואמו חייב והיינו מדכתיב בנקבו שם וה"ה למגדף בשם המברך חייב בהם מדכתיב בנקבו שם ואין קושיית הרמ"ה קשיא לשיטת הרמב"ם וכ"כ בס' ערוך לנר סנהדרין ס"ו א' עמש"כ הרמב"ם פ"ה מהל' ממרים ה"ב אינו חייב סקילה [המקלל אביו ואמו] עד שיקללם בשם מן השמות המיוחדין דמן השמות המיוחדין ר"ל ז' שמות שאין נמחקין כמו לענין מגדף בשם המברך דלהרמב"ם בנקבו שם הוא שמות שאין נמחקין והוא דלא כפרש"י סנהדרין ס"ו א' במשנה ד"ה קללם בכנוי כגון שדי צבאות כו' ומה שהוכיח בערוך לנר שם ממש"כ רש"י בד"ה עד שיקללם בשם בשמות הגמורין דדעת רש"י כהרמב"ם דגם שם אדנות שם המיוחד מקרי צ"ע דמה יענה למש"כ התוי"ט בפ"ז דסנהדרין מ"ה וז"ל מדברי רש"י בגמרא נראה שדעתו שם ההוי"ה עכ"ל ונראה שכיון לפרש"י בגמרא נ"ו א' ד"ה על שם המיוחד וז"ל דהא כתיב ה' והיינו שם המיוחד דכתיב זה שמי לעולם עכ"ל ובקדושין ע"א א' אמרו זה שמי לעלם קאי על שם הוי"ה ככתיבתו ע"ש וכן נראה מרש"י שבועות ל"ו א' שכ' על שם מיוחד בן ד' אותיות דיו"ד ה"א ע"כ. ובערוך לנר שם ה"ר ממשנה דשבועות ל"ה א' באל"ף דל"ת ביו"ד ה"א בשדי כו' דהפסיק ביו"ד ה"י בין אל"ף דל"ת לשאר כנוים מזה משמע דאל"ף דל"ת שם המיוחד הוא כמו יו"ד ה"י וראיתי בפי' התורה העמק דבר ויקרא כ"ד ט"ז שכתב שני פירושים בכוונת המשנה דשבועות שם ואם נימא בי' ה' היינו שם יה לבדו מבואר דלא חשיב אלא שמות שאין מיוחדין ואדנות בכלל וא"כ אין ראיה משם ומינה נשמע נמי דרש"י שפי' שם ביו"ד ה"י שם הכתוב ד' אותיות הכתוב ביו"ד ה"י א"כ דעתו כהרמב"ם וקשיא להתוי"ט ועיין קול הרמז פ"ז דסנהדרין מ"ח שפי' דמ"ש שמואל א"ק ונוקב שם וגו' בנקבו שם יומת דא"ח עד שיפרש שם בשם דהוא מדכתיב שנית בנקבו שם יומת דהיינו שמפרש שם המברך ונוקב הוא שם המבורך ור' מנחם ב"ר יוסי דייק בנקבו שם שתיבת שם הוא מיותר ומיני' דריש למקלל אביו ואמו ועיין בהתו"ה סדר קדושים סי' ק"ב ועיין מש"כ לעיל סי' קפ"ט אות ב'.