19
עריכות
(תשובה) |
|||
שורה 15: | שורה 15: | ||
:::::הרי בשבת אסור להטמין אף בדבר שאינו מוסיף הבל ובקדירה מותר, משום שהיא נועדה להחזיק את האוכל ואף שהיא גם שומרת את החום. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 10:05, 27 באפריל 2020 (UTC) | :::::הרי בשבת אסור להטמין אף בדבר שאינו מוסיף הבל ובקדירה מותר, משום שהיא נועדה להחזיק את האוכל ואף שהיא גם שומרת את החום. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 10:05, 27 באפריל 2020 (UTC) | ||
::::::כשהסיר לא על האש הוא ככל לא חשוב '''טמון''' בגלל שהוא נועד רק להחזיק את האוכל. אבל כשהוא על האש הוא גם נחשב '''טמון''' כי הוא עוזר לבישול והוא גם מוסיף הבל. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 10:14, 27 באפריל 2020 (UTC) | ::::::כשהסיר לא על האש הוא ככל לא חשוב '''טמון''' בגלל שהוא נועד רק להחזיק את האוכל. אבל כשהוא על האש הוא גם נחשב '''טמון''' כי הוא עוזר לבישול והוא גם מוסיף הבל. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 10:14, 27 באפריל 2020 (UTC) | ||
:::::::כשהסיר לא על האש כגון בקומה שנייה במאכל יבש ששמו בתוך השבת, הוא נועד גם להחזיק וגם לשמור על החום ולמרות זאת מותר וסגי במה שהוא גם להחזיק את האוכל. [[משתמש:שי עולמות|שי עולמות]] ([[שיחת משתמש:שי עולמות|שיחה]]) 10:46, 27 באפריל 2020 (UTC) | |||
== ד"ה אבל לא תבשיל == | == ד"ה אבל לא תבשיל == | ||
רש"י מבאר ב' טעמים בדעת בית שמאי לאסור שהייה בחמין, או משום דניחא ליה בישוליה ואתי לאחתויי או משום דנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל. והנה יש לדון אם מחלוקת ב"ש וב"ה הוא דווקא בגפת ובעצים בגרופה וקטומה או שכן יחלקו אף בקש ובגבבא, כי אפשר שבקש ובגבבא לא שייך מציאות של חתייה ולכן אין מקום לאסור רק בגפת ובעצים שאף שגרף או קטם מכל מקום עדיין יש אפשרות של חתייה (ועיין להלן [[בבלי/שבת/לז/א|לז.]] בדין קטמה והובערה). ואם ננקוט שאכן אין חתייה שייכת כללת בקש ובגבבא, אם כן יהיה נפקא מינה בין שני הטעמים ברש"י, שלטעם הראשון שאתי לאחתויי הוא סברא רק בגפת ובעצים ואילו הסברא השניה שנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל לכאורה זה שייך שפיר אף בקש ובגבבא, ויל"ע בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:05, 16 באפריל 2020 (UTC) | רש"י מבאר ב' טעמים בדעת בית שמאי לאסור שהייה בחמין, או משום דניחא ליה בישוליה ואתי לאחתויי או משום דנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל. והנה יש לדון אם מחלוקת ב"ש וב"ה הוא דווקא בגפת ובעצים בגרופה וקטומה או שכן יחלקו אף בקש ובגבבא, כי אפשר שבקש ובגבבא לא שייך מציאות של חתייה ולכן אין מקום לאסור רק בגפת ובעצים שאף שגרף או קטם מכל מקום עדיין יש אפשרות של חתייה (ועיין להלן [[בבלי/שבת/לז/א|לז.]] בדין קטמה והובערה). ואם ננקוט שאכן אין חתייה שייכת כללת בקש ובגבבא, אם כן יהיה נפקא מינה בין שני הטעמים ברש"י, שלטעם הראשון שאתי לאחתויי הוא סברא רק בגפת ובעצים ואילו הסברא השניה שנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל לכאורה זה שייך שפיר אף בקש ובגבבא, ויל"ע בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:05, 16 באפריל 2020 (UTC) |
עריכות