12,275
עריכות
שיחה:רש"י/שבת/לו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לא חתם ש"ס יידן
(תשובה לשאלה הראשונה) |
(לא חתם ש"ס יידן) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== ד"ה עד שיגרוף == | == ד"ה עד שיגרוף == | ||
פתח בדבר המוסיף הבל וסיים בשמא יחתה, ועיין עוד מה שהקשו ה{{ממק|תוספות}}. ואולי אפשר לומר לדעת רש"י שאין איסור שהייה איסור מקביל לאיסור הטמנה ששניהם נאסרו משום שמא יחתה, אלא שאיסור שהייה מלתא דאיסור הטמנה הוא, שחשבינן להנחת הקדירה כהטמנה [או שדנים את הסיר כהטמנה, שאף שבדר"כ סיר אינו נחשב כהטמנה אך כשהוא מונח על האש לבישול הרי משמש הסיר כמקום חימום ובכה"ג שפיר חשיב הטמנה, ובפרט לציור שהביא רש"י שהקדירה מונחת בתוך הכירה (אך בגמרא לכאורה מבואר לא כן וכנ"ל). | פתח בדבר המוסיף הבל וסיים בשמא יחתה, ועיין עוד מה שהקשו ה{{ממק|תוספות}}. ואולי אפשר לומר לדעת רש"י שאין איסור שהייה איסור מקביל לאיסור הטמנה ששניהם נאסרו משום שמא יחתה, אלא שאיסור שהייה מלתא דאיסור הטמנה הוא, שחשבינן להנחת הקדירה כהטמנה [או שדנים את הסיר כהטמנה, שאף שבדר"כ סיר אינו נחשב כהטמנה אך כשהוא מונח על האש לבישול הרי משמש הסיר כמקום חימום ובכה"ג שפיר חשיב הטמנה, ובפרט לציור שהביא רש"י שהקדירה מונחת בתוך הכירה (אך בגמרא לכאורה מבואר לא כן וכנ"ל). {{לא חתם|ש"ס יידן}} | ||
== ד"ה אבל לא תבשיל == | == ד"ה אבל לא תבשיל == | ||
רש"י מבאר ב' טעמים בדעת בית שמאי לאסור שהייה בחמין, או משום דניחא ליה בישוליה ואתי לאחתויי או משום דנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל. והנה יש לדון אם מחלוקת ב"ש וב"ה הוא דווקא בגפת ובעצים בגרופה וקטומה או שכן יחלקו אף בקש ובגבבא, כי אפשר שבקש ובגבבא לא שייך מציאות של חתייה ולכן אין מקום לאסור רק בגפת ובעצים שאף שגרף או קטם מכל מקום עדיין יש אפשרות של חתייה (ועיין להלן [[בבלי/שבת/לז/א|לז.]] בדין קטמה והובערה). ואם ננקוט שאכן אין חתייה שייכת כללת בקש ובגבבא, אם כן יהיה נפקא מינה בין שני הטעמים ברש"י, שלטעם הראשון שאתי לאחתויי הוא סברא רק בגפת ובעצים ואילו הסברא השניה שנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל לכאורה זה שייך שפיר אף בקש ובגבבא, ויל"ע בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:05, 16 באפריל 2020 (UTC) | רש"י מבאר ב' טעמים בדעת בית שמאי לאסור שהייה בחמין, או משום דניחא ליה בישוליה ואתי לאחתויי או משום דנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל. והנה יש לדון אם מחלוקת ב"ש וב"ה הוא דווקא בגפת ובעצים בגרופה וקטומה או שכן יחלקו אף בקש ובגבבא, כי אפשר שבקש ובגבבא לא שייך מציאות של חתייה ולכן אין מקום לאסור רק בגפת ובעצים שאף שגרף או קטם מכל מקום עדיין יש אפשרות של חתייה (ועיין להלן [[בבלי/שבת/לז/א|לז.]] בדין קטמה והובערה). ואם ננקוט שאכן אין חתייה שייכת כללת בקש ובגבבא, אם כן יהיה נפקא מינה בין שני הטעמים ברש"י, שלטעם הראשון שאתי לאחתויי הוא סברא רק בגפת ובעצים ואילו הסברא השניה שנתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל לכאורה זה שייך שפיר אף בקש ובגבבא, ויל"ע בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:05, 16 באפריל 2020 (UTC) | ||