ביאור הגר"א/אורח חיים/תקפט: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיקון
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(תיקון)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{עוגןמ|א}} '''ס"א זמן. ''' מגילה כ' ב' כל היום כו' זה הכלל כו' ור"ה ל"ד א' וכ"ח א' ותרתי תלת נקט במתני' וה"ה לכל הנך דזמנם ביום:
== ב ==


'''ואם היה. ''' כמשם בהג"ה:
'''ס"ב אפי' מדבר כו'.''' דהא מברכין על השמיעה ולאו בר חיובא הוא וכמהרא"ש דבשמיעה תליא:


{{עוגןמ|ב}} '''ס"ב וי"א דדוקא. ''' ירושלמי פ"ב דברכות ר"י בשם ר' יוחנן אפי' שמען כל היום יצא והוא ששמען על הסדר ובפ"ב דמגילה הלכה ב' ופי' הראבפ"ד דר"ה ס"י בשם ראבי"ה כיון ששינה הסדר לא יצא כלל אף תקיעה ראשונה משום דהפסיק וזה טעמו של ר' אבהו שהוצרך לתקן קשר"ק קש"ק קר"ק משום הפסק קול אחר ולא משום הפסק שהיה שאין הפסק שהיה מעכבת דקי"ל כר' יוחנן כנ"ל וכ"כ הר"ן בשם הרמב"ן וכמש"ל סי' תק"צ ס"ח:
'''דכיון דאינו.''' ע' ראשם ס"י:


{{עוגןמ|ג}} '''סשמע. ''' כגי' תוס' שם ע"ש:
'''אבל שומע כו'.'''  חגיגה ב' ב' גיטין מ"א א' ואעדאמרינן האלם לא יתרום מפרש בירושלמי משום ברכה ואחר א"י לברך להם וכמ"ש בהג"א ריש חולין בד"ה ובא"ז כת' האלם כו' ואין אחר כו' אבל כו' ואע"פ שכ' שם מיהו א"י אם ה"ה כו' מ"מ כבר כתבו כל הפוסקים דה"ה באלם ודוקא כשאחר ג"כ נתחייב ולכן כאן יוכל לתקוע לכתחלה להוציא רבים י"ח כה"ג דאחר יברך ועי"ד סי' א' ס"ז וש"ך שם ס"ק י"ב ומשום הכי תנן דלא יתרום משום דאין מצוי אחר שיתחייב:


{{עוגןמ|ד}} '''ס"ד היה זה. ''' ירושלמי דברכות שם ופ"ב דמגילה שם:
== ג ==


{{עוגןמ|ה}} '''ס"ה י"ט כו' ''' דמש"ש ב"ד דאקראי מ"מ ב"ד סמוך בא"י בעינן. רמב"ם וש"פ. ורש"י ורא"ש וטור כתבו ב"ד של כ"ג בעינן וכולם חלקו על הרי"ף שמפ' באיזו ב"ד מופלג וע' רא"ש:
'''ס"ג אשה.''' קדושין ל"ב ב' ור"ה ל' א':


'''ואסור כו'. ''' ע' תוס' דשבת ל"ו ד"ה הא ר"י כו' ודהא ר"ש כו'. ונפקא מינה שדין זה לכולי עלמא בין לפסק ש"ע בסי' תצ"ה ס"ד בין לפסק הרב שם:
== ו ==
 
'''ס"ו אע"פ כו'.''' ע' בה"ג ואע"ג דסתם מתני' דלא כוותייהו מ"מ מעשה רב כמ"ש בחגיגה ט"ז ב' וכן מיכל ואשתו של יונה בעירובין צ"ו:
 
'''וכן אחר כו'.'''  רא"ש בשם ראבי"ה דלא כבעל העיטור ואע"ג דהוי שבות מ"מ בכה"ג מותר כמו שהתירו להן סמיכה אע"ג דאקפו ידייהו מ"מ דמי לעבודה כ"ש כאן דאינה מלאכה וע' מ"ש בסי' רנ"ד ס"ה ובחולין פ"ד ב' משמע דאיכא איסורא לתקוע בשביל נשים שהוא שבות וע' תוס' שם סד"ה תקיעות כו' אלא דלתירוץ הראשון של התוס' האיסור הוא בהוצאה אבל ראבי"ה ס"ל דכ"ז הוא לר' יהודה אבל לר' יוסי הכל מותר כמש"ש ור' יוסי לטעמיה כו' וז"ש ברא"ש דר"ה שם וראבי"ה כ' כיון כו'. ומותר נמי להוציא כו' אבל מ"ש וכן נ"ל דלא גריע כו' צ"ע וע' תוס' דחולין פ"ה א' ד"ה נשים כו':
 
'''אבל אין כו'.'''  רמב"ם פ"ג דהלכות ציצית דלא שייך אשר צונו דאף אנר חנוכה פריך בפ"ב דשבת:
 
'''והמנהג.'''  הוא דעת ר"ת ר"ה ל"ג דאע"ג שפטורה מ"מ יכולה לברך דאל"כ מאי אמר רב יוסף עבידנא יומא טבא לרבנן הא מפסיד הברכות של כל המצות ושאר הברכות ובפרק ע"פ מאן אמר אגדתא כו' ול"ק אלא ממה שמוציא ול"ק היאך מברך וסברא הראשונה ס"ל דאין ראיה מסומא דמ"מ חייב מדרבנן ולכן מברך כמ"ש בפ"ב דשבת והיכן צונו כו' וז"ש בפרק ע"פ קסברי מצה בזה"ז דרבנן כו' ובפ"ג דמגילה מודה ר"י דסומא פורס על שמע ומוציא וע' מ"ש בסי' י"ז ס"ב:
 
'''אבל אחרים.'''  כמו בברכת הלחם שם כ"ט כיון שהוא רשות כ"ש כה"ג וע' ד"מ:
 
'''אבל אם.'''  שם וע' הג"א שם:
 
== ז ==
 
'''ס"ז ודוקא כו'.'''  ע' תוס' דנדרים לב' ד"ה איבעיא להו כו':
 
'''אבל אם אמר.'''  שם ל"ה ב' כנ"ל ול"ו ב':
 
'''ואם אמרי''''  כנ"ל בסי' תקס"ו:
 
== ח ==
 
'''ס"ח וכן התוקע כו'.'''  עמ"ש בסי' ס' ס"ד:
 
== ט ==
 
'''ס"ט מהלך.'''  ירושלמי ל"ש אלא בעובר אבל בעומד חזקה כיון והביאו הר"ן וז"ש מהלך בדרך או כו':




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

תפריט ניווט