ביאור הגר"א/אורח חיים/רכה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיקון
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(תיקון)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{עוגןמ|א}} '''ס"א או כו'. ''' תוס' שם בדיבור הראשון הרואה כו' בתוספתא כו' ודלא כמש"ש בדיבור השני:
== א ==


'''ואם כו'. ''' כמש"ל סי' רי"ח ס"ג וס"ס זה וכמשבע"ז כ"ד א':
'''ס"א והוא כו'.''' וזשם א"ל בהדי דחזינך כו' ושהחיינו דלכאורה לא הודיעו בשהחיינו כלום:


{{עוגןמ|ב}} '''ס"ב אם הוא כו'. ''' ירושלמי והביאו תוס' והרא"ש שם וט"ס שם בתוס' ד"ה שעקר כו' מכל א"י כו' וצ"ל מא"י וכ"ה ברא"ש שם וכמ"ש כאן בש"ע וכן מוכח ממש"ש נ"ז ב' וכשם שנעקרה ממקום כו' ובח"ל כו':
== ב ==


'''בשתיהן כו'. ''' הרמב"ם וכרשבדמסתבר טעמיה כמש"ש שנא' כו'. ב"י. וכמ"ש בע"ז כ"ד א':
'''ס"ב מי שלא כו'.''' עמ"א וכמ"ש בסוהוא כו':


'''ואם כו'. ''' תוס' שם בשם ירושלמי:
'''י"א מי כו'.''' ב"ר ריש פ' תולדות פ' ס"ג וכ"ה במהרי"ל בהל' קריאת התורה וז"ל שם מהר"י סג"ל בזמן שבנו נעשה בר מצוה וקרא בתורה היה מברך עליו בא"י אמ"ה אשר פטרני כו' וכן איתא במרדכי הגדול ברכה זו בשם ומלכות עכ"ל וכן עיקר:


'''ס"ז לב"ו. ''' לב"ו כו'. כגי' הרי"ף וש"פ:
== ג ==


{{עוגןמ|ג}} '''ס"ג כל כו'. ''' וכמש"ל סי' רי"ח ס' ג':
'''ס"ג מתחדש כו'.'''  ע' ס"ו פרי כו' אבל שאין לו כו' וכמ"ש בעירובין מ' כיון דמזמן לזמן כו':
 
'''ואפי' רואהו כו'.'''  כמו בקנה כלים חדשים כו' בסי' רכס"ד וכ"כ הרשב"א:
 
'''ונהגו כו'.'''  עמ"א בשם סמ"ק:
 
'''שעת אכילה.'''  כמו בקידוש כמ"ש בפ"ד דסוכה:
 
'''ואין לברך כו'.''' כמו בבנה בית דקאמר בנה ולא הבונה:
 
'''ואם לא כו'.'''  דהא אנו מברכין בשעת אכילה וכנ"ל. מהרי"ל סי' קנ"ד:
 
== ד ==
 
'''ס"ד אם בירך כו'.'''  הוא מס' חסידים סי' תתמ"ח והביא ראיה שם מפ"ד דתרומות תאנים שחורות ולבנות דפליגי שם. והוא תמוה חדא דר"י פליג ור"ע דוקא בידוע כיון שניכר ואפי' באותו מין אם ניכר אינו בטל ועוד דא"כ עגולים ומלבנים נמי וגם דברי תה"ד שם תמוה שכתב ביין וענבים דבתר שמא אזלינן וקשה דא"כ תאנים שחורות ולבנות ודאי שם א' לעניין משהו וגם אין ראיה מריש פרק ראשית הגז דקאמר שם ב' מינים שחופות ולבנות דשם קאמר לדברי הס"ד דבזכרים ונקיבות ודאי ליכא לספוקי. וכן מפ"ד דכריתות אין ראיה וערש"י שם דף כ' א' ד"ה ור' יהודה סבר כו' הואיל והם כו':
 
== ה ==
 
'''ס"ה אם כו'.'''  אע"ג דקי"ל כרבא בפ"ה דמס' ע"ז דבתר שמא אזלינן כיון דחד טעמא לא מברכינן דהא אם בירך על לולב בשעת עשייה אינו מברך בשעת נטילה וע' רא"ש בפ"ק דפסחים מ"ש בענין שהחיינו שאין מברכין בשעת בדיקה. וצ"ע וע"ש במהרי"ל בסי' קל"ה וסי' רי"ג:
 
== ו ==
 
'''ס"ו פרי כו'.'''  עמ"א:
 
'''שמתחדש כו'.'''  עתוס' דברכות ל"ז ב' ד"ה היה כו':
 
== ח ==
 
'''ס"ח שהוא כו' שהוא כו'.'''  רש"י שם וגמ' בכורות מ"ה ב':
 
'''שבטנו כו'.'''  טור ופי' הראשון שברש"י שם אבל בגמ' הנ"ל איתא כפי' שני וצ"ע:
 
'''דהיינו כו'.'''  טור:
 
'''שכל כו'.'''  שם ורש"י:
 
== ט ==
 
'''ס"ט והוא מי כו'.'''  עמ"א וכ"ה בקרא בהק הוא כו':
 
'''ויש מי כו'.'''  לא קאי רק על דיין אמת אבל משנה הבריות לא גרע מפיל וקוף ועמ"א:
 
'''דדוקא.'''  וכמו בס"א לענין שהחיינו:
 
'''ואינו כו'.'''  הראב"ד דאזיל לשיטתו כמש"ל סי' רי"ח ס"ג וז"ש וי"א כו' וכ"כ הטור ע"ש וכן מ"ש בס"י ואינו מברך כו' ג"כ לשיטתו דלא כב"ח:
 
== י ==
 
'''ס"י אפי' כו'.''' גמרא ע"ז דף כ' א':
 
'''או בהמה.'''  ירושלמי הביאו תוס' שם ד"ה הרואה וש"פ:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

תפריט ניווט