רש"י/דברים/לא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2,028 בתים ,  14 באפריל 2020
תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל
(העלאת דפים בצורה אוטומטית - הטקסט פורסם ברשיון נחלת הכלל באתר 'ספריא')
 
(תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל)
שורה 3: שורה 3:


{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
 
== ב ==
== ב ==


'''וילך משה וגו', אנכי היום.'''  הַיּוֹם מָלאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי, בְּיוֹם זֶה נוֹלַדְתִּי וּבְיוֹם זֶה אָמוּת (סוטה י"ג):
'''וילך משה וגו', אנכי היום.'''  היום מלאו ימי ושנותי, ביום זה נולדתי וביום זה אמות {{ממ|סוטה י"ג}}:


'''לא אוכל עוד לצאת ולבוא.'''  יָכוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלא נָס לֵחֹה", אֶלָּא מַהוּ ''' לא אוכל''' ? אֵינִי רַשַּׁאי, שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנִּי הָרְשׁוּת וְנִתְּנָה לִיהוֹשֻׁעַ. דָּ"אַ — ''' לצאת ולבוא.'''  בְּדִבְרֵי תוֹרָה, מְלַמֵּד שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ מָסוֹרוֹת וּמַעְיְנוֹת הַחָכְמָה (סוטה י"ג):
'''לא אוכל עוד לצאת ולבוא.'''  יכול שתשש כחו, תלמוד לומר לא כהתה עינו ולא נס לחה, אלא מהו ''' לא אוכל''' איני רשאי, שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע. ד"א, ''' לצאת ולבוא.'''  בדברי תורה, מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה {{ממ|סוטה י"ג}}:


'''וה' אמר אלי.'''  זֶהוּ פֵּרוּשׁ ''' לא אוכל עוד לצאת ולבוא''' — לְפִי שֶׁה' ''' אמר אלי''' :
'''וה' אמר אלי.'''  זהו פרוש ''' לא אוכל עוד לצאת ולבוא''' , לפי שה' ''' אמר אלי''' :


== ו ==
== ו ==


'''לא ירפך.'''  לֹא יִתֵּן לְךָ רִפְיוֹן לִהְיוֹת נֶעֱזָב מִמֶּנּוּ:
'''לא ירפך.'''  לא יתן לך רפיון להיות נעזב ממנו:


== ז ==
== ז ==


'''כי אתה תבוא את העם הזה.'''  "אֲרֵי אַתְּ תֵּעוּל עִם עַמָּא הָדֵין": מֹשֶׁה אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר יִהְיוּ עִמְּךָ, הַכֹּל לְפִי דַעְתָּן וַעֲצָתָן, אֲבָל הַקָּבָּאָמַר לִיהוֹשֻׁעַ "כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם" — תָּבִיא עַל כָּרְחָם, הַכֹּל תָּלוּי בְּךָ, טֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָן, דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר וְלֹא שְׁנֵי דַבָּרִים לְדוֹר (סנהדרין ח'):
'''כי אתה תבוא את העם הזה.'''  ארי את תעול עם עמא הדין: משה אמר לו ליהושע זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתן, אבל הקבאמר ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם, תביא על כרחם, הכל תלוי בך, טל מקל והך על קדקדן, דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור {{ממ|סנהדרין ח'}}:


== ט ==
== ט ==


'''ויכתב משה, ויתנה.'''  כְּשֶׁנִּגְמְרָה כֻּלָּהּ נְתָנָהּ לִבְנֵי שִׁבְטוֹ (עי' ספרי דברים ל"ד):
'''ויכתב משה, ויתנה.'''  כשנגמרה כלה נתנה לבני שבטו {{ממ|עי' ספרי דברים ל"ד}}:


== י ==
== י ==


'''מקץ שבע שנים.'''  בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמִטָּה — בַּשְּׁמִינִית, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ ''' שנת השמטה''' ? שֶׁעֲדַיִּן שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בָּהּ, בַּקָּצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית הַיּוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית:
'''מקץ שבע שנים.'''  בשנה ראשונה של שמטה, בשמינית, ולמה קורא אותה ''' שנת השמטה''' שעדין שביעית נוהגת בה, בקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית:


== יא ==
== יא ==


'''תקרא את התורה הזאת.'''  הַמֶּלֶךְ הָיָה קוֹרֵא מִתְּחִלַּת "אֵלֶּה הַדְּבָרִים", כִּדְאִיתָא בְמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף מ"א) עַל בִּימָה שֶׁל עֵץ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בָּעֲזָרָה:
'''תקרא את התורה הזאת.'''  המלך היה קורא מתחלת אלה הדברים, כדאיתא במסכת סוטה {{ממ|דף מ"א}} על בימה של עץ שהיו עושין בעזרה:


== יב ==
== יב ==


'''האנשים.'''  לִלְמֹד:
'''האנשים.'''  ללמד:


'''והנשים.'''  לִשְׁמֹעַ:
'''והנשים.'''  לשמע:


'''והטף.'''  לָמָּה בָא? לָתֵת שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם (חגיגה ג'):
'''והטף.'''  למה בא לתת שכר למביאיהם {{ממ|חגיגה ג'}}:


== יד ==
== יד ==


'''ואצונו.'''  וַאֲזָרְזֶנּוּ:
'''ואצונו.'''  ואזרזנו:


== טז ==
== טז ==


'''נכר הארץ.'''  גּוֹיֵי הָאָרֶץ:
'''נכר הארץ.'''  גויי הארץ:


== יז ==
== יז ==


'''והסתרתי פני.'''  כְּמוֹ שֶׁאֵינִי רוֹאֶה בְּצָרָתָם:
'''והסתרתי פני.'''  כמו שאיני רואה בצרתם:


== יט ==
== יט ==


'''את השירה הזאת.'''  "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" עַד "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ":
'''את השירה הזאת.'''  האזינו השמים עד וכפר אדמתו עמו:


== כ ==
== כ ==


'''ונאצוני.'''  וְהִכְעִיסוּנִי, וְכֵן כָּל נִאוּץ לְשׁוֹן כַּעַס:
'''ונאצוני.'''  והכעיסוני, וכן כל נאוץ לשון כעס:


== כא ==
== כא ==


'''וענתה השירה הזאת לפניו לעד.'''  שֶׁהִתְרֵיתִי בוֹ בְתוֹכָהּ עַל כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ:
'''וענתה השירה הזאת לפניו לעד.'''  שהתריתי בו בתוכה על כל המוצאות אותו:


'''כי לא תשכח מפי זרעו.'''  הֲרֵי זוֹ הַבְטָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין תּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת מִזַּרְעָם לְגַמְרֵי:
'''כי לא תשכח מפי זרעו.'''  הרי זו הבטחה לישראל שאין תורה משתכחת מזרעם לגמרי:


== כג ==
== כג ==


'''ויצו את יהושע בן נון.'''  מוּסָב לְמַעְלָה כְּלַפֵּי שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם":
'''ויצו את יהושע בן נון.'''  מוסב למעלה כלפי שכינה, כמו שמפרש אל הארץ אשר נשבעתי להם:


== כו ==
== כו ==


'''לקח.'''  כְּמוֹ זָכוֹר (שמות כ') שָׁמוֹר (דברים ה'), הָלוֹךְ (ירמיהו ב'):
'''לקח.'''  כמו זכור {{ממ|שמות כ'}} שמור {{ממ|דברים ה'}}, הלוך {{ממ|ירמיהו ב'}}:


'''מצד ארון ברית ה'.'''  נֶחְלְקוּ בוֹ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּבָבָא בָּתְרָא (דף י"ד), יֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים דַּף הָיָה בוֹלֵט מִן הָאָרוֹן מִבַּחוּץ וְשָׁם הָיָה מֻנָּח, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִצַּד הַלּוּחוֹת הָיָה מֻנָּח בְּתוֹךְ הָאָרוֹן:
'''מצד ארון ברית ה'.'''  נחלקו בו חכמי ישראל בבבא בתרא {{ממ|דף י"ד}}, יש מהם אומרים דף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה מנח, ויש אומרים מצד הלוחות היה מנח בתוך הארון:


== כח ==
== כח ==


'''הקהילו אלי.'''  וְלֹא תָקְעוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בַּחֲצוֹצְרוֹת לְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י') "עֲשֵׂה לְךָ", וְלֹא הִשְׁלִיט יְהוֹשֻׁעַ עֲלֵיהֶם, וְאַף בְּחַיָּיו נִגְנְזוּ — בְּיוֹם מוֹתוֹ — לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (קהלת ח') "וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת" (תנחומא ויחי ובהעלותך):
'''הקהילו אלי.'''  ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל, לפי שנאמר {{ממ|במדבר י'}} עשה לך, ולא השליט יהושע עליהם, ואף בחייו נגנזו, ביום מותו, לקים מה שנאמר {{ממ|קהלת ח'}} ואין שלטון ביום המות {{ממ|תנחומא ויחי ובהעלותך}}:


'''ואעידה בם את השמים ואת הארץ.'''  וְאִם תֹּאמַר הֲרֵי כְּבָר הֵעִיד לְמַעְלָה — "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם וְגוֹ'"? הָתָם לְיִשְׂרָאֵל אָמַר, אֲבָל לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ לֹא אָמַר, וְעַכְשָׁו בָּא לוֹמַר "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'"(דברים ל"ב):
'''ואעידה בם את השמים ואת הארץ.'''  ואם תאמר הרי כבר העיד למעלה, העדתי בכם היום וגו'" התם לישראל אמר, אבל לשמים ולארץ לא אמר, ועכשו בא לומר האזינו השמים וגו'"{{ממ|דברים ל"ב}}:


== כט ==
== כט ==


'''אחרי מותי כי השחת תשחיתון.'''  וַהֲרֵי כָּל יְמוֹת יְהוֹשֻׁעַ לֹא הִשְׁחִיתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ" (שופטים ב')? מִכָּאן שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כְּגוּפוֹ, כָּל זְמַן שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ חַי הָיָה נִרְאֶה לְמֹשֶׁה כְּאִלּוּ הוּא חַי:
'''אחרי מותי כי השחת תשחיתון.'''  והרי כל ימות יהושע לא השחיתו, שנאמר ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע {{ממ|שופטים ב'}} מכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו, כל זמן שיהושע חי היה נראה למשה כאלו הוא חי:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט