178,036
עריכות
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (+קישורים פנימיים) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
<small>ש"ע ס"א</small> בלא סיוע. ע' פירושו בט"ז ודין זה הוא מהתוספת והר"ן לענין קרבן שאם הקדישו הוי שינוי רשות ובא הקנין ע"י המצוה וכאן בלולב צריך ביאור איך משכחת דין זה ונ"ל כגון שמכרו לו באופן שקנאו במשיכ' והגבי' למיפק בי' א"כ ע"י המצוה נעשה הקנין ולא יצא אלא צריך להגביהו אח"כ לצאת בו ודברי פמ"ג בזה תמוהים לי ע"ש: | <small>ש"ע ס"א]]</small> בלא סיוע. ע' פירושו בט"ז ודין זה הוא מהתוספת והר"ן לענין קרבן שאם הקדישו הוי שינוי רשות ובא הקנין ע"י המצוה וכאן בלולב צריך ביאור איך משכחת דין זה ונ"ל כגון שמכרו לו באופן שקנאו במשיכ' והגבי' למיפק בי' א"כ ע"י המצוה נעשה הקנין ולא יצא אלא צריך להגביהו אח"כ לצאת בו ודברי פמ"ג בזה תמוהים לי ע"ש: | ||
<small>בש"ע</small> בשאר הימים וכו'. ע' שמחת י"ט דף קס"א: | <small>בש"ע]]</small> בשאר הימים וכו'. ע' שמחת י"ט דף קס"א: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#א|מג"א סק"א]]</small> וכן הוא לעיל. ר"ל כמו שהדין לענין לולב ומיניו כן הוא הדין לענין ציצית או כוונתו להביא ראיה משם דכשקנאו קרינן ביה משלכם וכמבואר שם בש"ע ע"ש: | ||
<small>סק"ב</small> מאי פריך גבי אונכרי וכו'. היינו דינא דר"מ כאן שלא יקצץ הישראל בעצמו ולשון הש"ס בזה הובא בט"ז סי' תרס"ד ע"ש: | <small>סק"ב</small> מאי פריך גבי אונכרי וכו'. היינו דינא דר"מ כאן שלא יקצץ הישראל בעצמו ולשון הש"ס בזה הובא בט"ז סי' תרס"ד ע"ש: | ||
שורה 22: | שורה 22: | ||
<small>סק"ו</small> ונותן לחבירו וכו'. כ"כ הט"ז סי' תרס"ד: | <small>סק"ו</small> ונותן לחבירו וכו'. כ"כ הט"ז סי' תרס"ד: | ||
<small>ט"ז סק"ג</small> ומדברי הר"ן משמע. זהו תי' על הקו': | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ג|ט"ז סק"ג]]</small> ומדברי הר"ן משמע. זהו תי' על הקו': | ||
<small>סק"ט</small> עסי' י"ד ס"ג וכו'. דשם כ' דבהשאיל לו טלית מצוייצת מסתמא במתנה נתן כדי שיברך. ואע"ג שיש לחשוש שמא השאילו שיתעטף לכבוד ולא למצוה כ"ש כאן שהשאילו האתרוג לצאת וע' מ"א סי' תרנ"ח סק"ג: | <small>סק"ט</small> עסי' י"ד ס"ג וכו'. דשם כ' דבהשאיל לו טלית מצוייצת מסתמא במתנה נתן כדי שיברך. ואע"ג שיש לחשוש שמא השאילו שיתעטף לכבוד ולא למצוה כ"ש כאן שהשאילו האתרוג לצאת וע' מ"א סי' תרנ"ח סק"ג: | ||
שורה 30: | שורה 30: | ||
<small>סקי"א</small> ולבסוף עבדו. דבהא קי"ל בי"ד סי' קמ"ה דכל הפירות וגוף האילן מותרים להדיוט אלא כל מה שיוציא האילן אחר שנעבד אסור ע"ש אפ"ה לא יטול לכתחלה מאותן שהיה קודם שנעבד דמאיס למצוה ומיהו בדיעבד יצא בזה אפי' ביום א' כיון דמותר להדיוט כ"כ התוס' שם: | <small>סקי"א</small> ולבסוף עבדו. דבהא קי"ל בי"ד סי' קמ"ה דכל הפירות וגוף האילן מותרים להדיוט אלא כל מה שיוציא האילן אחר שנעבד אסור ע"ש אפ"ה לא יטול לכתחלה מאותן שהיה קודם שנעבד דמאיס למצוה ומיהו בדיעבד יצא בזה אפי' ביום א' כיון דמותר להדיוט כ"כ התוס' שם: | ||
<small>ט"ז</small> בסופו מ"מ שמא יש הרוב מחמת חלק שאין מין אתרוג כצ"ל: | <small>ט"ז]]</small> בסופו מ"מ שמא יש הרוב מחמת חלק שאין מין אתרוג כצ"ל: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#יג|מג"א סקי"ג]]</small> שאם נתבטל כיון דיש לה היתר ע"י ביטול לא מיכתת שיעורו וכמו בדמאי הואיל ויש לו היתר אי מפקיר נכסי' ולא הוצרך המ"א לזה אלא באתרוג לפמ"ש בסק"כ דאם אסור באכילה פסול כל ז' ומכ"ש כשאסור בהנאה אע"ג דלא מיכתת שיעוריה מש"ה הוצרך לדמותו לדמאי אבל בלולב ושאר מיניו לא צריך לזה דאינהו לא מיפסלי אלא היכא דמיכתת שיעוריה וזה שיש לו ביטול לא מיכתת ובס"ק הקודם שכ' המ"א משום דמיכתת לא הוצרך לזה אלא בלולב ומיניו משא"כ באתרוג א"צ לזה משום דאסור בהנאה וק"ל: | ||
<small>סק"ה</small> באותו שעה. תימא דאיפכא הוא וכמ"ש בדברי המ"א סקי"א ע"ש וי"ל דמ"ש הט"ז שהפירות שישנן באותו שעה פסול ר"ל לא יקח לכתחל' משום דמאיס כמ"ש המ"א סקי"א ומ"ש ל' פסול לאו דוקא ולפי שהמחבר כ' מותר ליטול דהיינו לכתחלה כיון . שאינו נעבד לכן כ' דבנעבד פסול לכתחלה אבל מה שמסיים דמה שגדל אח"כ לא גרע מפשתן כו' תמיה דשם מיירי בפשתן שהיה בשעה שנעבד משא"כ התוס' הרי אסור אף להדיוט וי"ל דמל' הרמב"ם והמחבר בי"ד סי' קמ"ה משמע דלא נאסר אלא מה שגדל בעת שעובדין אבל אם פסקו מלעובדו מותר אח"כ מה שיוצא (ולדינא דין זה צריך תלמוד) א"כ מיירי הט"ז מזה וקאמר כיון דהוי שינוי הוא בריה חדשה מותר לכתחלה דלא מאיס. שוב ראיתי שעמד בזה בא"ר והפמ"ג תירץ וע"ש: | <small>סק"ה</small> באותו שעה. תימא דאיפכא הוא וכמ"ש בדברי המ"א סקי"א ע"ש וי"ל דמ"ש הט"ז שהפירות שישנן באותו שעה פסול ר"ל לא יקח לכתחל' משום דמאיס כמ"ש המ"א סקי"א ומ"ש ל' פסול לאו דוקא ולפי שהמחבר כ' מותר ליטול דהיינו לכתחלה כיון . שאינו נעבד לכן כ' דבנעבד פסול לכתחלה אבל מה שמסיים דמה שגדל אח"כ לא גרע מפשתן כו' תמיה דשם מיירי בפשתן שהיה בשעה שנעבד משא"כ התוס' הרי אסור אף להדיוט וי"ל דמל' הרמב"ם והמחבר בי"ד סי' קמ"ה משמע דלא נאסר אלא מה שגדל בעת שעובדין אבל אם פסקו מלעובדו מותר אח"כ מה שיוצא (ולדינא דין זה צריך תלמוד) א"כ מיירי הט"ז מזה וקאמר כיון דהוי שינוי הוא בריה חדשה מותר לכתחלה דלא מאיס. שוב ראיתי שעמד בזה בא"ר והפמ"ג תירץ וע"ש: | ||
שורה 44: | שורה 44: | ||
<small>שם</small> להריח בו במ"ש וכו'. במ"ש להבדלה: | <small>שם</small> להריח בו במ"ש וכו'. במ"ש להבדלה: | ||
<small>ט"ז סק"ח</small> ואז אנו מפרשים דרב לא פסל כולו רק עד אחר שחתכו זה אינו וכו' כצ"ל: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ח|ט"ז סק"ח]]</small> ואז אנו מפרשים דרב לא פסל כולו רק עד אחר שחתכו זה אינו וכו' כצ"ל: | ||
<small>מ"א</small> דף כ"ב בתו' שם תירץ כו'. זה ענין בפ"ע שהתוס' שם הקשו על ר' חנינא דאכיל ממנו ונפיק בי' והא אסור לאכול קודם נטילת לולב ותירצו דאפי' ביום ב' וכו' קצת נראה שיש כאן חיסור לשון וכנ"ל מה שהקשה איך אכיל ר' חנינא קודם דנפיק ביה תירצו שם בתוס' וכו': | <small>מ"א]]</small> דף כ"ב בתו' שם תירץ כו'. זה ענין בפ"ע שהתוס' שם הקשו על ר' חנינא דאכיל ממנו ונפיק בי' והא אסור לאכול קודם נטילת לולב ותירצו דאפי' ביום ב' וכו' קצת נראה שיש כאן חיסור לשון וכנ"ל מה שהקשה איך אכיל ר' חנינא קודם דנפיק ביה תירצו שם בתוס' וכו': | ||
<small>סק"ב</small> דאסור באכילה פסיל. ומכ"ש אם אסור בהנאה: | <small>סק"ב</small> דאסור באכילה פסיל. ומכ"ש אם אסור בהנאה: | ||
שורה 54: | שורה 54: | ||
<small>סק"ט</small> גם מלשון הגמ' מוכח דפסול כל ז' כצ"ל: | <small>סק"ט</small> גם מלשון הגמ' מוכח דפסול כל ז' כצ"ל: | ||
<small>ססקכ"ז</small> לא נשתייר רובו כשר וכו'. מדמדמה לה לשיורי ציצית שנתבאר לעיל סי"ב: | <small>ססקכ"ז]]</small> לא נשתייר רובו כשר וכו'. מדמדמה לה לשיורי ציצית שנתבאר לעיל סי"ב: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |