178,036
עריכות
לבושי שרד/אורח חיים/שי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
+קישורים פנימיים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (+קישורים פנימיים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
<small>ש"ע ס"א</small> עץ שתולין בו דגים עץ זה הוי כלי כיון שיחדו לתלות דגים אלא משום דמאיס הוי לר"י מוקצה מחמת מיאוס ואנן ק"ל כר"ש: | <small>ש"ע ס"א]]</small> עץ שתולין בו דגים עץ זה הוי כלי כיון שיחדו לתלות דגים אלא משום דמאיס הוי לר"י מוקצה מחמת מיאוס ואנן ק"ל כר"ש: | ||
<small>ט"ז סק"א</small> ולא קי"ל כר"ש כמבואר בר"ס רע"ט: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#א|ט"ז סק"א]]</small> ולא קי"ל כר"ש כמבואר בר"ס רע"ט: | ||
<small>שם</small> שאין תורת כלי היינו מוקצה מחמת גופו שביארתי בר"ס ש"ח: | <small>שם</small> שאין תורת כלי היינו מוקצה מחמת גופו שביארתי בר"ס ש"ח: | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
<small>שם</small> דבר העשוי להסתלק דבה"ג לא אסח דעתיה מיניה: | <small>שם</small> דבר העשוי להסתלק דבה"ג לא אסח דעתיה מיניה: | ||
<small>ש"ע ס"ב</small> לסחורה. דאע"ג דעומדים לסחורה דעתו עליהם לאכול מהם כשירצה: | <small>ש"ע ס"ב]]</small> לסחורה. דאע"ג דעומדים לסחורה דעתו עליהם לאכול מהם כשירצה: | ||
<small>שם</small> שזרעם בקרקע זה וכן ביצים שתחת התרנגולת הוא בעיא בש"ס דשמא מודה בי' ר"ש משום דדחי' בידים ואע"ג דמטה ונר שהדליק בשבת וכבה אע"ג דדחי' בידים היינו משום דכשכבה נסתלק הדחי' אבל באלו שהדיחוי הוא משום שזרען עדיין לא נסתלק הדיחוי ופשוט דשרי לר"ש ולא אסור אלא היכא דאיכא תרתי כמ"ש בש"ע סוף הסעיף. ועל זה הקשה המג"א דהא אסרינן בנר שכבה דלא כר"ש אע"ג דחזי ומכ"ש בהא. ותירץ דהתם משום מגו דאתקצאי ר"ל דבה"ש לא הוי חזי למידי מחמת האיסו' וא"כ בה"ש אית ביה תרתי מש"ה אסור כל היום משא"כ באלו דחזיין גם ביה"ש: | <small>שם</small> שזרעם בקרקע זה וכן ביצים שתחת התרנגולת הוא בעיא בש"ס דשמא מודה בי' ר"ש משום דדחי' בידים ואע"ג דמטה ונר שהדליק בשבת וכבה אע"ג דדחי' בידים היינו משום דכשכבה נסתלק הדחי' אבל באלו שהדיחוי הוא משום שזרען עדיין לא נסתלק הדיחוי ופשוט דשרי לר"ש ולא אסור אלא היכא דאיכא תרתי כמ"ש בש"ע סוף הסעיף. ועל זה הקשה המג"א דהא אסרינן בנר שכבה דלא כר"ש אע"ג דחזי ומכ"ש בהא. ותירץ דהתם משום מגו דאתקצאי ר"ל דבה"ש לא הוי חזי למידי מחמת האיסו' וא"כ בה"ש אית ביה תרתי מש"ה אסור כל היום משא"כ באלו דחזיין גם ביה"ש: | ||
<small>ט"ז סק"ג</small> דמקפיד עליהם והוא מוקצה מחמת ח"כ והשפוד הוא מוקצה מחמת גופו: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ג|ט"ז סק"ג]]</small> דמקפיד עליהם והוא מוקצה מחמת ח"כ והשפוד הוא מוקצה מחמת גופו: | ||
<small>ש"ע ס"ד</small> שלא ידעי' הבעלים. והוקצה מדעתם אפ"ה שרי דהוי ליה מוקצה בטעות: | <small>ש"ע ס"ד]]</small> שלא ידעי' הבעלים. והוקצה מדעתם אפ"ה שרי דהוי ליה מוקצה בטעות: | ||
<small>ט"ז סק"ד</small> ובשבת נעשו ראוים ר"ל דבהא י"ל מגו דאתקצאי לבה"ש דהא בה"ש לא הוי חזי וא"כ הוי כגרוגרות וצמוקים דדחי' בידים וגם ליא חזי בה"ש וכמו שכתבתי אות וא"ו אפ"ה שרי והטעם ביאר שם משום דהוי גומרו בידי אדם ע"ש. ור"ל דאמרינן בביצה דף כ"ז סתם קדרות הם רותחות בה"ש ואין ראויות לאכילה ואיך אכלינן מינייהו באורתא אלא אמרינן מגו דאתקצאי אלא משום דהוי גומרו בידי אדם ופירש"י כיון דבידו לתקנו בו ביום לא מקצי' ליה מדעתו מחמת דחייתו עכ"ל. וע"כ לאו דוקא פי' דבידו לתקנו דהא בה"ש הוא רותח ואין בידו לתקנו אז אע"כ ר"ל כיון דברי שיתקן מעצמו מיקרי גומרו בידי אדם [וכ"מ ממה שפירש"י שם גבי גומרו בידי שמים דהיינו ע"י חמה כו' ובזה ספק הוא שמא לא יהיה חמה] דלא אסח דעתיה. ומש"ה הנך תמרים שידוע שיהיה תיקונם בשבת כשנקלט טעם התמרים במים הוי גומרו בידי אדם כך נראה הכוונה. ודברי הב"י תמוהים בזה מאוד שוב מצאתי שכן הקשה בספר חמד משה ומ"מ קצת קשה לי בנר שכבה דאסרינן מטעם מגו דאתקצאי מ"מ לא אמרינן אם היה ברי לפי ערך השמן שיכבה בשבת מותר דהוי גומרו בידי אדם ויש לחלק ועיין מה שכתבתי בסי' רע"ט אות י"ב ודו"ק: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ד|ט"ז סק"ד]]</small> ובשבת נעשו ראוים ר"ל דבהא י"ל מגו דאתקצאי לבה"ש דהא בה"ש לא הוי חזי וא"כ הוי כגרוגרות וצמוקים דדחי' בידים וגם ליא חזי בה"ש וכמו שכתבתי אות וא"ו אפ"ה שרי והטעם ביאר שם משום דהוי גומרו בידי אדם ע"ש. ור"ל דאמרינן בביצה דף כ"ז סתם קדרות הם רותחות בה"ש ואין ראויות לאכילה ואיך אכלינן מינייהו באורתא אלא אמרינן מגו דאתקצאי אלא משום דהוי גומרו בידי אדם ופירש"י כיון דבידו לתקנו בו ביום לא מקצי' ליה מדעתו מחמת דחייתו עכ"ל. וע"כ לאו דוקא פי' דבידו לתקנו דהא בה"ש הוא רותח ואין בידו לתקנו אז אע"כ ר"ל כיון דברי שיתקן מעצמו מיקרי גומרו בידי אדם [וכ"מ ממה שפירש"י שם גבי גומרו בידי שמים דהיינו ע"י חמה כו' ובזה ספק הוא שמא לא יהיה חמה] דלא אסח דעתיה. ומש"ה הנך תמרים שידוע שיהיה תיקונם בשבת כשנקלט טעם התמרים במים הוי גומרו בידי אדם כך נראה הכוונה. ודברי הב"י תמוהים בזה מאוד שוב מצאתי שכן הקשה בספר חמד משה ומ"מ קצת קשה לי בנר שכבה דאסרינן מטעם מגו דאתקצאי מ"מ לא אמרינן אם היה ברי לפי ערך השמן שיכבה בשבת מותר דהוי גומרו בידי אדם ויש לחלק ועיין מה שכתבתי בסי' רע"ט אות י"ב ודו"ק: | ||
<small>ש"ע ס"ו</small> מבטל כלי מהיכנו. דהוה כקובע לה מקום ומחברו בטיט שלא יוכלו ליטלה משם והוי מלאכה א"נ דהוי כשובר הכלי: | <small>ש"ע ס"ו]]</small> מבטל כלי מהיכנו. דהוה כקובע לה מקום ומחברו בטיט שלא יוכלו ליטלה משם והוי מלאכה א"נ דהוי כשובר הכלי: | ||
<small>שם</small> אבל מותר. קמ"ל דלא חיישינן שמא כשיטול הכלי ינדנד המוקצה כיון שהוא מכוסה מן העין: | <small>שם</small> אבל מותר. קמ"ל דלא חיישינן שמא כשיטול הכלי ינדנד המוקצה כיון שהוא מכוסה מן העין: | ||
<small>בהג"ה ס"ז</small> ואפי' לצורך גופו. דדין הבסיס כאותו המוקצה שעליו וכיון דמעות הוא הוי מוקצה מחמת גופו דאסור אפי' לצורך גופו ומקומו גם דין המטה כך: | <small>בהג"ה ס"ז]]</small> ואפי' לצורך גופו. דדין הבסיס כאותו המוקצה שעליו וכיון דמעות הוא הוי מוקצה מחמת גופו דאסור אפי' לצורך גופו ומקומו גם דין המטה כך: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ד|מג"א סק"ד]]</small> ועמ"ש סי' ש"ח סכ"ז מ"ש במג"א ס"ק ג': | ||
<small>סק"ה</small> מיהו לצורך וכו'. הטעם הוא דהכיס הוי כלי שמלאכתו לאיסור ושרי לצורך גופו והקשה המג"א דהרא"ש כת' דדמי לסיכי וכו' והיינו מוקצ' מחמת ח"כ והג"א הוא דעת אחרת דס"ל דלא הוי ח"כ משא"כ להרא"ש: | <small>סק"ה</small> מיהו לצורך וכו'. הטעם הוא דהכיס הוי כלי שמלאכתו לאיסור ושרי לצורך גופו והקשה המג"א דהרא"ש כת' דדמי לסיכי וכו' והיינו מוקצ' מחמת ח"כ והג"א הוא דעת אחרת דס"ל דלא הוי ח"כ משא"כ להרא"ש: | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
<small>שם</small> הוי כלי בפ"ע. ואינה בטילה לגבי השידה וממילא דה"ה בכיס הקשור בבגד שאינו בטל לבגד מש"ה אסור לטלטל הבגד: | <small>שם</small> הוי כלי בפ"ע. ואינה בטילה לגבי השידה וממילא דה"ה בכיס הקשור בבגד שאינו בטל לבגד מש"ה אסור לטלטל הבגד: | ||
<small>ש"ע ס"ח</small> חשוב מדבר האיסו' ואם שניהם שוים אסור: | <small>ש"ע ס"ח]]</small> חשוב מדבר האיסו' ואם שניהם שוים אסור: | ||
<small>שם</small> וטעם ההיתר ר"ל דלמה בסי' ש"ע ס"ג אמרינן בפירות שאינם נפסדים ינער הכל: | <small>שם</small> וטעם ההיתר ר"ל דלמה בסי' ש"ע ס"ג אמרינן בפירות שאינם נפסדים ינער הכל: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ח|מג"א סק"ח]]</small> קודם שנתערב דאל"כ אינו בטל דמוקצה הוי דבר שיש לו מתירין אבל בכה"ג בטל כמבואר בסימן ש"כ במג"א סק"ה והיינו נמי טעמא דסי' שי"ח במג"א סק"ח דמה שהבהמ' גדולה בטילה ע"ש: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||