176,460
עריכות
לבושי שרד/אורח חיים/שיד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
+קישורים פנימיים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (+קישורים פנימיים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#א|מג"א סק"א]]</small> והר"ן פליג על רש"י. דרש"י בשבת קמ"ו פי' טעמא דהאי דינא דדיבק שברים בזפת דמותר לשוברה הוא משום מקלקל אע"ג דמקלקל אסור מדרבנן התירו לצורך שבת ולדבריו גם בכלי גדולה שרי דאע"ג דהוי כאוהל מ"מ הא סותר אינו חייב אלא ע"מ לבנות דאז לא הוי מקלקל ולכן כ' המג"א דהר"ן ותוס' והרא"ש חולקין על רש"י דלא התירו לצורך שבת איסורא דמקלקל והכא שרי משום דאינו סתירה גמורה וסתירה כזו מותר בכלי' מש"ה בגדולה דהוי כאוהל אסור ואח"כ סיים המג"א דבנין גמור שייך אף בכלי קטן להסביר הטעם דבשלימה אסור לשברה וכמו שכתבתי אות א' ובדפוסים חדשים הוגה בדברי המג"א באלו ואין צורך: | ||
<small>סק"ב</small> עם הדפנות. דהכי איתא בכלים פרק י"ח והטעם דאע"ג דחלל לא מחזיק מ' סאה מ"מ כיון שיש עם הדפנות שיעור מ' סאה נחשב' כאוהל: | <small>סק"ב</small> עם הדפנות. דהכי איתא בכלים פרק י"ח והטעם דאע"ג דחלל לא מחזיק מ' סאה מ"מ כיון שיש עם הדפנות שיעור מ' סאה נחשב' כאוהל: | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
<small>שם</small> שאינו עושה כלי. ר"ל שאינו עושה נקב לפתח אלא שוברה. ואח"כ כ' רבותא טפי ואפילו נקב בעלמא כו' ר"ל שאינו מתכוין לפתח דאית ביה תרתי לטיבותא שאינו שובר כלל. וגם שאינו פתח מ"מ אסו' דחיישינן שמא יתכוין לעשות פתח אבל בדיבוק שבריה בזפת לא חיישינן להא מטעם שכ' המג"א סק"ג: | <small>שם</small> שאינו עושה כלי. ר"ל שאינו עושה נקב לפתח אלא שוברה. ואח"כ כ' רבותא טפי ואפילו נקב בעלמא כו' ר"ל שאינו מתכוין לפתח דאית ביה תרתי לטיבותא שאינו שובר כלל. וגם שאינו פתח מ"מ אסו' דחיישינן שמא יתכוין לעשות פתח אבל בדיבוק שבריה בזפת לא חיישינן להא מטעם שכ' המג"א סק"ג: | ||
<small>(ט"ז סק"ב)</small> דאפילו בפסיק רישיה מותר ר"ל דלא כדעת הת"ד שהגיה רמ"א ודוקא שהוציאו וכו': | <small>([[ט"ז/{{כאן}}#ב|ט"ז סק"ב]])</small> דאפילו בפסיק רישיה מותר ר"ל דלא כדעת הת"ד שהגיה רמ"א ודוקא שהוציאו וכו': | ||
<small>שם</small> אם להרחיבו דרצונו לומר אם נתכוין להרחיבו אסור משמע דאם אינו מכוין אע"פ שודאי מרחיבו שרי: | <small>שם</small> אם להרחיבו דרצונו לומר אם נתכוין להרחיבו אסור משמע דאם אינו מכוין אע"פ שודאי מרחיבו שרי: | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
<small>שם</small> והנלע"ד לפרש דברי הת"ה בפשיטות כצ"ל: | <small>שם</small> והנלע"ד לפרש דברי הת"ה בפשיטות כצ"ל: | ||
<small>במג"א סק"ה</small> שרי לתחוב בו כוש כבר כ' המג"א דין זה בסי' שי"א סקכ"א בשם תוספות דמותר לתחוב בו כוש אע"ג דבה"ג ודאי נעשה גומא והוי פ"ר ואפ"ה שרי ומוכח מכל זה דלא כתה"ד: | <small>במג"א סק"ה]]</small> שרי לתחוב בו כוש כבר כ' המג"א דין זה בסי' שי"א סקכ"א בשם תוספות דמותר לתחוב בו כוש אע"ג דבה"ג ודאי נעשה גומא והוי פ"ר ואפ"ה שרי ומוכח מכל זה דלא כתה"ד: | ||
<small>שם</small> טעמ' דמקלקל. בא לסתור טעמו של תה"ד שאוסר פ"ר דגומא כיון דא"צ לעפרה הוי הגומא אסור דאורייתא וסתר זאת משני טעמים חדא מדאמרינן דף ע"ג החופר גומא וא"צ אלא לעפרא פטור ואפי' לר' יהודה דאמר מלאכה שא"צ לגופה חייב עליה הני מילי מתקן אבל האי מקלקל ביתו בעשיית הגומא. וא"כ חזינן דלר"י דגם בא"צ אלא לעפרא חייב מדאורייתא ואפ"ה אם הוא מקלקל פטור וה"ה לדידן דקי"ל כר"ש אע"ג דא"צ לעפרא דאיכא איסור דאורייתא מ"מ הרי מקלקל הוא וליתביה רק איסור דרבנן ושרי אפי' פ"ר שנית דא"צ לעפרא כ"ש דפטור דהוי מלאכה שאצ"ל ואיסור דאורייתא ליכא אלא כשצריך לגוף הגומא משא"כ זה שא"צ לא לגומא ולא לעפרא: | <small>שם</small> טעמ' דמקלקל. בא לסתור טעמו של תה"ד שאוסר פ"ר דגומא כיון דא"צ לעפרה הוי הגומא אסור דאורייתא וסתר זאת משני טעמים חדא מדאמרינן דף ע"ג החופר גומא וא"צ אלא לעפרא פטור ואפי' לר' יהודה דאמר מלאכה שא"צ לגופה חייב עליה הני מילי מתקן אבל האי מקלקל ביתו בעשיית הגומא. וא"כ חזינן דלר"י דגם בא"צ אלא לעפרא חייב מדאורייתא ואפ"ה אם הוא מקלקל פטור וה"ה לדידן דקי"ל כר"ש אע"ג דא"צ לעפרא דאיכא איסור דאורייתא מ"מ הרי מקלקל הוא וליתביה רק איסור דרבנן ושרי אפי' פ"ר שנית דא"צ לעפרא כ"ש דפטור דהוי מלאכה שאצ"ל ואיסור דאורייתא ליכא אלא כשצריך לגוף הגומא משא"כ זה שא"צ לא לגומא ולא לעפרא: | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
<small>שם</small> שאינו מתכוין ומקלקל הוא. ואע"ג ששני סתירות שסתר המג"א דברי תה"ד הוא דכיון דהוי דרבנן הוי פ"ר דרבנן ושרי לתה"ד וכמו שביארתי אות מ"א וא"כ הא המג"א בסמוך פליג אתה"ד ואוסר פ"ר בדרבנן וא"כ קשה למה מתיר כאן ונ"ל דמתיר משום כל הני צירופים דהוי מלאכה שא"צ לגופה וגם מקלקל ולא ניחא ליה וגם חופר כלאחר יד מש"ה שרי ביה פ"ר אבל פ"ר בדרבנן ואינו מקלקל וניחא ליה בהא פליג בסמוך אתה"ד: | <small>שם</small> שאינו מתכוין ומקלקל הוא. ואע"ג ששני סתירות שסתר המג"א דברי תה"ד הוא דכיון דהוי דרבנן הוי פ"ר דרבנן ושרי לתה"ד וכמו שביארתי אות מ"א וא"כ הא המג"א בסמוך פליג אתה"ד ואוסר פ"ר בדרבנן וא"כ קשה למה מתיר כאן ונ"ל דמתיר משום כל הני צירופים דהוי מלאכה שא"צ לגופה וגם מקלקל ולא ניחא ליה וגם חופר כלאחר יד מש"ה שרי ביה פ"ר אבל פ"ר בדרבנן ואינו מקלקל וניחא ליה בהא פליג בסמוך אתה"ד: | ||
<small>ש"ע ס"ה</small> שלא היה בו מעולם. ר"ל אפ"ה לא הוי מתקן כלי שהרי הוא מיוחד ומתוקן לכך ואינו עושה בו מעשה חדש: | <small>ש"ע ס"ה]]</small> שלא היה בו מעולם. ר"ל אפ"ה לא הוי מתקן כלי שהרי הוא מיוחד ומתוקן לכך ואינו עושה בו מעשה חדש: | ||
<small>מ'"א סק"ו</small> מתקני' כלי העשוי כבר ר"ל כגון כאן שמתקן החבית בעלה של הדם שיהיה לה למרזב מש"ה מיקרי כאן תיקון כלי אבל התם דמיירי שעוש' כלי בתחלה והא לאו אורחיה מש"ה שרי: | <small>מ'"א סק"ו]]</small> מתקני' כלי העשוי כבר ר"ל כגון כאן שמתקן החבית בעלה של הדם שיהיה לה למרזב מש"ה מיקרי כאן תיקון כלי אבל התם דמיירי שעוש' כלי בתחלה והא לאו אורחיה מש"ה שרי: | ||
<small>ט"ז סק"ד</small> ולא יקבנה מצידה אגופה דחביות כצ"ל: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ד|ט"ז סק"ד]]</small> ולא יקבנה מצידה אגופה דחביות כצ"ל: | ||
<small>שם</small> פירש"י דהוא אינו עושה כן כצ"ל: | <small>שם</small> פירש"י דהוא אינו עושה כן כצ"ל: | ||
<small>ש"ע ס"ו</small> דלאו לפתח מכוין. הכי קאמר רשב"ג דבה"ג אינו מכוין אלא לעין יפה להרנ"יב מוצא היין שיצא יין הרבה ומ"ש אבל לנקבה וכו' משום דנקב מכוין לפתח ומ"ש אפילו ברומח וכו'. בגמרא בעי' מיניה דרב ששת ואסר ופריך מרשב"ג ומשני התם ודאי לעין יפה מכוין אבל ברומח לפתח מכוין כמו בסתם נקב שעושה במקדח דאי לעין יפה מכוין הו"ל להתיז ראש החביות בסייף או ליטול כל המגופה מש"ה חמור רומח מסייף: | <small>ש"ע ס"ו]]</small> דלאו לפתח מכוין. הכי קאמר רשב"ג דבה"ג אינו מכוין אלא לעין יפה להרנ"יב מוצא היין שיצא יין הרבה ומ"ש אבל לנקבה וכו' משום דנקב מכוין לפתח ומ"ש אפילו ברומח וכו'. בגמרא בעי' מיניה דרב ששת ואסר ופריך מרשב"ג ומשני התם ודאי לעין יפה מכוין אבל ברומח לפתח מכוין כמו בסתם נקב שעושה במקדח דאי לעין יפה מכוין הו"ל להתיז ראש החביות בסייף או ליטול כל המגופה מש"ה חמור רומח מסייף: | ||
<small>ט"ז סק"ה</small> למברז בורטיא לתחוב בו רומח לנקבה: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ה|ט"ז סק"ה]]</small> למברז בורטיא לתחוב בו רומח לנקבה: | ||
<small>שם</small> אבל מאן דפסק כרב הונא וממיל' דלדברי הב"י הללו נסתר ראיית התו' למאי דקי"ל כרב הונא ונוכל לומר שלא מתיר רשב"ג אלא במגופה: | <small>שם</small> אבל מאן דפסק כרב הונא וממיל' דלדברי הב"י הללו נסתר ראיית התו' למאי דקי"ל כרב הונא ונוכל לומר שלא מתיר רשב"ג אלא במגופה: | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
<small>שם</small> דודאי קי"ל בכ"מ. כלל כוונתו דרב ששת לא הכניס עצמו להכריע בפלוגתא דר"ה ור"ח מידי אלא דבעי' מיניה היכא כאסור בנקב במקדח אי מותר ברומח דשמא רומח דמי לסייף והשיב דרומח אסור כמו נקב והיינו לר"ה כדאית לי' ולר"ח כדאית ליה. וממילא שפיר הוכיחו התוספ' דכי שרינן סייף משום עין יפה אין שום סברא לחלק בין מגופ' לחבי' עצמה דאי יש סברא לחלק מאי פריך לרב ששת והוצרך לתרץ דרומח חמור מסייף דלמא רומח כסייף אפ"ה אסר רב ששת משום דבחבית מיירי ורשב"ג מיירי דוקא במגופה אפ"ה דכל עין יפה שרי גם בחבית עצמו מש"ה פריך שפיר על רב ששת ואחרי שהציעו הצעה זו דרב ששת אינו מכריע כלום וכמ"ש סיים דלפ"ז אין ראיה ממ"ש התוספות ועוד דבמגופה שרי וכו' דכוונתם דהל"ל הניח'. כיון דרב ששת אינו מכריע אלא הודיע דרומח אסור כמו נקב לר"ה כדאית ליה ולר"ח כדאית ליה א"כ הל"ל הניחא וק"ל: | <small>שם</small> דודאי קי"ל בכ"מ. כלל כוונתו דרב ששת לא הכניס עצמו להכריע בפלוגתא דר"ה ור"ח מידי אלא דבעי' מיניה היכא כאסור בנקב במקדח אי מותר ברומח דשמא רומח דמי לסייף והשיב דרומח אסור כמו נקב והיינו לר"ה כדאית לי' ולר"ח כדאית ליה. וממילא שפיר הוכיחו התוספ' דכי שרינן סייף משום עין יפה אין שום סברא לחלק בין מגופ' לחבי' עצמה דאי יש סברא לחלק מאי פריך לרב ששת והוצרך לתרץ דרומח חמור מסייף דלמא רומח כסייף אפ"ה אסר רב ששת משום דבחבית מיירי ורשב"ג מיירי דוקא במגופה אפ"ה דכל עין יפה שרי גם בחבית עצמו מש"ה פריך שפיר על רב ששת ואחרי שהציעו הצעה זו דרב ששת אינו מכריע כלום וכמ"ש סיים דלפ"ז אין ראיה ממ"ש התוספות ועוד דבמגופה שרי וכו' דכוונתם דהל"ל הניח'. כיון דרב ששת אינו מכריע אלא הודיע דרומח אסור כמו נקב לר"ה כדאית ליה ולר"ח כדאית ליה א"כ הל"ל הניחא וק"ל: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ח|מג"א סק"ח]]</small> והכא כיון. כיון שאינו חיבור לחבית ולכן עתה שאינה עשויה רק להוציא לחוד ליכא ביה איסורא כלל: | ||
<small>ט"ז סק"ה</small> לומר הניח' לרב הונא. פשוט דט"ס הוא וצ"ל הניחא לרב חסדא דלדידיה אפי' נקב שרי במגופה א"כ כי אמר רב ששת דרומח אסור כמו בקב ע"כ מיירי בחבית א"ש משום דרשב"ג מיירי במגופה אלא לרב הונא דלדידיה נקב אסור גם במגופה א"כ כי קאמר ר"ש דרומח אסור כנקב היינו גם במגופה קשיא מדרשב"ג והרב בעל חמד משה שגם הרבה מאד והשיג על הט"ז: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ה|ט"ז סק"ה]]</small> לומר הניח' לרב הונא. פשוט דט"ס הוא וצ"ל הניחא לרב חסדא דלדידיה אפי' נקב שרי במגופה א"כ כי אמר רב ששת דרומח אסור כמו בקב ע"כ מיירי בחבית א"ש משום דרשב"ג מיירי במגופה אלא לרב הונא דלדידיה נקב אסור גם במגופה א"כ כי קאמר ר"ש דרומח אסור כנקב היינו גם במגופה קשיא מדרשב"ג והרב בעל חמד משה שגם הרבה מאד והשיג על הט"ז: | ||
<small>שם</small> דאימא לך דלא אתי' שם. ר"ל דלמא הש"ס פריך אליבא דרב הוא כיון דרב ששת אין מכריע בין ר"ה לר"ת אלא אומר דרומת כנקב למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה א"כ פריך אליבא דר"ה אע"כ דהוכחתם הוא מדלא קאמר הניחא: | <small>שם</small> דאימא לך דלא אתי' שם. ר"ל דלמא הש"ס פריך אליבא דרב הוא כיון דרב ששת אין מכריע בין ר"ה לר"ת אלא אומר דרומת כנקב למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה א"כ פריך אליבא דר"ה אע"כ דהוכחתם הוא מדלא קאמר הניחא: | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
<small>שם</small> ולא היה לו לומר אלא אבל למעלה כצ"ל: | <small>שם</small> ולא היה לו לומר אלא אבל למעלה כצ"ל: | ||
<small>ש"ע ס"ז</small> חותמות שבכלים הוא לשון סגירה. כלומר שכיסוי הכלי' סגורים בקשרי חבלים: | <small>ש"ע ס"ז]]</small> חותמות שבכלים הוא לשון סגירה. כלומר שכיסוי הכלי' סגורים בקשרי חבלים: | ||
<small>שם</small> או להתיר קליעתו. ולא מיקרי סותר משו' דלאו סתירה גמורה הוא זו ואינו אסור בכלים משא"כ בפותחת הוי שבירתו סתירה גמורה: | <small>שם</small> או להתיר קליעתו. ולא מיקרי סותר משו' דלאו סתירה גמורה הוא זו ואינו אסור בכלים משא"כ בפותחת הוי שבירתו סתירה גמורה: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ט|מג"א סק"ט]]</small> דלאו קשר של קיימא הוא. שהרי להתיר תמיד הוא עשוי: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#י|מג"א סק"י]]</small> כגון המכניס עץ. ולכן הוי בונה וכן כשסותרו שנתבטל מתורת כלי מיקרי סתירה: | ||
<small>שם</small> אסור לקבוע. חולק אט"ז סק"ט: | <small>שם</small> אסור לקבוע. חולק אט"ז סק"ט: | ||
<small>ט"ז סק"ה</small> ולא הבנתי. הוא ענין בפ"ע וס"ד להט"ז דמה שכ' הש"ע ויש מתירים בזו קאי גם אשבות פותחת משום דדמי לצירים כדמשמע מל' מטע' זו שכ' המחבר: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ה|ט"ז סק"ה]]</small> ולא הבנתי. הוא ענין בפ"ע וס"ד להט"ז דמה שכ' הש"ע ויש מתירים בזו קאי גם אשבות פותחת משום דדמי לצירים כדמשמע מל' מטע' זו שכ' המחבר: | ||
<small>שם</small> לשבירת פותחת קשה. ונימא דשבירה הוי טפי סתירה מהסרת צירים וכשכ' הש"ע ויש מתירים בזו היינו רק בצירי' א"כ כבר סתם בפותחת לאיסור וכך מפרש מג"א סק"י דברי הש"ע: | <small>שם</small> לשבירת פותחת קשה. ונימא דשבירה הוי טפי סתירה מהסרת צירים וכשכ' הש"ע ויש מתירים בזו היינו רק בצירי' א"כ כבר סתם בפותחת לאיסור וכך מפרש מג"א סק"י דברי הש"ע: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#יד|מג"א סקי"ד]]</small> מתקנו למדה. שפוסקי בקצבה כדי שיהיה ראוי למדוד בו אמה או יותר וע"ז הוי כעושה כלי וכן אם ע"י הפסיקה נעשה כלי בענין אחר לא למדה אבל זה שמפקיע קשר השפוד אינו אלא קלקול: | ||
<small>שם</small> למ"ד יש בנין בכלי' שרי. היינו מ"ד דביצה שאוסר לחתוך חותמות שבכלים דסעיף ז' וס"ל דאפי' בנין וסתירה שאינו גמור אסור בכלי': | <small>שם</small> למ"ד יש בנין בכלי' שרי. היינו מ"ד דביצה שאוסר לחתוך חותמות שבכלים דסעיף ז' וס"ל דאפי' בנין וסתירה שאינו גמור אסור בכלי': | ||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
<small>ש"ע סעיף י"א</small> שמן עב. אף על גב דאין מירוח בשמן אסור דגזרינן אטו שעוה. ודוקא שמן עב כיון דשייך ביה קצת מירוח אתי לאחלופי: | <small>ש"ע סעיף י"א</small> שמן עב. אף על גב דאין מירוח בשמן אסור דגזרינן אטו שעוה. ודוקא שמן עב כיון דשייך ביה קצת מירוח אתי לאחלופי: | ||
<small>ט"ז סק"י</small> דרך הערמה לצורבא מרבנן כצ"ל: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#י|ט"ז סק"י]]</small> דרך הערמה לצורבא מרבנן כצ"ל: | ||
<small>שם</small> ולא צריך הוכחה לזה. ר"ל דהב"י אמר דכעת שהיין יוצא יש הוכחה דמתקן הוא מש"ה מיחזי כמתקן ע"ז אמר הט"ז דהוא תיקון אפי' בלי שום הוכחה: | <small>שם</small> ולא צריך הוכחה לזה. ר"ל דהב"י אמר דכעת שהיין יוצא יש הוכחה דמתקן הוא מש"ה מיחזי כמתקן ע"ז אמר הט"ז דהוא תיקון אפי' בלי שום הוכחה: | ||