7,990
עריכות
מראי מקומות/ברכות/ג/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המשך
(מחלוקת הראשונים בזמן אכילת בנ"א בערבי שבתות) |
(המשך) |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
== סוף משמרה ראשונה ותחילת משמרה אחרונה ואמצעיתא דאמצעיתא == | == סוף משמרה ראשונה ותחילת משמרה אחרונה ואמצעיתא דאמצעיתא == | ||
הרשב"א {{ממ|[[רשב"א/{{כאן}}#מאי|ד"ה מאי]]}} מבאר בשם רב האי גאון את הצורך בסימנים אלו, שיש על ישראל להפיל רנה ותחנונים על חורבן הבית בזמן זה, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ב#יט|איכה ב יט]]}} קומי רוני בלילה לראש אשמורות. | הרשב"א {{ממ|[[רשב"א/{{כאן}}#מאי|ד"ה מאי]]}} מבאר בשם רב האי גאון את הצורך בסימנים אלו, שיש על ישראל להפיל רנה ותחנונים על חורבן הבית בזמן זה, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ב#יט|איכה ב יט]]}} קומי רוני בלילה לראש אשמורות. | ||
ובסימן אמצעית דאמצעיתא, פירש הרשב"א שהוא נפקא מינה לאכילת קדשים שנאכלין עד חצות. שכיון שישמע כלבים צועקים ידע שעבר זמנו. | |||
=== תחנונים על חורבן הבית בזמן שמשתנות המשמרות === | |||
לעיל הובאו דברי הרשב"א בשם ר' האי גאון שנתנו הסימנים לזמן שמתחלפות המשמרות, לפי שיש על ישראל להפיל רנה ותחנונים על חורבן הבית בזמן זה, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ב#יט|איכה ב יט]]}} קומי רוני בלילה לראש אשמורות. וכעי"ז ברא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/א/ב|סימן ב]]}}. | |||
וכן נפסק בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/א#ב|או"ח סימן א ס"ב]]}} המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שליש הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות רצויה. ובעטרת צבי {{ממ|[[עטרת צבי/אורח חיים/א#ד|שם סק"ד]]}} ביאר שבאלו הזמנים הקב"ה זוכר לחורבן הבית ולגלות ישראל. והיינו כמבואר בסוגיין מן הפסוק 'ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו' שהקב"ה יושב ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעוונתיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם. | וכן נפסק בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/א#ב|או"ח סימן א ס"ב]]}} המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שליש הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות רצויה. ובעטרת צבי {{ממ|[[עטרת צבי/אורח חיים/א#ד|שם סק"ד]]}} ביאר שבאלו הזמנים הקב"ה זוכר לחורבן הבית ולגלות ישראל. והיינו כמבואר בסוגיין מן הפסוק 'ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו' שהקב"ה יושב ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעוונתיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם. | ||
| שורה 40: | שורה 45: | ||
אמנם יעויין בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/א#ב|שם סק"ב]]}} שכתב שמדברי הזוהר בפרשת ויקהל {{ממ|[[זוהר/קצה/ב|דף קצה:]]}} משמע שבימות החורף שהלילות ארוכים יותר מי"ב שעות אין נחשבים אותם שעות כחלק מן הלילה לעניין זה, עכ"ד. וכ"כ המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/א#ד|שם סק"ד]]}} שלענין זה חשבינן הלילה לי"ב שעות הן בקיץ והן בחורף אע"ג דלענין תפילה אינו כן. והביא כן גם בשם שערי ציון. | אמנם יעויין בעולת תמיד {{ממ|[[עולת תמיד/אורח חיים/א#ב|שם סק"ב]]}} שכתב שמדברי הזוהר בפרשת ויקהל {{ממ|[[זוהר/קצה/ב|דף קצה:]]}} משמע שבימות החורף שהלילות ארוכים יותר מי"ב שעות אין נחשבים אותם שעות כחלק מן הלילה לעניין זה, עכ"ד. וכ"כ המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/א#ד|שם סק"ד]]}} שלענין זה חשבינן הלילה לי"ב שעות הן בקיץ והן בחורף אע"ג דלענין תפילה אינו כן. והביא כן גם בשם שערי ציון. | ||
ובשו"ת שב יעקב {{ממ|[[שב יעקב/א/א|ח"א סימן א]]}} כתב שמגמרא דידן מבואר שמחשבינן המשמרות מצאת הכוכבים עד עלות השחר, ודלא כדעת הזוהר. והביא דבריו אשל אברהם {{ממ|[[אשל אברהם (אופנהיים)/אורח חיים/א#ב|שם סעיף ב]]}}{{הערה|וראה שם שכתב שלענין חצות יחשב י"ב שעות ממש אחר חצות היום כדעת הזוהר, כשהחמה עומד באמצע הרקיע.}} וע"ע אריכות רבה בביאור דעת הזוהר בפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/א#ד|סק"ד|שם סק"ד]]}}. | ובשו"ת שב יעקב {{ממ|[[שב יעקב/א/א|ח"א סימן א]]}} כתב שמגמרא דידן מבואר שמחשבינן המשמרות מצאת הכוכבים עד עלות השחר, ודלא כדעת הזוהר. חדא, מקושיית הגמרא תחילת משמרה ראשונה וסוף משמרה אחרונה סימנא למה לי, ואם כדברי הזוהר הרי בקיץ תחילת משמרה ראשונה וסוף משמרה אחרונה בזמן היום הן ושפיר בעינן סימנא, וכן בחורף הרי הן באמצע הלילה וצריך שפיר סימנא. ועוד, יישוב הגמרא נ"מ למאן דגני בבית אפל, אינו שייך לדעת הזוהר שהרי זמן האשמורה אינו תואם לעלות השחר ואינו זמן לקריאת שמע. והביא דבריו אשל אברהם {{ממ|[[אשל אברהם (אופנהיים)/אורח חיים/א#ב|שם סעיף ב]]}}{{הערה|וראה שם שכתב שלענין חצות יחשב י"ב שעות ממש אחר חצות היום כדעת הזוהר, כשהחמה עומד באמצע הרקיע.}} וע"ע אריכות רבה בביאור דעת הזוהר בפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/א#ד|סק"ד|שם סק"ד]]}}. | ||
== מעשה דרבי יוסי == | == מעשה דרבי יוסי == | ||