מראי מקומות/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 159: שורה 159:
התוספות בזבחים {{ממ|[[תוספות/זבחים/נז/ב|נז:]]}} יישבו שלא חששו ביום לפי שניכר מתי שקיעת החמה.
התוספות בזבחים {{ממ|[[תוספות/זבחים/נז/ב|נז:]]}} יישבו שלא חששו ביום לפי שניכר מתי שקיעת החמה.
:השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} כתב, שסברא זו אינה אלא לדעת רש"י{{הערה|ראה להלן}} שהסייג באכילת קדשים הוא שמא יבא לאכול אחר עלות השחר, וע"ז אמרו התוס' שאחר שקיעת החמה אין חשש שמא יבא לאכול כיון שהוא ניכר.
:השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} כתב, שסברא זו אינה אלא לדעת רש"י{{הערה|ראה להלן}} שהסייג באכילת קדשים הוא שמא יבא לאכול אחר עלות השחר, וע"ז אמרו התוס' שאחר שקיעת החמה אין חשש שמא יבא לאכול כיון שהוא ניכר.
:ולפי זה כתב שכל יישוב התוס' הוא לדעת רבן גמליאל הסובר שאין סייג בקריאת שמע, אך לדעת חכמים שיש סייג אף בקריאת שמע משום זירוז שמא יאמר יש לי עוד שהות ויעבור הזמן אם כן הוא הדין בקרבנות הנאכלים לשני ימים שיש לחוש שמא יאמר יש לי עוד שהות ותשקע החמה{{הערה|ומשנתנו בעל המימרא הוא רבן גמליאל ולכן הזכיר רק נאכלין ליום אחד, וכן המשנה באיזו מקומן שלא מזכירה סייג זה אלא לגבי קרבנות הנאכלין ליום אחד, אף היא כדעת רבן גמליאל שנפסקה הלכה כמותו.
:ולפי זה כתב שכל יישוב התוס' הוא לדעת רבן גמליאל הסובר שאין סייג בקריאת שמע, אך לדעת חכמים שיש סייג אף בקריאת שמע משום זירוז שמא יאמר יש לי עוד שהות ויעבור הזמן אם כן הוא הדין בקרבנות הנאכלים לשני ימים שיש לחוש שמא יאמר יש לי עוד שהות ותשקע החמה{{הערה|ומשנתנו בעל המימרא הוא רבן גמליאל ולכן הזכיר רק נאכלין ליום אחד, וכן המשנה באיזו מקומן שלא מזכירה סייג זה אלא לגבי קרבנות הנאכלין ליום אחד, אף היא כדעת רבן גמליאל שנפסקה הלכה כמותו.}}.


:רבי עקיבא איגר {{ממ|גליון המשניות}} כתב שאפשר לומר כעין דברי התוס' גם על חשש זירוז, שביום ניכר מתי קרב זמן שיקעת החמה וימהר לאכול ולכן לכולי עלמא אין סייג בקרבנות הנאכלים לשני ימים ולילה אחד.
:רבי עקיבא איגר {{ממ|גליון המשניות}} כתב שאפשר לומר כעין דברי התוס' גם על חשש זירוז, שביום ניכר מתי קרב זמן שיקעת החמה וימהר לאכול ולכן לכולי עלמא אין סייג בקרבנות הנאכלים לשני ימים ולילה אחד.
2,169

עריכות

תפריט ניווט