2,169
עריכות
מראי מקומות/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספות מרובות
(דעת רבן גמליאל בשאר סייגים) |
(הוספות מרובות) |
||
| שורה 151: | שורה 151: | ||
===== דקדוק לשון התוספתא ===== | ===== דקדוק לשון התוספתא ===== | ||
התוספות יום טוב ביאר מקור דברי הרמב"ם מדברי התוספתא במגילה {{ממ|[[תוספתא/מגילה/ב#י|פ"ב ה"י]]-[[תוספתא/מגילה/ב#יא|יא]]}} וכל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים כו' אבל אין חייבין עליהן משום נותר ואין מחשבה פוסלת בהן עד שיעלה עמוד השחר. ולכאורה קשה לשון "אבל", דאדרבה כיון שזמנה עד עמוד השחר לכן אין חייבין עליה משום נותר עד שעה זו, ועל כן פירש הרמב"ם שאף שכל הלילה כשר להקטרה היינו בדיעבד אך לכתחילה זמנה עד חצות, אבל מכל מקום אין חייבין עליהן משום נותר עד עלות השחר. | התוספות יום טוב ביאר מקור דברי הרמב"ם מדברי התוספתא במגילה {{ממ|[[תוספתא/מגילה/ב#י|פ"ב ה"י]]-[[תוספתא/מגילה/ב#יא|יא]]}} וכל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים כו' אבל אין חייבין עליהן משום נותר ואין מחשבה פוסלת בהן עד שיעלה עמוד השחר. ולכאורה קשה לשון "אבל", דאדרבה כיון שזמנה עד עמוד השחר לכן אין חייבין עליה משום נותר עד שעה זו, ועל כן פירש הרמב"ם שאף שכל הלילה כשר להקטרה היינו בדיעבד אך לכתחילה זמנה עד חצות, אבל מכל מקום אין חייבין עליהן משום נותר עד עלות השחר. | ||
== וכל הנאכלין ליום אחד == | |||
=== סייג בנאכלים לשני ימים ולילה אחד === | |||
המפרשים מקשים מדוע לא גזרו חכמים סייג בקרבנות הנאכלים לשני ימים ולילה אחד, שייאכלו עד חצות יום שני: | |||
==== ביום ניכר מתי שקיעת החמה ==== | |||
התוספות בזבחים {{ממ|[[תוספות/זבחים/נז/ב|נז:]]}} יישבו שלא חששו ביום לפי שניכר מתי שקיעת החמה. | |||
:השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} כתב, שסברא זו אינה אלא לדעת רש"י{{הערה|ראה להלן}} שהסייג באכילת קדשים הוא שמא יבא לאכול אחר עלות השחר, וע"ז אמרו התוס' שאחר שקיעת החמה אין חשש שמא יבא לאכול כיון שהוא ניכר. | |||
:ולפי זה כתב שכל יישוב התוס' הוא לדעת רבן גמליאל הסובר שאין סייג בקריאת שמע, אך לדעת חכמים שיש סייג אף בקריאת שמע משום זירוז שמא יאמר יש לי עוד שהות ויעבור הזמן אם כן הוא הדין בקרבנות הנאכלים לשני ימים שיש לחוש שמא יאמר יש לי עוד שהות ותשקע החמה{{הערה|ומשנתנו בעל המימרא הוא רבן גמליאל ולכן הזכיר רק נאכלין ליום אחד, וכן המשנה באיזו מקומן שלא מזכירה סייג זה אלא לגבי קרבנות הנאכלין ליום אחד, אף היא כדעת רבן גמליאל שנפסקה הלכה כמותו. | |||
:רבי עקיבא איגר {{ממ|גליון המשניות}} כתב שאפשר לומר כעין דברי התוס' גם על חשש זירוז, שביום ניכר מתי קרב זמן שיקעת החמה וימהר לאכול ולכן לכולי עלמא אין סייג בקרבנות הנאכלים לשני ימים ולילה אחד. | |||
==== בזמן גדול לא חששו ==== | |||
בחידושי מהרי"ח על המשניות יישב, שמאחר שיש זמן גדול לאכול, ב' ימים ולילה אחד, לא חששו שמא לא יאכל בתוך הזמן. | |||
==== רק בלילה שיש חשש אונס שינה === | |||
עוד יישב בחידושי מהרי"ח על פי המבואר בגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/ב|ד:]]}} שסייג חכמים הוא שמא יאמר אוכל קימעא ואישן קימעא כו' וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה. וכן אמרו שם כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, ומבארת הגמרא {{ממ|לצד אחד}} שהזכירו דבר זה כאן דווקא משום דאיכא אונס שינה{{הערה|התוקפתו לעבור על דברי חכמים, הוזקקו להזהיר יותר. [[רש"י/ברכות/ד/ב|רש"י]].}}. ולפי זה ביום אין חשש זה. | |||
== כדי להרחיק אדם מן העבירה == | == כדי להרחיק אדם מן העבירה == | ||