מראי מקומות/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשך מומ במחלוקת רש"י והרמב"ם בדין סייג בהקטר חלבים ואברים
(עיצוב שונה והוספות מרובות)
(המשך מומ במחלוקת רש"י והרמב"ם בדין סייג בהקטר חלבים ואברים)
שורה 107: שורה 107:
נחלקו הראשונים אם נאמר סייג חכמים עד חצות לגבי הקטר חלבים ואברים:
נחלקו הראשונים אם נאמר סייג חכמים עד חצות לגבי הקטר חלבים ואברים:
* דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א#כדי|ד"ה כדי]]}} שהקטר חלבים ואברים זמנו לכתחילה עד עלות השחר, ולא הוזכר במשנתנו אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה.
* דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א#כדי|ד"ה כדי]]}} שהקטר חלבים ואברים זמנו לכתחילה עד עלות השחר, ולא הוזכר במשנתנו אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה.
* דעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מעשה הקרבנות/ד#ב|מעשה הקרבנות פ"ד ה"ב]]}} שאף הקטר חלבים ואברים זמנו לכתחילה עד חצות וכפשטות לשון המשנה. וכן דעת התוספות {{ממ|[[תוספות/פסחים/קכ/ב|פסחים קכ:]]}}.
* דעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מעשה הקרבנות/ד#ב|מעשה הקרבנות פ"ד ה"ב]]}} שאף הקטר חלבים ואברים זמנו לכתחילה עד חצות וכפשטות לשון המשנה. וכן דעת התוספות {{ממ|[[תוספות/פסחים/קכ/ב|פסחים קכ:]]}} והריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/ברכות/ב/א|ברכות ב.]]}}.


==== דעת רש"י ====
==== מו"מ בעניין זה ====
===== כל הלילה קשר כו' ולהקטר חלבים ואברים =====
רש"י מביא דברי המשנה במגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/כ/ב|כ:]]}} כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים.
רש"י מביא דברי המשנה במגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/כ/ב|כ:]]}} כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים.
:ב{{ממק|שיטה מקובצת}} שכתב שעיקר דינא קתני שאם לא הקטיר עד חצות מצות עד שיעלה עמוד השחר.
:ב{{ממק|שיטה מקובצת}} שכתב שעיקר דינא קתני שאם לא הקטיר עד חצות מצות עד שיעלה עמוד השחר.
שורה 115: שורה 116:
:התוספות יום טוב כתב שאין ראיה זו גמורה, שהרי מאחר שכבר אמר כן רבן גמליאל בדעת חכמים וסידר רבינו הקודש דבריו במשנתנו, שוב סמך על עדותו ולא הוצרך לשנות דברי חכמים בהדיא.
:התוספות יום טוב כתב שאין ראיה זו גמורה, שהרי מאחר שכבר אמר כן רבן גמליאל בדעת חכמים וסידר רבינו הקודש דבריו במשנתנו, שוב סמך על עדותו ולא הוצרך לשנות דברי חכמים בהדיא.


==== דעת הרמב"ם והתוספות ====
===== פשטות לשון המשנה =====
בכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/מעשה הקרבנות/ד#ב|מעשה הקרבנות פ"ד ה"ב]]}} כתב שמקור דברי הרמב"ם ממשנתנו, כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר, הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
בכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/מעשה הקרבנות/ד#ב|מעשה הקרבנות פ"ד ה"ב]]}} כתב שמקור דברי הרמב"ם ממשנתנו, כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר, הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
:התוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/ברכות/א#א|פ"א מ"א]]}} דחה שאין ראייה ממשנה זו שהרי רש"י פירש שלא הזכירה המשנה דין זה אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, ואין להוכיח מכאן שזמנו לכתחילה עד חצות.
:התוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/ברכות/א#א|פ"א מ"א]]}} דחה שאין ראייה ממשנה זו שהרי רש"י פירש שלא הזכירה המשנה דין זה אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, ואין להוכיח מכאן שזמנו לכתחילה עד חצות{{הערה|וראה להלן מקור דברי הרמב"ם לדעת התוס' יו"ט מהתוספתא.}}.
::בשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} כתב שפשטות לשון המשנה מורה שאף הקטר חלבים ואברים אמרו בהם חכמים עד חצות{{הערה|וכ"כ ב[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/א#א|פירוש המשנה]]: אם כן למה אמרו חכמים, בכולן.}}.
::ובעיקר ביאור רש"י שלא הזכירה המשנה דין זה לא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, הקשה השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|שם]]}} מדוע לא הביאה המשנה גם את דין קצירת העומר הנוהג כל הלילה כמבואר במשנה שם.
:::השאגת אריה מיישב שאפשר שרבן גמליאל סבירא ליה כדעת העומר שעומר שנקצר שלא כהלכתו כשר וממילא אין קצירת העומר מהדברים הנוהגים בלילה דווקא כיון שאף אם יקצר ביום כשר.
::::השאגת אריה דוחה שאי אפשר לומר כן, שהרי אם סובר רבן גמליאל שקצירת העומר מותרת בדיעבד אף ביום ע"כ שלא תדחה שבת כיון שאפשר לעשותה מערב שבת, ואם כן ע"כ שלא ילמד מן הפסוק "בחריש ובקציר תשבות" כדעת רבי ישמעאל הדרוש מה חריש של רשות אף קציר של רשות יצא קציר של מצוה דהיינו קצירת הועמר שדוחה את השבת, אלא ידרוש את הפסוק כדעת רבי עקיבא לרבות חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית, דהיינו דין תוספת שביעית. והרי מבואר בגמרא שרבן גמליאל ובית דינו ביטול דין תוספת זה וע"כ שדורש הפסוק כר"י וע"כ שאי אפשר לעשותו מבעוד יום.
:::::השאגת אריה מיישב, שרבן גמליאל יסבור כדעת רבי אליעזר שאף מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת.
::::::השאגת אריה דוחה, שדעת רבי אליעזר בזה היא דעת יחידאה ולא אשכחן בשום דוכתא שום תנא הסובר כדעתו, ודוחק להעמיד דעת רבן גמליאל כשיטתו.
 
 
התוספות יום טוב ביאר מקור דברי הרמב"ם מדברי התוספתא במגילה {{ממ|[[תוספתא/מגילה/ב#י|פ"ב ה"י]]-[[תוספתא/מגילה/ב#יא|יא]]}} וכל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים כו' אבל אין חייבין עליהן משום נותר ואין מחשבה פוסלת בהן עד שיעלה עמוד השחר. ולכאורה קשה לשון "אבל", דאדרבה כיון שזמנה עד עמוד השחר לכן אין חייבין עליה משום נותר עד שעה זו, ועל כן פירש הרמב"ם שאף שכל הלילה כשר להקטרה היינו בדיעבד אך לכתחילה זמנה עד חצות, אבל מכל מקום אין חייבין עליהן משום נותר עד עלות השחר.
התוספות יום טוב ביאר מקור דברי הרמב"ם מדברי התוספתא במגילה {{ממ|[[תוספתא/מגילה/ב#י|פ"ב ה"י]]-[[תוספתא/מגילה/ב#יא|יא]]}} וכל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים כו' אבל אין חייבין עליהן משום נותר ואין מחשבה פוסלת בהן עד שיעלה עמוד השחר. ולכאורה קשה לשון "אבל", דאדרבה כיון שזמנה עד עמוד השחר לכן אין חייבין עליה משום נותר עד שעה זו, ועל כן פירש הרמב"ם שאף שכל הלילה כשר להקטרה היינו בדיעבד אך לכתחילה זמנה עד חצות, אבל מכל מקום אין חייבין עליהן משום נותר עד עלות השחר.


2,169

עריכות

תפריט ניווט