2,169
עריכות
מראי מקומות/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן: שינויים קלים
(←משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן: שינויים קלים) |
|||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
המשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/סא#מ|סק"מ]]}} כתב בשם עולת תמיד שאף לדעת הסוברים שאדם מוציא את חבירו בק"ש מדין שומע כעונה, היינו דוקא באופן שמבין הלשון ואפילו אם שומע בלשון הקודש צריך שיבין. עוד הביא מכנסת הגדולה בשם ברכת אברהם שהיינו דווקא ביחיד המוציא יחיד, אבל ביחד המוציא רבים בלשון הקודש אפילו אינם מבינים יוצאים ידי חובתם. | המשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/סא#מ|סק"מ]]}} כתב בשם עולת תמיד שאף לדעת הסוברים שאדם מוציא את חבירו בק"ש מדין שומע כעונה, היינו דוקא באופן שמבין הלשון ואפילו אם שומע בלשון הקודש צריך שיבין. עוד הביא מכנסת הגדולה בשם ברכת אברהם שהיינו דווקא ביחיד המוציא יחיד, אבל ביחד המוציא רבים בלשון הקודש אפילו אינם מבינים יוצאים ידי חובתם. | ||
== | ==זמן קריאת שמע של ערבית להלכה== | ||
;דעת רש"י | |||
דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א|ד"ה עד סוף]]}} שזמן קריאת שמע להלכה משעת צאת הכוכבים. ולכך כתב בשם הירושלמי שקריאת שמע הנאמרת בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אינה אלא כדי לעמוד מתוך דברי תורה, ולפיכך חובה לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא. וכן פסק הרי"ף שזמן ק"ש משעת צאת הכוכבים. | |||
והקשו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א|ד"ה מאימתי]]}} דאם כן היה לו לקרות ג' פרשיות ובברכותיה, ועוד דקי"ל כריו"ח דבעינן למיסמך גאולה לתפילה אף בערבית, ועוד דק"ש שעל המטה אינה אלא משום מזיקין ות"ח אין צריך לקרותה. והרשב"א יישב דעת רש"י שאילו היו מאחרין להתפלל עד זמן ק"ש היה כל אחד הולך לביתו ולא היו מתפללין בצבור מפני הטורח להתאסף שוב, ולכן התירו להתפלל קודם הזמן. ואחר שכבר קראו ק"ש בברכותיה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה לא הצריכו לשוב ולברך כיון שהברכות אינן מעכבות כדמוכח בירושלמי, וגם לא הצריכו לקרות אלא פרשה ראשונה שהיא מדאורייתא. והדין לסמוך גאולה לתפילה הוא כשמתפלל ביחיד או בציבור אחר שהגיע זמן ק"ש. | והקשו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א|ד"ה מאימתי]]}} דאם כן היה לו לקרות ג' פרשיות ובברכותיה, ועוד דקי"ל כריו"ח דבעינן למיסמך גאולה לתפילה אף בערבית, ועוד דק"ש שעל המטה אינה אלא משום מזיקין ות"ח אין צריך לקרותה. והרשב"א יישב דעת רש"י שאילו היו מאחרין להתפלל עד זמן ק"ש היה כל אחד הולך לביתו ולא היו מתפללין בצבור מפני הטורח להתאסף שוב, ולכן התירו להתפלל קודם הזמן. ואחר שכבר קראו ק"ש בברכותיה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה לא הצריכו לשוב ולברך כיון שהברכות אינן מעכבות כדמוכח בירושלמי, וגם לא הצריכו לקרות אלא פרשה ראשונה שהיא מדאורייתא. והדין לסמוך גאולה לתפילה הוא כשמתפלל ביחיד או בציבור אחר שהגיע זמן ק"ש. | ||
| שורה 39: | שורה 40: | ||
ובשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ג|סימן ג]]}} יישב אף הוא את קושייות התוס'. אך ביישוב קושייתם מפני מה לא יקרא על מטתו ג' פרשיות, חידש השאגת אריה שאף רש"י סבירא ליה דהלכה כר' יהודה כדעת ר"ת (המובאת להלן) אך היינו דווקא לענין ב' פרשיות דרבנן, שמאחר שהוא ספק אם הלכה כר' יהודה או כרבנן לפיכך דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. אך פרשה ראשונה דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/יז/ב|לקמן יז:]] ובכ"ד}} שהיא מדאורייתא ולפיכך צריך לחזור ולקרותה. | ובשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ג|סימן ג]]}} יישב אף הוא את קושייות התוס'. אך ביישוב קושייתם מפני מה לא יקרא על מטתו ג' פרשיות, חידש השאגת אריה שאף רש"י סבירא ליה דהלכה כר' יהודה כדעת ר"ת (המובאת להלן) אך היינו דווקא לענין ב' פרשיות דרבנן, שמאחר שהוא ספק אם הלכה כר' יהודה או כרבנן לפיכך דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. אך פרשה ראשונה דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/יז/ב|לקמן יז:]] ובכ"ד}} שהיא מדאורייתא ולפיכך צריך לחזור ולקרותה. | ||
;דעת ר"ת | |||
דעת רבינו שק"ש דבית הכנסת היא עיקר וכדרבי יהודה שזמן המנחה עד פלג המנחה ומאותה שעה זמן ערבית וגם קריאת שמע, והירושלמי איירי בקריאת שמע שהיו קוראים קודם התפילה כמו אשרי שאנו אומרים קודם מנחה, והבעל המאור (הביאו ה[[רשב"א/ברכות/ב/א|רשב"א]]) הביא ראיה לפירוש זה מהירושלמי. וה[[חשק שלמה/ברכות/ב/א|חשק שלמה]] פירש כוונתם שהיו קוראים ק"ש קודם תפלת המנחה והביא שכן מבואר בסמ"ג (עשין י"ט) בשם ר"ת שהיו רגילין לקרות ק"ש במנחה אחר תפלה ונתבטל אח"כ, וכתב שתיבת 'אחר' ט"ס וצ"ל 'קודם' תפילה. | |||
והקשו התוס' דהוה תרתי קולי דסתרן אהדדי שהרי מנחה מתפללין אחר פלג המנחה. והרשב"א יישב קושיא זו דלגבי תפלה הקלו. עוד הקשו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב|ב: ד"ה אמר ליה]]}} ממה שהקשה ר' יהודה לר' מאיר והלא כהנים מבעוד יום טובלין, ותמוה הלא לשיטתו נמי קשה שהרי פלג המנחה מבעוד יום הוא, ויישבו התוס' דלדידיה הקשה לו דדריש בשכבך בשעת שכיבה כרבנן, ואילו רבי יהודה לא דריש לה כלל. והרשב"א כתב שנדחקו בדבריהם ואינו נראה כלל שהרי ודאי לר"י זמן מנחה עד פלג כיון שתפלות כנגד תמידין נתקנו ולא מאחר דחשיב לילה שהרי זמן רב יש עוד הלילה וכהנים טובלים לדעת ר"י אחר פלג המנחה ועל כרחך שיום הוא, ואם נאמר דלר"י חשיב זמן שכיבה אף שהוא יום כיון דבשכיבה תליא רחמנא ולא בלילה, אם כן אף לר"מ יש לומר שאף שהכהנים טובלים באותה שעה לפי שאכתי יום הוא מכל מקום זמן שכיבה הוא. | והקשו התוס' דהוה תרתי קולי דסתרן אהדדי שהרי מנחה מתפללין אחר פלג המנחה. והרשב"א יישב קושיא זו דלגבי תפלה הקלו. עוד הקשו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב|ב: ד"ה אמר ליה]]}} ממה שהקשה ר' יהודה לר' מאיר והלא כהנים מבעוד יום טובלין, ותמוה הלא לשיטתו נמי קשה שהרי פלג המנחה מבעוד יום הוא, ויישבו התוס' דלדידיה הקשה לו דדריש בשכבך בשעת שכיבה כרבנן, ואילו רבי יהודה לא דריש לה כלל. והרשב"א כתב שנדחקו בדבריהם ואינו נראה כלל שהרי ודאי לר"י זמן מנחה עד פלג כיון שתפלות כנגד תמידין נתקנו ולא מאחר דחשיב לילה שהרי זמן רב יש עוד הלילה וכהנים טובלים לדעת ר"י אחר פלג המנחה ועל כרחך שיום הוא, ואם נאמר דלר"י חשיב זמן שכיבה אף שהוא יום כיון דבשכיבה תליא רחמנא ולא בלילה, אם כן אף לר"מ יש לומר שאף שהכהנים טובלים באותה שעה לפי שאכתי יום הוא מכל מקום זמן שכיבה הוא. | ||
;דעת ר"י | |||
דעת ר"י בתוספות שאנו סוברים כדעת התנאים המובאים להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} בגמרא שזמן ק"ש משעה שקדש היום או משעה שבני אדם נכנסים לאכול בע"ש [ודברי הירושלמי יפרש כלדעת ר"ת]. וכן כתב בעל המאור שכדאיים הם אלו התנאים לסמוך עליהם בשעת הדחק של צבור. והביאו התוס' ראיה לדבריו מדאמרינן לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/כז/א|כז.]]}} דרב מצלי של שבת בערב שבת ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. והקשה ה[[מהרש"א/חידושי הלכות/ברכות/ב/א|מהרש"א]] שאין ראיה מכך לדעת ר"י שהרי גם לדעת רש"י שעיקר ק"ש הוא מה שקורא על מטתו מכל מקום תפלת ערבית קורא מבעוד יום, וכן מוכח בירושלמי שמבאר שקריאת שמע היתה קודם לתפילה כדי לעמוד מתוך דברי תורה, אך תפלת ערבית שפיר התפללו קודם צאת הכוכבים. ולכן כתב המהרש"א שעיקר הראיה היא לדעת ר"ת וכפי שהביאה הרא"ש, שהגמרא להלן (כז.) מוכיחה מתפילתו של רב דהלכה כרבי יהודה דחשיב לילה ומאחר דקי"ל כרבי יהודה סבירא להו לתוס' דהוא הדין דהוי לילה לענין קריאת שמע. והרשב"א הקשה על דעת ר"י שהרי למסקנא אין זמן מוקדם לצאת הכוכבים אלא שיעורו של ר"א או שיעורו של ר"מ, ושיעורו של ר"מ אי אפשר לעמוד עליו קודם צאת הכוכבים כיון שאמר כל דבריו בבין השמשות דרבי יוסי {{ממ|כמבואר לקמן [[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}}. ור"א לגבי ר' יהושע אינו כיון דשמותי הוא, ועוד דהוה יחיד כנגד רבים. ואף אם אפשר לעמוד על שיעורו של רבי יוסי (כמבואר ברשב"א שם בשם הראב"ד) מ"מ אין הלכה כר"מ במקום רבי יהודה וכ"ש במקום רבי יהושע ורבי יהודה ור' אחא ור' חנינא דרבים הם. והרא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/א/א|סימן א]]}} כתב שמכל מקום בתפילה הקלו וגם שעשו כאן מתוך הדחק שלא היו מתקבצין שוב. ותמה במעדני יום טוב (אות ק) מהו שאמר בתפילה הקלו הלא בקריאת שמע איירינן ואף אם נאמר שהשאילו הלשון תפילה לק"ש עדיין קשה איך הקלו בשל תורה וכתב ע"פ דברי תלמידי רבינו יונה {{ממ|[[תלמידי רבינו יונה/ברכות/ב/א|כאן]]}} שיכולים חכמים לעקור מ"ע משום סייג ואף כאן עשו סייג כדי שלא תתבטל לגמרי, אלא שכתב שלפ"ז מה שהוסיף הרא"ש וגם מתוך הדחק נהגו כן אין לו מובן שהרי היינו הך. עוד כתב לפרש שאחר שהקלו בתפילה להקדימה הקלו גם להקדים ק"ש כדי לסמוך גאולה לתפילה, אך דחה פירוש זה שאין טעם לעקור ד"ת כדי לסמוך גאולה לתפילה שאינו אלא סמך וסעד בעלמא, וגם מצינו לרב שדחה סמיכת גאולה לתפילה משום הוספה מחול על הקודש, ועוד כתב שאף לפירוש זה לשון הרא"ש דחוק. | |||
==וחכמים אומרים עד חצות, רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר== | ==וחכמים אומרים עד חצות, רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר== | ||