מזרחי/שמות/יא: הבדלים בין גרסאות בדף

'''והתרה בו. ''' פי' מקרא קצר היא שהיה לו לומר בא אל פרעה ואמרת אליו כו' כמו בשאר המכות וההתראה הזאת מפורשת בהתראת משה לפרעה וסמך הכ' בה ולא הוצרך לכותב' בדברי השם למשה כמו שסמך עלי' בשאר המכו' בדברי השם למשה ולא הוצרך לכתבה בדברי משה לפרעה ופי' כי אני הכבדתי את לבו הוא טעם על והתרה בו החסר מן הכת' כלומ' אל יקשה עליך על אומרי לך שתתרה בו אחר אומרו חטאתי הפע' כי אני הכבדתי את לבו אחר זה למען שיתי אותותי אלה הנשארים בקרבו וזהו שכתב רש"י בפסו' ואני אקשה את לב פרעה שבחמש המכות הראשונ' לא נאמר ויחזק יי' את לב פרעה אלא באחרונו' ולא מצאנו זה רק אם יתפרש כי אני הכבדתי את לבו על מכת הברד:

 

'''שיתי שומי שאשית אני. ''' מפני שמלת שיתי נאמרת על ג' עניינים מענין שימה ולא שת לבו ומעניין יסוד השתות יהרסון ומעניין מלחמ' שות שתו השערה הוצרך לפרש שזה הוא מעניין שיתה ואמר שיתי שומי ולא מעניין יתי' מפני שהמכ' לא באה אלא בשבוע א' או בשלש שבועות למר כדאית' ליה ולמר כדאית ליה ולא שיהיה שם תמיד כדמות היסוד ולא מעניין מלחמה מפני שאינו נופל בלשון לומר למען הלחמי אותותי אלה בקרבו אלא למען הלחמי עם אותותי אלה בקרבו כמו שילחם האדם עם אויבו עם החצים שלו אחר זה רצה לפרש היו"ד שבמלת שיתי שהו' מורה על הפועל שאשית אני כמו טוב תתי תת אני ולא על הפעול כמו מאן יי' לתתי לתת אותי דאם כן מה טעם אותותי אלה בקרבו המורים על הפעול:  

'''התעללתי שחקתי. ''' לא פעלתי כמו שתרגם אנקלוס ניסין דעבדית ואף על פי שמלת התעללתי מבני' התפעל שהוא מקבל ומלת שחקתי מהבניין הדגוש שהוא פועל יוצא כבר מצאנו והתנחלתם אותם שהוא יוצא:

 

'''כמו כי התעללת בי. ''' שהוא מעניין שתוק בהכרח כי אי אפשר להתפרש מלשון פועל ומעללים מפני שהאתון שאלה אותו מה עשיתי לך ואם היה פי' כי התעללת בי כי עשית לי לא השיב כלום כי עדיין שאלת האתון במקומה עומדת:

 

'''ואינו לשון פועל ומעללים. ''' פי' אבל אי אפשר שיפורש מלשון פועל ומעללים ותהיה המלה הזאת שהיא מבניין התפעל משמשת פעם על השחוק ופעם על הפועל ומעללים:  

== ג ==

'''לעות כתרגומו לאתכנעא והוא מגזרת עני. ''' פירש אבל לא מעניין שעבוד כמו והתעני תחת ידיה שתרגומו ואשתעבדי כי לא היתה הכוונה פה להשתעבד לעבודתו רק שיכנע למאמרו לשלוח את העם ועוד דהאי לענות מפני לענות תחתי מיבעי ליה כמו והתעני תחת ידיה גם לא מעניין ענוי וצער כמו אם ענה תענה אותו שתרגומו אם אענא תעני יתיה מפני שאין קבלת הענוי והצע' פועל רצוניי עד שיפול עליה מיאון לומר מאנת לענות ומה שהוצרך להאריך עוד לומר מאנת להיות עני הוא מפני שלא נמצא פועל מגזרת עני מעניין ההכנסות שמלת עני בכל מקרא הוא הענין בממון ולפיכך הוצרך לו' עני ושפל להורות שמלת עני במקו' הזה הוא מלשון שפלות:  

'''את עין הארץ את מראה הארץ. ''' לא ידעתי למה לא נמשך אחר המתרגם שתרגם עין הארץ עין שמשא דארעא שפירושו נצוץ השמש הנופל על הארץ ולא יוכל הרואה לראות את הארץ מרוב החשך כמו שיקרה בלקות השמש הכללי שישוב היום כחשכת לילה שזהו המובן מן ותחשך הארץ כי מכסוי מראה הארץ לא תחשך הארץ ועוד מה טעם וכסה את מראה הארץ וכסה את הארץ מיבעי ליה. ושמא י"ל שכוונת הרב במראה הארץ הוא על נצוץ השמש השטוח על הארץ שנקרא גם הוא מראה הארץ להיותו על הארץ לא על מראה גוף הארץ וכונתו במראה הארץ הוא להורות שפי' עין מראה כמו ועינו כעין הבדולח לא עין ממש:  

'''העוד לא ידעת. ''' כי כל טרם שבמקר' עדיין לא הוא ויחוייב מזה שתה' מלת תדע עתיד במקום עבר כמו שפירשנו בפסוק טרם תיראון:  

== ח ==

'''הושבו ע"י שליח. ''' כי ויושב מבניין הופעל שהוא מקבל הפעולה מאחר: