ילקוט שמעוני/א/כח
|
< הקודם · הבא > |
ויקרא ה' אלהים אל האדם. איכה איך הוה לך אתמול לדעתי ועכשיו לדעתו של נחש אתמול מסוף העולם ועד סופו ועכשיו בתוך עץ הגן. אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מין היה שנאמר ויאמר לו איכה לאן נוטה לבך רבי יצחק אמר מושך בערלתו היה שנאמר והמה כאדם עברו ברית וכתיב את בריתי הפר רב נחמן אמר כופר בעיקר היה כתיב הכא כאדם עברו ברית וכתיב התם על אשר עזבו את ברית:
מי הגיד לך. לשואלת חומץ שנכנסה אצל אשת חבר א"ל מה בעליך עושה עמך, א"ל כל טוב הוא עושה עמי חוץ מחבית זו שהיא מלאה נחשים ועקרבים שאינו משליטני עליה, א"ל כל קוזמירין שלו בתוכה והוא מבקש לישא אשה אחרת וליתן אותה לה הושיטה ידה לתוכה והתחילו נחשים מנשכין אותה כיון שבא בעלה שמע קולה מצווחת א"ל שמא באותה חבית נגעת בו המן העץ אשר צויתיך. ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי ד' הם שהקיש הקב"ה על קנקנן ומצאן עביט של מימי רגלים. אדם שנאמר האשה אשר נתתה עמדי. קין שנאמר לא ידעתי השומר אחי אנכי. בלעם מי האנשים האלה עמך ויאמר בלק בן צפור. חזקיהו מאין באו אליך האנשים ויאמר מארץ רחוקה באו אבל יחזקאל נמצא בקי מכולן שנאמר התחיינה העצמות האלה ויאמר ה' אלהים אתה ידעת משל לצפור שהיתה נתונה ביד ציד פגע באחד א"ל זו שבידי מה היא חיה או מתה א"ל אין בעית חיה אין בעית מתה.
היא נתנה לי מן העץ ואוכל. ואכלתי אין כתיב כאן אלא ואוכל, אכלית ואוכל. לא נטרד אדם הראשון מגן עדן עד שחרף וגדף, שנאמר ויקו לעשות ענבים ויעש וגו'.
הנחש השיאני. חייבני והטעני גירני. גירני כמה דאת אמרת לא ישיא אויב בו. חייבני כמה דאת אמרת כי תשה ברעך. הטעני כמה דאת אמר אל ישיא אתכם חזקיהו. שנו רבותינו אין מעמידין בהמה בפונדקאות של כותיים מפני שחשודין על הרביעה ואפילו נקבות אצל נקבות מפני שכותיים מצויין אצל נשי חבריהן פעמים שאין מוצאה ורובעה ואי נמי מוצאה בהמת ישראל עדיפא ליה דאמר מר חביבין עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן דאמר רבי יוחנן בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן כותיים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן: