חכמת אדם/קטז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חכמת אדםTriangleArrow-Left.png קטז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דין דברים האסורים בימי נדתה (סי' קצה)

א כ"ז שלא טבלה האשה מנדתה ואפילו מכתם אפילו כבר ספרה ז"נ דינה כנדה גמורה אפילו כמה שנים דכתיב ז' ימים תהיה בנדתה וקבלו חז"ל דר"ל דלעולם תהיה בנדתה עד שתעשה מעשה אחר והיינו טבילה ומה"ת אין אסור אלא תשמיש וחבוק ונשוק כשאר ערוה וחז"ל עשו הרחקה לזה ואסרו לבעל ולה לעשות שום דבר של חיבה המרגיל לעבירה כגון דברי שחוק וקלות ראש עמה אבל מותר להתיחד עמה דלא תקיף יצריה כולי האי כיון שכבר בא עליה פעם אחת (סעיף א' וסעיף י"ד):

ב לא יגע בה אעפ"י שאינו מכוין להנות ולא יושיט מידו לידה אפילו דבר ארוך שא"צ ליגע בה וכן לא יקבל ממנה אפילו ע"י זריקה מידו לידה אסור ויש מקילין לזרוק כלפי מעלה שלא לנוכח אשתו והיא פושטת ידה ומקבלה (כרתי ופלתי):

ג לא יאכל מקערה אחת דברים שתיכף לאחר שהוציא מן הקערה אוכל תיכף בלא הפסק כגון הרוטב או אפילו כשחותכין בשר לחתיכות קטנות וכ"א נוטל תמיד חתיכה חתיכה כדרך אכילה כ"ז אסור אבל ליקח חתיכה בשר מן הקערה כפי חלקו על הטעלער וכן הרוטב שלקח בכף ומניחו בטעלער מותר ליקח מן הקערה שאין זה דרך חיבה ומ"מ אפילו על שולחן אחד אסור לאכול עמה אא"כ יש שום שנוי כגון שכלם אוכלים על טעלער אחד והוא מניח כלי תחת הטעלער או מפה או שיהיה שום דבר מפסיק בין קערה שלו לשלה דבר שאין משתמשין לצורך אותה סעודה כגון לחם שאין אוכלין ממנו או קנקן שאין שותין ממנו או שיגלה המפה מן השולחן ויניח שם טעלער שלו ואם דרכם שאוכלים תמיד מן הקערה סגי כשהיא או היא יאכלו מן הטעלער (סעיף ג'):

ד אסור לבעל לשתית משיורי כוסות ששתתה היא ואפילו שתתה חציו ומלאוהו אסור דעכ"פ שותה שיורה אם לא שמפסיק אדם אחר ביניהם או שהורק מכוס זה לכוס אחר אע"פי שחזר לכוס ראשון דכיון שיש היכר לא מרגלא וכן אם הלכה מותר דכיון שכבר הלכה אין כאן חיבה ואם שתתה והוא אינו יודע ורוצה לשתות מכוס שלה אינה צריכה להגיד לו שלא ישתה ואם שתתה כל הכוס מנהג יפה להדיח הכוס אבל אין נוהגין כן וכן אסור לאכול שיורי מאכלה ואם הפסיק אדם אחר מותר כמו בשתיה (וכן בכל הקולות שיש בשתי' ה"ה באכילה ט"ז) ויש מקילין אם משיירת לו בקערה דזה הוי היכר לאיסור דאל"כ היה לו לאכול עמה בפעם אחד. ונ"ל דדוקא אם בשעת אכילה נתכוונה לשייר אבל אם במקרה שיירה לא שייך זה (כו"פ וס"ט) אבל היא מותרת לאכול ולשתות שיורו דהיא לא מרגלא ליה לעבירה משא"כ באיש שדעתו להרגיל ונשים דעתן קלות:

ה לא ישב במטה המיוחדת לה אפילו שלא בפניה וכ"ש שאסור לשכב במטתה ויש אוסרין שגם היא לא תשכב על מטתו (ט"ז) דגרע משיורי שתיה דיש כאן הרהור טפי ומ"מ נ"ל דשלא בפניו ושלא בפניה מותר עכ"פ בישיבה (עיין מנ"י וס"ט). ונ"ל דה"ה על כרים המיוחדים לה דאסור אבל מותר ליגע בהם ואפילו הסדינים המלוכלכים בדם נדתה ומכ"ש שאסורים לישן במטה אחת אפילו שניהם מלובשים ואפילו אינם נוגעים זה בזה ואפילו יש לכל אחד מצע בפ"ע ואפילו אם ישן כל אחד במטה שלו אם המטות נוגעים זו בזו ואפשר דאם המטות מחוברין בכותל כ"א ישן במטתו דמותר (עיין ש"ך ס"ק י"א ועיין בס"ט שתמה עליו ונ"ל דתיבת או הוא ט"ס וצ"ל של עץ של בנין דומיא דספסל וצ"ע) ואפילו לישב על ספסל ארוך שמתנדנדת אסור אבל אם הוא קבוע בכותל מותר ויש מתירין אם אדם אחר מפסיק ויושב ביניהם וכן לא ילך עם אשתו בעגלה או בספינה אחת אם הוא רק לטייל לגנות ולפרדסים וכיוצא בזה אבל אם הולך מעיר לעיר לצרכיו מותר אפילו הם לבדן ובלבד שישבו בדרך שלא יגעו זה בזה ואם אדם מפסיק ביניהם לא גרע מספסל המתנדנדת דמותר (סעיף ה'):

ו לא יסתכל אפילו בעקבה ולא במקומות המכוסים שבה והמסתכל הווין ליה בנים שאינם מהוגנים אבל מותר להסתכל בה במקומות הגלוים אע"פי שנהנה בראייתה דהואיל דהיא מותרת לו לאח"ז אינו בא למכשול וכ"ש דמותר להתייחד עמה בחדר אחד:

ז כל שהאשה עושה לבעלה נדה עושה חוץ ממזיגת הכוס בפניו ולהניחו לפניו על השולחן אלא ע"י שינוי שתניחנו על השולחן ביד שמאל או שתניח אפילו בימין על הספסל וכיוצא בו וליתן הקער' עם התבשיל על השולחן אם גם בני הבית אוכלין מן הקערה פשיטא דמותר אבל קערה עם מאכל לבעלה לבד יש לאסור דהוי דומיא דמזיגת הכוס ומ"מ אם אין לו מי שישמשנו יש להקל ובלבד שלא תתן המאכל בקערה בפניו (עיין ס"ט) וכל תיקון המאכל לכ"ע מותר דאין זה אלא דרך עבדות:

ח אסורה להציע מטתו בפניו ודוקא ליתן המכסה וכיוצא בו שהוא דרך חיבה אבל הצעת הכרים והכסתות שהוא דרך טורח ואינו חיבה מותר ושלא בפניו הכל מותר אע"פי שהוא יודע שהיא מצעת אותה (סעיף י"א):

ט אסורה ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו ואפילו ליתן לפניו הקיתון עם המים והכלי שירחוץ בו אסור ואפילו אינה נוגעת בו ואפילו המים צוננים (סעיף י"ב):

י כשם שהיא אסור לעשות לו כך הוא אסור לעשות לה ואסור אפילו לשלוח לה כוס של יין ל"ש כוס של ברכה ל"ש כוס אחר המיוחד לה אבל אם שותים הם מאותו כוס ושתתה איהו אבתרייהו לית לן בה:

יא אשה חולה והיא נידה אסור לבעלה ליגע בה כדי לשמשה ולהקימה ולהשכיבה ולסומכה ואם אין לה מי שישמשנה וצריכה הרבה לכך המנהג להקל ואם היא חולה ואין לו מי שישמשנו זולתה מותרת לשמשו דכיון שהוא חולה וחלש לא ירגילנה משא"כ כשהוא בריא אפילו שהיא חולה יפייסנה ומ"מ תזהר ביותר שתוכל להזהר מהרחצת פניו ידיו ורגליו והצעת המטה בפניו אבל מזיגת הכוס מותר שאין בזה חיבה כל כך כרחיצה (שם):

יב אם בעלה רופא ואין רופא אחר וצריכה אליו שיש סכנה בדבר מותר לשמש לה הדפק וכן לענין הקזת הדם (שם):

יג כל אלו הרחקות צריך להרחיק כ"ז שלא טבלה וכ' רש"ל שנתקבצו הקהלות והחרימו שלא להקל כלל בימי ליבונה (שם):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.