חכמת אדם/עז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חכמת אדםTriangleArrow-Left.png עז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דין יין הבא מכח עו"ג וכח כחו ודין ניצוק (סימן קכ"ה קכ"ו)

א עוד אסרו חכמים אפי' לא נגע ביין ולא שכשך אלא כיון שיצא היין מן החביות מכחו של עו"ג אסור אלא דזה אינו אסור מדינא אלא בשתיה כיצד נטל עכו"ם כלי של יין והגביהו ויצק ויצא היין אע"פ שלא שכשך נאסר בשתיה שהרי היין בא מכחו והנשאר בכליח אסור משום ניצוק ולדידן במקום הפסד הכל מותר ואם לא ידע שהוא יין הכל מותר וכח כחו ככחו דמי אבל כח כח כחו כגון שגלגל קורות הגת שיש שם ג' כחות הדפין והגלגל והקורה בדיעבד מותר אפי' בשתיה אבל לכתחלה אפי' י' כחות אסור ולדידן במקום הפסד אפי' כחו ואפי' ידע מותר בשתיה (סי' קכ"ה סעיף א' ב' ובש"ך סק"א ססק"ג):

ב אם כח עכו"ם וכח ישראל מעורב יחד כגון ששניהם מעירן ביחד לכתחל' אפי' הרבה ישראלי' ועכו"ם א' ואפי' הישראל יכול לבדו אסור ובדיעבד אפילו היה העכו"ם יכול לבדו לערות בלא סיוע ישראל והישראל לבד א"י מותר והוא שיהא ישראל המסייע גדול אבל אם היה נער קטן אסור דמסייע זה ודאי אין בו ממש שהרי ניכר שהעיקר הוא העכו"ם (סעי' ג' וש"ך ס"ק ו'):

ג אם היין מקלח מהחביות שבעגלה לתוך כלי אחר והעכו"ם מגביה העגלה כדי שיקלח היין יותר יפה מותר כיון דבלא"ה מקלח ואף שעכשיו מקלח יותר יפה הוי מסייע ואין בו ממש אבל אם בלא הגבהת עכו"ם לא היה מקלח אסור דהוי כחו וה"ה אם ישראל מרק מכלי אל כלי ובא עכו"ם ומנענע ידו של ישראל אם היה היין מקלח בלא"ה מותר וא"ל אסור ועכו"ם שבא לפרוק חביות יין מעל עגלה ויצא מכחו יין שרי דהוי שלא בכוונה דבמלאכתו הוא עוסק (שם סעיף ד'):

ד עכו"ם שהביא ענבים בסלים ודרדורים (ר"ל חביות קטנות) וכיוצא בו וזרקן לגת שיש בו יין דרוך אע"פ שיש יין בדרדורים מה שזב מהענבים שבהם מ"מ מותר בדיעבד שהרי יין זה לא נקרא יין כיון שלא נמשך בגת ומ"מ לכתחלה אסור אטו שפיכת יין גמור ואם ישראל מסייע לעכו"ם בזריקתו לגת מותר אפי' לכתחלה (שם סעי' ו' ובש"ך):

ה עכו"ם שזרק מים לתוך היין מותר אפי' בשתיה ואע"פ שהניצוק (ר"ל הקילוח) מחברן היינו דוקא יין ביין כדלקמן סי' ל"ג אבל מים ביין לא ולכן אפי' נגע במים מותר ואם מכוין למזוג אסור בשתיה אפי' לדידן דקרוב ליגע ואם אינו ידוע אם כיון למזיגה מותר דהוי ספק דרבנן ולקולא (סעיף ז' וע"ש בט"ז וש"ך לחלק בין חביות לכוס ולפי שבמדינתינו אין דרך למזוג כמש"כ הש"ך ולכן לא הארכתי):

ו עכו"ם שמערה מכלי שבידו לכלי שביד ישראל היוצא אסור בשתיה ולדידן במקום הפסד מותר בשתיה וכ"ש מה שבפנים. וישראל שמערה מכלי שבידו לכלי שביד עכו"ם אם לא הגביה העכו"ם הכלי אע"פ שנדנדו מותר בשתיה ואם הגביה ונדנדו א"כ הוי שכשוך ודינו כדלעיל כלל ע"ו סי' ח' ט' (סעיף ח'):

ז בד"א דכחו אסור דוקא כשהיה בכוונה אבל שלא בכוונה כגון עכו"ם שנושא חביות אפי' על כתפו ובהליכתו יצא מן היין לחוץ אפי' יודע שהיא מטפטפת מותר בשתיה אפי' מה שיצא לחוץ דכחו שלא בכוונה לא גזרו (סעיף י"א):

ח המערה יין לתוך כלי שיש בו יין עכו"ם אפי' סתם יינם בזמה"ז ונמצא שהניצוק דהיינו הקילוח מחבר יין שבכלי שמערה ממנו ליין האסור ורואים הכל כאלו היה מעורב נחלקו הפוסקים י"א דנצוק אוסר דהוי חיבור וי"א דאינו חיבור ולכן הכריע בש"ע דבהפסד מועט אסור ובהפ"מ מותר ואיזו הפ"מ כגון שהוציא מהחביות לכלי שיש בו יי"נ בין שהיה בחביות יין הרבה או מעט כיון דאם היה בו הרבה היה הפ"מ ולכן אפי' אין בו אלא מעט מותר ואפי' אם יכול למכרו לעכו"ם כיון שצריך לזלזל קצת במכירה לעכו"ם מותר. ואם עירה מקנקן או כוס מקרי הפסד מועט וימכרנו לעכו"ם אבל ניצוק בר ניצק כגון שישראל יצק מקנקן לכלי של יין נסך ונאסר יין של ישראל ע"י הניצוק וחזר ישראל אחר ויצא מקנקן לקנקן של ישראל הראשון הנאסר מה שבקנקן השני מותר (שם בש"ך ס"ק ה') וכן אם עירה וקיטף כגון שקודם שנגע הקילוח בשל איסור הפסיק קילוח היורד מהיין של היתר מותר שהרי אין כאן ניצוק (סי' קכ"ו סעיף אב"ג):

ט ולא מקרי ניצוק לאסור אא"כ יש בכלי התחתון עכ"פ משקה טופח להטפיח או בכלי שדרכו להכניס בו יין לקיום והוא עכ"פ טופח אבל בסתם כלים ואין בו אלא משקה טופח בלבד אינו אסור אלא מה שבכלי שעירה לתוכו אבל את שעירה ממנו מותר אפי' בשתיה ומ"מ אם יש בתחתון ששים נגד יין האסור הכל מותר (שם) אבל אין העליון מצטרף לששים (קל"ד) וכן אם יש בעליון ס' נגד כל מה שיש עכשיו בתחתון אע"ג דהתחתון אסור כיון שאין בו ס' מ"מ העליון מותר דלא גרע מאלו נתערב הכל בעליון (סימן קכ"ו סעיף ה'):

י לא אמרו ניצוק חיבור אלא המערה ליי"נ האסור בהנאה מדינא ואז אסור אפי' לדידן דאע"ג דכל מגעם אינו אוסר רק בשתיה מ"מ אלו היה בר כוונה היה אסור בהנאה (ש"ך ס"ק ט'):

יא עכו"ם המערה יין מכלי לטיט או לאשפה או למקום לכלוך אין דרך ניסוך בכך ולכן אפילו נגע עכו"ם זה המערה ביין הכל מותר שהרי עשה אותו כמים ואין כאן מחשבת ניסוך כלל אבל אם עכו"ם אחד נגע בקילוח הכל אסור ואם מערה ע"ג קרקע דינו כמערה לתוך כלי שגם הם מזלפים ע"ג קרקע לפני ע"ז (סעיף ד') וה"ה דעכו"ם שנגע בקילוח היין היוצא מן החביות מה שבחביות אסור היינו מטעם ניצוק ולפ"ז לדידן דינו כמו בסי' ז' דבחביות מותר ובקנקן אסור (סי' קכ"ד סעיף כ"ב ובש"ך סק"ע) (ועיין בנקה"כ סי' קכ"ג ס"ק ל"ג):


סי' קכ"ז נתבאר לעיל כלל ע"ב:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.