חיי אדם/א/סב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם א סב

כלל סב
דין ברכת שהחיינו (סי' רכ"ב רכ"ג כ"ד כ"ה) וברכת הטוב והמטיב (סי' קע"ה)

א על שמועות טובות שטובות לו לבד מברך שהחיינו ואם לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב לפיכך אם ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב ואם מתה אשתו בלדתה מברך שהחיינו (רכ"ב):

ב אם קנה כלים חשובים שמשתמש בהם הוא ובני ביתו מברך הטוב והמטיב ואם קנה לו לבד ולבני ביתו לבד כ"א מברך שהחיינו ואם קנה או בנה בית אפי' יש לו כיוצא בו מברך שהחיינו (אע"ג שמשתמש ג"כ הוא ובני ביתו וא"כ היה ראוי לברך הטוב והמטיב כדלעיל נ"ל דשאני הכא שהיא מחייב ליתן בית לאשתו ובניו משא"כ בקנה כלים חשובים שישתמשו בהם בני ביתו שאין זה מצד החיוב (כן נראה לי לתרץ קושית הל"ח עיין בא"ר). ומברך בשעת הקנין אף על פי שעדיין לא נשתמש בו שאין הברכה אלא על ידי שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן. ונ"ל דלפ"ז הכל תלוי בשמחת האדם שאם שמח בקנייתו כגון עני ששמח בקנייתו על השגת ידו אזי אפילו לא קנה רק הסחורה ואחר כך יתקן ויעשה ממנו בגד יברך בשעת קניה כמ"שכ הט"ז ואם אינו שמח בקנייתו כגון עשיר ואינו שמח רק בלבישתו אזי מברך בשעה שנגמר כמ"שכ המ"א. ואם הוא מלבוש כשלובשו מברך מלביש ערומים מקודם ואח"כ מברך שהחיינו ואם לובש בשחרית יכול לפטור הברכה מ"ע במה שמברך בב"הש מ"ע ואם קנה טלית שמתעטף. מברך שהחיינו בשעה שעושה בו ציצית ואם לא בירך בשעת עשייה מברך בשעת עיטוף ראשון ואם מכר חפץ וחזר וקנה אותו אין מברך שאין זה שמחה (סי' רכ"ג):

ג על דבר שאינו חשוב אצלו אין מברך עליהם והכל לפי מה שהוא אדם שאם הוא עני ושמח בזה מברך (שם):

ד עני שניתן לו בגד שחשוב לו במתנה מברך הטוב ומטיב. ואינו מברך שהחיינו שהוא טובה גם לנותן ששמח שזכהו ה' ליתן צדקה (ומה שהק' הגאון החסיד דא"כ גם הנותן יברך נ"ל דכיון דאין הנאה מטי לידיה אך צ"ע סוף פסחים גבי פדיון הבן קאמר כהן מברך דקמטי הנאה לידיה ולפ"ז היה לכהן לברך הטוב והמטיב וע"כ מדמברכין שהחיינו ש"מ שאבי הבן מברך. ונראה דהתם בודאי לא מברכין שהחיינו על המתנה דלא מצינו בכל מתנות כהונה רק על המצוה מברך ושפיר איבעי ליה (שם):

ה קנה ספרים. המ"א כ' דא"צ לברך דמצות לא ליהנות נתנו ובשם ברכת רמ"ם כ' לברך ונ"ל דאם היה מהדר אחר זה הספר ושמח בקניתו דמברך שהרי ברכה זו רק על השמחה ולא על התשמיש (שם):

ו הרואה את חבירו שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו אם הוא ל' יום שלא ראה אותו מברך שהחיינו ואפילו אם גם הוא שמח בראייתו או שיש אנשים הרבה אין שייך לברך הטוב והמטיב דאין זה טובה אלא שמחה ואם ראה אותו לאחר י"ב חודש מברך מחיה המתי' ולא שהחיינו ואם הוא ג"כ חכם גדול מברך שחלק מחכמתו ליראיו כדלקמן כלל ס"ג סימן ח (סימן רכ"ה):

ז אם לא היה מכיר מעול' אותו אדם אע"פ שמכיר אותו ע"י שכתב לו אגר' אינו מברך על ראייתו (שם):

ח על פירות המתחדשים משנה לשנה מברך שהחיינו ונוהגין שלא לברך עד שעת אכילה (ונראה דמברך תחלה שהחיינו ואח"כ ברכת אכילה דבראיה ראוי לברך אף שאינו אוכל א"כ ברכה זו קדמה (פמ"ג א"ח סימן רכ"ה ס"ק ז' במגן אברהם) ואם לא בירך בשעת אכילה ראשונה אינו מברך עוד (מגן אברהם רדב"ז) ואין מברכין עד שיגמור הפרי וטוב למאכל ואפילו מין פרי א' בשמן כגון תפוחים אלא שחלוקין בטעמן או שחלוקין במראה כגון תאנים לבינות ושחורות או קערשין ווינקשל מברכין על כל מין ומין ועיין בחיבורי ש"ץ פ"ט דדין זה צ"ע):

ט נוהגין שאין מברכין שהחיינו על ירקות וכן מיני לפתות שדרכן להטמין אותם בבורות ואינו ניכר בין חדש לישן (וטעם זה חלש) ונ"ל שהקילו בו מפני שברכת שהחיינו הוא רשות ויותר נראה שהירקות ומיני לפתן מצויין ואין לאדם שמחה כ"כ בהם לכן נהגו להקל:

י אין מברכין שהחיינו על מצוה אלא בדבר שקבוע לו זמן כרגלים או שיש בו שמחה כפה"ב אבל על עשיית שאר מצות אפילו לא עשה מעולם מצוה זו אין מברכין (הסכמת האחרונים דהוי ספק ברכה עיין בי"ד סי' כ"ח בש"ך ופ"ח) (ועיין בחיבורי שערי צדק פרק י"א סימן כ' מה שכתבתי שם):

יא מת אביו והניח ממון ליורשו אם יש לו אחים מברך הטוב והמטיב וא"ל מברך שהחיינו מלבד ברכת דיין האמת:

יב כשניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו חכמים לברך על ריבוי יין הטוב והמטיב שלא ימשוך אדם אחר היין ויזכור שבצרו בדמיהם כרמיהם. ואין מברכין ברכה זו אא"כ כששנים שותים דהכי משמע הטוב לו והמטיב לאחריני ואין מברכין אלא על שינוי יין כגון ששתו תחלה מין א' והביאו להם יין ממין אחר אע"פ שאינו יודע אם הוא משובח מן הראשון אבל אם יודע שהוא גרוע אין מברך ואם היו שניהם לפניו בשעה שבירך בפה"ג וידוע איזה הוא הטוב יברך עליו בפה"ג שהוא העיקר ואינו מברך אז על הב' הטוב אבל אם הוא מסופק איזה מהן טוב מברך על השני הטוב וה"ה שעבר ובירך על הגרוע בהפ"ג יברך על הב' הטוב ואם שתה תחלה יין אדום והביאו להם יין לבן אע"פ שהוא גרוע מברכין שהלבן יותר בריא לגוף ואם שתו תחל' יין לבן והביאו להם יין אדום אם הוא משובח יותר מברך אבל בסתם אינו מברך. ואם אין שותה היין השני אלא א' אין מברכין:

יג האורח שמיסב אצל בעה"ב אם הבעה"ב נותן הקנקן על השולחן ושותה מי שירצה א"כ כולן שווין כאלו יש להם היין בשותפות ומברכין אבל אם הבע"הב נותן לכ"א כוסו אין מברכין. אבל האיש עם אשתו ובניו כיון שחייב במזונותיהם הוי כאלו היה להם שותפות ביין ומברכין:

יד אם לא ברכו קודם שתיה יכולין לברך אחר שתיה (ב"י וד"מ ופר"ח) ונ"ל עכ"פ כ"ז שעוסקין עוד בשתיה:

טו אם היו מסובין לשתות בלא קביעות סעודה א' מברך ומוציא את כולם אבל אם היו מסובין בסעודה כ"א מברך לעצמו שמא יקדים קנה לוושט כשיענו אמן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.