חיי אדם/א/סא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם א סא

כלל סא
דין ברכת הריח (סימן רט"ז רי"ז)

א אסור להנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח בו ויטול בידו הימנית אבל לאחריו א"צ לברך דהנאה מועטת היא:

ב אם הוא פרי שראוי לאכילה אע"ג שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי תערובת מ"מ כיון שעיקרו לאכילה מברכין אשר נתן ריח טוב בפירות (כן הוא הנוסח בכל הפוסקים ולא הנותן. עיין א"ר) כגון אגוז מושקאט וציטרין ועפלצין. ואתרוג בשאר ימות השנה. ודוקא שנתכוין להריח בו אבל אם אינו מתכוין להריח רק כשאוכל אותו בא לו ג"כ ריח טוב א"צ לברך על הריח. ואם אוכל וג"כ מריח כ' א"ר בשם ע"ת דיברך בפ"הע ואח"כ על הריח דברכת אכילה קודמת ע"ש. וכ' הסמ"ג ונראה דמ"מ יאכל מיד שלא יהיה הפסק ואח"כ יברך להריח:

ג על צימרינד י"א מברכין אשר נתן וי"א במ"ב (עיין א"ר):

ד על נעגעליך מברכין בורא מיני בשמים דאע"ג שהוא פרי מ"מ כיון שאין ראוי לאכילה כלל ואין אוכלין אותן אפילו על ידי תערובות (א"ר שם) (נ"ל ראיה שהרי כל דבר שאינו אוכל בפ"ע אלא שנותנין אותו בקדרה ליתן טעם או ריח לא הוי אוכל כלל לא לענין טומאת אוכלין ולא לענין מעשר ב' שאסור לקנותו בכסף מעשר שני כדעת ריב"נ בעוקצין פ"ג מ"ה וכ"פ הרמב"ם שם וא"כ איך שייך לברך עליו ולהזכיר שם פרי אך צ"ע שהרי הרע"ב כ' שם על ראשי בשמים שהוא אגוז מושקאט ונראה שהוא מפרש מה שכ' הרמב"ם אגוז הבושם אבל אינו מוכרח דמושקאט אוכלין אותו על ידי תערובות משא"כ נעגליך שאפילו ע"י בישול אין אוכלין אותו):

ה על ורד שקורין רויזין ועל מי ורד שקורין רויזין וואשר מברכין בורא עצי בשמים דעיקרו אינו עומד לאכילה אלא להריח ולא שייך לברך הנותן ריח בפירות (מכאן צ"ע על פי' הרע"ב בכלאים פ"ש מ"ח שכ' שושנת המלך רויזין והר"ש שם כ' שאינו יודע מה הוא) ופלפלין וזנגוויל אין להריח בהם די"א דאין מברכין עליהם וכ"כ בא"ר סי' רצ"ז בשם פסקי התוס':

ו אם הוא מין עשב או ירק מברכין בורא עשבי בשמים (העין בחיריק והבי"ת בציר"י ט"ז) ואם הוא מין עץ מברכין בורא עצי בשמים וסימן מה הוא עץ או ירק אם הקלח הוא קשה כגבעול של פשתן נקרא עץ ואף שיש בו ענפים שהם עדיין ירוקים ורכים לא איכפת לן (ש"ג ס"פ כ"מ) ודוקא שמוציא עלין מן העץ ומתקיי' משנה לשנה (ב"י בשם רשב"א הביאו מ"א) ואותן שהגבעול לעולם רך מברכין עשבי בשמים. ועל העשב שקורין נאווענדע כ' א"ר די"א דמברכין עצי בשמים (והוא חלפי דימא ע"ש ברש"י שהוא שבולת נרד שקורין אישפיגן) וכן על רוזין מארין עצי בשמים (ש"ג וי"א שהוא סימליק):

ז על מיני מים המריחים אם ידוע שהם מעצי בשמים מברכין בורא עצי בשמים כמו רויזין וואשר ואם ידוע שהם מעשבים מברכין עשבי בשמים ואם מסופק מברך בורא מיני בשמים. ודוקא שיש בהם המיץ של הבשמים גופא אבל אם בשלו אותן במים או שמן וקלטו המים רק הריח כגון שסינן והוציא הבשמים ראוי שלא להריח בהם ומי שאינו רוצה להחמיר יברך במ"ב (וצריך להזהיר שביו"הכ לוקחים מיני שפיריטעס המריחים להריח בו ואינם מברכין כלל ויותר מזה ששופכין על בגד פשתן שיריחו בו וזה אסור דמולידין ריח בבגד) אבל אותן שפירטוש שקורין שלאק וואשר אין מברכין כלל שאינו מריח כלל:

ח היו לפניו מינים הרבה יקדים ברכת נותן ריח טוב בפירות. ואח"כ בורא עצי בשמים ואח"כ עשבי בשמים ואחר כך בורא מיני בשמים ואפילו אם המאוחר חביב עליו יקדים מה שברכתו מבוררת חוץ מעצי בשמים ועשבי בשמים שאין א' מבורר מחבירו ולכן יקדים החביב. ועל כולם אם בירך בורא מיני בשמים יצא ואפי' אם בירך שהכל י"א דיצא (רי"ז):

ט בירך על עצי בשמים עשבי בשמים לא יצא וצריך לחזור ולברך וכן להיפך אבל צריך לדקדק שאם נשאר השורש בארץ זה נקרא אילן לדעת קצת פוסקים כדלעיל כלל נ"א סי' ט':

י אין מברכין אלא על דבר שעומד להריח אבל אתרוג כל ימי החג שאינו עומד להריח וכן על פת אע"פי שמריח ריח טוב אין מברכין עליהם (כן הוא הכרעת הגר"א) ומ"מ ראוי להחמיר שלא להריח באתרוג של מצוה כשנוטלו לצאת בו די"א שצריך לברך וכן אין מברכין על בשמים שנכנס בהם לבית הכסא או להעביר הזוהמא וכן מוגמר שמגמרין בו את הכלים שלא נעשה להריח בעצמו רק ליתן ריח בכלים. וכן בשמים שמונחים בחדר לסחורה אע"פ שמתכוין להריח אין מברך עליהם דאינו עומד להריח כלל:

יא הנכנס לחנות של בשמים או אפטייק ונתכוין להריח מברך במ"ב דבחנות עומדין להריח דניחא ליה לבעלי החנות שיריחו בני אדם כדי שיקנו מידו:

יב נכנס ויצא אם היה דעתו מתחלה לחזור א"צ לברך ואם הסיח דעתו או שיצא ושהה זמן מרובה או שנכנס לחנות אחר צריך לברך (עיין כלל י"א בנ"א סימן א' מה שכתבתי שם):

יג ריח שאין לו עיקר כגון שהיו בשמים מונחים בכלי וקלט הכלי הריח ואין בו ממש א"צ לברך (ועיין מגן אברהם סימן רי"ו וט"ז סי' רי"ז):

יד אסור להריח בבשמים המיוחדים לאשה וכ"ש כשאוחזת בידה או תלוי בצוארה:

טו מוגמר דהיינו שמשימין דבר המריח על גחלים להריח מברכין עליו משיעלה העשן קודם שיגיע לו הריח כמו בכל ברכת הנהנין אבל לא יברך קודם שעולה העשן ואם המוגמר מין עץ מברך עצי בשמים ואם של עשב עשבי בשמים ואם של שאר מינים במ"ב ודוקא שמעשן בשביל להריח אבל מה שמעשנין לבטל הסרחון אין מברכין עליו כלל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.