ר"ן/עבודה זרה/נא/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף |
מתני' ע"ז שיש לה גינה ומרחץ נהנין מהן שלא בטובה וכו'. פרש"י ז"ל בטובה בשכר. וא"ת א"כ למ"ד בסיפא דאפילו בטובת כומרים שרי היכי אפשר ליקח מהן והלא מיריד אסור משום מכס של ע"ז. וי"ל התם רווחא גרידא הוא ומהנה אסור אבל הכא כיון דשקיל מיניהו פירות לאו מהנה הוא. אבל הראב"ד פי' בטובה ושלא בטובה טובת דברים וטעמא דאסור בטובת דברים כדי שלא ימשך אחריהם. והכי דייק לישנא בטובה ושלא בטובה מדתנן במס' עדיות [רפ"ה] גבי פירות שביעית אין נהנין מהן אלא בטובה ופי' טובת דברים דאי בדמים אסור דסחורה היא. וטעמא דאין נהנין אלא בטובה כדי שלא יהיו רגילים בכך. ומיהו בירושלמי מוכח דבשכר ושלא בשכר קאמר לפיכך נראה דבכלל בטובה דאסרי' תרוייהו איתניהו שכר וטובת דברים. ואם הי' שלה ושל אחרים מותר בכל ענין דגרסי' בירושלמי חלילין לשם ע"ז אסור לשכרן. ואם היו מעלין שכר למדינה אע"פ שעושין שכר לע"ז מותר. הגובה של ע"ז אסור ליתן לו. ואם הי' מעלה שכר למדינה אע"פ שהוא גובה לשם ע"ז מותר ליתן לו. מתני' אמרה כן הי' שלה ושל אחרים נהנין מהן בטובה ושלא בטובה. אלמא דבכלל בטובה שכר. ומיהו לענין הלכה אין לסמוך על הירושלמי אלא לענין פי' משנתינו שבכלל בטובה שכר אבל לענין דינא כיון דבגמ' דילן [תרי] לישני נינהו קיי"ל כמאן דמתני לה אסיפא ואפילו שלה ושל אחרים בטובת כומרין אסורין. והירושלמי שכתבנו הוא ע"ד לשון ראשון שבגמרתינו דשלה ושל אחרים אפי' בטובת כומרין מותרים. ומשו"ה הוא מתיר לתת לגובה של ע"ז כיון שהוא מעלה שכר למדינה. ולדידן דקיימא לן כלישנא בתרא אסור והרמב"ן ז"ל התיר אם גובה לשם מדינה אף על פי שבני מדינה נותנים חלקם לע"ז וצ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |