בנין ציון/ב/קכד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב קכד

סימן קכד

ב"ה אלטאנא יום ו' כ"ו אייר תרי"ג לפ"ק

להרה"ג וכו' מו"ה יצחק פראג נ"י בירושלים עיה"ק תוב"ב:

מר נ"י הקשה לי ב' קושיות וז"ל:

א) בתוספ' מנחות (ד' ס"ג ע"ב) ד"ה מפשיט את הפסח כתבו ולאו דוקא נקיט הכא פסח דבכל קרבן צבור של שבת הוי מצי לאשמעינן וכו' עכ"ל ותימה הא ק"צ היו מקריבים אותם בשבת אפילו האברים והפדרים כמו דמשמע מתוספ' יומא (ד' מ"ו) ד"ה אבל לא משלה ובשאר מקומות וצ"ע.

ב) במשנה למלך ה' איסורי ביאה (פ' י"ז ה' ט"ו) ד"ה וא"ת כ' במ"ש במלחמת מדין החיו לכם ופנחס בהדי' דהא דקאמר החיו לכם היינו אחר שיגדילו וכו' ומיהו אין זה הכרח דהא מצינו גר קטן דבר תורה וכגון מעוברת שנתגיירה עכ"ל ותימה דהא בפי' כתוב שהרגו כל אשה יודעת איש וצ"ע עכ"ל:

תשובה

על קושיתו הראשונה לענ"ד יש לתרץ שמה שכתבו התוספ' דלאו דוקא נקט פסח דבכל קרבן צבור של שבת הוי מצי לאשמעינן כוונתם בכל ק"צ של שבת שהוא דומיא דפסח דנאכל והרי יש שעירי ר"ח ושעירי רגלים וכבשי עצרת שהם ק"צ שנקרבין בשבת ונאכלים לכהנים אחר שהקטירו מהם האימורים ובהם הוי מצי לאשמועינן פלוגתא דר"י בריב"ב וחכמים אם מפשיטן עד החזה או כולו להוציא האימורין שנקטרים ביום משום חביבה מצוה בשעתה כדאמרינן בפסחים (ד' ס"ח) וההפשט של שאר הבהמה לא הי' צורך שבת שהרי אפשר משתחשך ובלא"ה לא הי' יכולים לאכלם עד הערב שהרי בשבת לא יכלו לבשלם ולצלותם ולכן הוי מצי לאשמועינן גם בהני וה"ל למנקט בהני יותר מבפסח דהני ודאי יש בשבת איזה פעמים בשנה דבכל פסח וסוכות הקריבו שעיר חטאת פעם א' ודאי בשבת וכן שעיר החצון של יוה"כ ודאי בכל שנה וע"פ בשבת ליתא בכל שנה ועל זה תרצו התוספ' בתירוצם האחרון א"נ דוקא בפסח שרו רבנן דחשו שלא יתקלקל הבשר משום דעיקרן לאכילה עכ"ל פי' שאף דגם שאר קרבנות צבור דהיינו שעירי חטאת של ר"ח ושל רגלים וכבשי עצרת נאכלין מכ"מ אין עיקרן לאכילה וליכא חשש בהו כ"כ אם יפסד הבשר אבל פסח עיקרו לאכילה דמטעם זה אמרינן ג"כ בפסחים (ד' ע"ו) דקרבנות צבור הנאכלין הבאין בטומאה אין נאכלין בטומאה חוץ מן הפסח שלא בא מתחלתו אלא לאכילה וכתב רש"י שם דכשנצטוה עיקר פסח לאכילה נצטוה דכתיב לפי אכלו וזה כדברי התוספת דעיקרן לאכילה:

ועל קושיתו השני' אשיב שלענ"ד אינה קושי' דשפיר כתב המ"ל שאין ראי' דמה דקאמר החיו לכם דהיינו אחר שיגדילו כיון דגר קטן אין מטבילין מן התורה דמשכחת במעוברת שנתגיירה שהרי מה שאמר משה ועתה הרגו וגו' וכל הטף וגו' החיו לכם נאמר להם אחר שכבר שבו ממלחמת מדין והביאו הנשים עמהם שחשבו להחיותם וא"כ אפשר שהיו בהן מעוברות שהטבילו כבר לשם גירות וילדו בנות ואף שאח"כ בא הציווי להרוג הנשים מכ"מ הבנות אשר ילדו נמלטו ועליהן נאמר וכל הטף וגו' החיו לכם שאפילו לפנחס הותרו בקטנותן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף