בנין ציון/ב/כה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png כה

סימן כה

ב"ה אלטאנא יום ד' י"ב מרחשון תרי"ט לפ"ק.

אדבר נא למעלתו נ"י דברי תוכחת מגולה באהבה מסותרת על אשר ראיתי כי עוד לא שקטה נפשו הטהורה ותפעם רוחו בקרבו שלא יכול להתענות ביוהכ"פ והגם כי ידעתי כי רק רוב צדקתו ותומו הוא המניע לזה אכן מובטח אני ג"כ בחכמת ידידי נ"י שיודע לבחון האמת ולמה זה ידבר כדברים האלה אשר כתב במכתבו היקר וד' הטוב יכפר למי שנתכוון לאכול בשר טלה וכו' אבל כפרה אני צריך וכי צריך אני להזכיר למעלתו נ"י שכפרה לא נאמר רק על השוגג שקראו הכתוב חוטא כדכתיב ונפש כי תחטא וכו' בשגגה ואשם אבל אונס רחמנא פטרי' ואפילו לא הי' רק אונס גרידא כל שכן אונס כזה שיש בה מצות ונשמרתם וכו'.

ואשר כתב שמא הרופאים טעו ולא הי' בא ע"י התענית לידי סכנה ח"ו הלא ידוע למעכ"ת נ"י מה שמבואר בפוסקים ונפסק בש"ע שאפילו החולה אומר בבירור שאינו צריך והרופא מסופק מאכילין אותו כ"ש בזה שהרופאים אמרו בבירור שצריך שהי' אז חיוב גמור לשמוע לדבריהם.

ואשר הקשה מעלתו נ"י לדברי מה תדע איכא (בסוף יומא) על זה אשיב כי הלא יקשה למה נקט תנא דברי' רק הרואה קרי ולא מי שבא לידו חלול יוהכ"פ באונס או אפילו בשוגג ע"י אכילה או מלאכה ולמה לא נאמר גם בזה שהוא כשפיכת קיתון וכן יקשה מה דמבואר בפוסקים ובש"ע (סי' שנ"ט) שפקוח נפש דוחה שבת והזריז הרי זה משובח דמה שבח איכא הלא ידמה שנשפך לו קיתון שהוצרך לבא לידי חלול שבת אמנם ברור דזה לא שייך רק במה שבא לאדם שלא מדעתו וכמש"כ רש"י ושלא מדעתו השביעוהו דכיון שנעשה ע"י שמים בלי פעולתו ניתן לו סימן בזה מן השמים להרע או להיטיב דהיינו או שנמאס עבודתו או להיטיב שכבר עלה במעלתו שלא צריך ליוהכ"פ ולזה אני מפרש תדע שכל העולם רעב והוא שבע ולכן או שהראו לו שנמאס שהשביעו אותו באיסור או שהוא טוב מאד שלא צריך לסליחת יוהכ"פ ולעינוי נפשו בו. אמנם מה שעושה אדם בדעתו ובמחשבתו בזה אין ענין הראות סימן כיון שאדם בעל הבחירה ולכן מה שעושה מעצמו בשוגג או באונס ודאי אין ענין לזה אמנם אפילו אנסוהו בע"כ לחלל יוה"כ אין זה מענין התנא כי רק ענין מגונה כראיית קרי הוא סי' שנמסר בכח החיצונים המטמאים כיון שבא לו זה ולא נשמר ביום הקדוש אבל שאר אונס אינו ענין לזה ומה גם אונס של מצות ונשמרתם שאם נאמר דדחיי' ע"י פק"נ יחשב כשפיכת קיתון נשפוט ג"כ שהמוהל שמל בשבת ויוהכ"פ ודחה שבת ויוהכ"פ ע"י מצות מילה יצטרך ג"כ לכפרה מפני שבאה דחיי' זו לידו.

ובלא"ה לענ"ד הייתי אומר לולא דברי רש"י שדמה זה לשפיכת קיתון דשפיכת קיתון לא שייך אלא במקום שנאמר במשנה שדקדקתי למה משלו חכמים משל זה דוקא במצות סוכה ולא בשאר ביטולי מצות שבאו ליד אדם. ואפילו בסוכה לא אמרו רק בירדו גשמים ולא בשאר אונס כגון חולי או מצטער בדברים אחרים. ולכן היה נ"ל דודאי בשאר ענינים שנעשו העכובים ע"י מנהגי עולם שנעשו ע"י שלוחי הקב"ה לא נחשבו כשפיכת קיתון ואינם סימן שהקב"ה ממאס עבודתו אלא שלא רצה לבטל שליחות השליח מפני עבודתו וכמאמר הנהר לר"פ בן יאיר (חולין ד' ז' אתה הולך לעשות רצון קונך וכו' אבל ירידת הגשמים שבאים ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו כדאר"י ג' מפתחות לא נמסרו לשליח בזה דוקא נחשב כשפיכת קיתון. והיוצא מדברי שמובטח אני שאין ידידי נ"י הי' צריך כפרה אפילו הי' מבטל מצות עינוי באמת כל שכן שלא הי' רק בחצי שיעור ובצער ולפום צערא אגרא ומה גם שנתרפא ת"ל מחליו וידוע שחולה שנתרפא הוא מאותם שמוחלין להם כל עונותיו:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף