בנין ציון/ב/כ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב כ

סימן כ

ב"ה אלטאנא יום א' ב' ניסן תר"ל לפ"ק.

להרב המופ' מו"ה משה הכהן נ"י דיין דק"ק ניקאלסבורג יע"א:

מכתב מעכ"ת נ"י קבלתי בעש"ק העבר. ואם כי רבו טרדותי עד למאד אבא בקצרה להשיב על אמרותיו היקרות למען מלאות בקשתו. ראשית דבר אודיע לו אודות היבם שבא בזנות על יבמתו ונתעברה ממנו כי השאלה מאונגארן באה אלי וכבר השבתי עליה בשבוע העבר ובעיקר הדבר הושוה דעתינו כי גם אני לא הסכמתי עם פסק הרב השואל נ"י שתשאר היבמה אצל היבם ועיקר טעמו ג"כ כמו שהזכיר גם מר נ"י כיון שרוב הפוסקים פסקו דביאת יבום צריך עדים וכמו שהחלטתי ג"כ בספרי ע"ל יבמות (דנ"א ע"ב) בתוס' והוספתי כיון דהרמב"ן ורשב"א וריטב"א הסכימו ג"כ למה שכ' התוספת ביבמות לתמוה על רש"י והרמב"ן והרשב"א כתבו ג"כ כמו התוס' שרש"י בעצמו חזר בו וכתב שאיירי שבא עליה בשוגג הרי דס"ל ג"כ דאם בא עליה במזיד ע"כ הוי בעדים ואז נאסרה על הראשון הרי ראיה ממש מכל הראשונים דס"ל דביאת יבום צריך עדים וכמו שהעלתי ג"כ בשו"ת בנין ציון (סי' קמ"ז) וא"כ כשנתיר לו לבא עליה מחדש בפני עדים הרי נתיר לו יבום לכתחלה ואנן קיי"ל כרשב"א דחליצה עדיף ועוד דלא בלבד שיהיה חוטא נשכר אלא שיש לחוש ג"כ בדור פרוץ הלזה שאם נשמע לאחד שבא עליה כבר הותרה שגם פריצים אחרים יבואו על יבמותיהם לשם נוי ולשם ממון כדי שתנשאנה להם:

ואמנם מה שהוסיף מר נ"י עוד דביאה אינו קונה מפני דמצוה בגדול ושלא שייך בזה אם קדם הקטן זכה וגם מפני שבא עליה בזנות בימי נידתה בזה לענ"ד הפריז על המדה ובפרט שמדמה את זה לשומרת יבם שזינתה עם אחר גם מה שכ' מעכ"ת נ"י שלהב"ש שמסופק אי לאבא שאול מדאורייתא לא קנה או רק מדרבנן שאשתמיטתי' מה שכתב הרמב"ן יבמות (דל"ט) ודאי אשתמיטתיה לא שייך כאן שהרמב"ן לא היה לעיני הב"ש שעדיין לא נדפס בימיו אכן למר נ"י אשתמיטתי' מה שכ' הריטב"א ר"פ הבא על יבמתו שמסופק ג"כ בספק הב"ש והחליט דלאבא שאול רק מדרבנן הוי כפוגע בערוה ודלא כהרמב"ן ואם יש תחת יד מעכ"ת נ"י ספרי ע"ל על יבמות יראה מה שכתבתי שם (דף ל"ו ע"ב מדפי הספר) ד"ה וחכמים:

אמנם תמהתי שלא הזכיר מעכ"ת נ"י מה דינה של היבמה שלענ"ד לא סגי לה בחליצה כי אם צריכה גם גט מהיבם לא בלבד מפני מה שנחוש גם לדעת מהרש"ל שגם בביאה בלא עדים קונה אלא גם מפני שיש לספק גם להשיטות דצריכה עדים אם זה מדאורייתא או רק מדרבנן ואף שלענ"ד יותר דעתי נוטה שמדאורייתא צריכה עדים שהושוה ביאת יבמה לביאת אשה מכ"מ מידי ספק לא יצאה ובפרט באיסור חמור דאשת איש ואם רק מדרבנן צריכה עדים אז מדאורייתא נעשית אשתו וצריכה גט ממנו להתירה לשוק ולכן השבתי להשואל שלפע"ד צריכה גט לביאה וחליצה לזיקתו ולאחר שנתן לה גט כיון שגם לו אינה ראויה עוד ליבום ודאי חליצת האח הגדול עדיף ולכן אין קפידא גם כן שלא תחלוץ בימי מניקתה מטעם שאינה עולה ליבום שהלא גם לאחר שעברו לא חזיא ליבום מפני הגט וע"כ שהויי מצוה לא משהינן.

כנלענ"ד הקטן יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף