עריכת הדף "
תפארת ישראל - יכין/סנהדרין/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} {{עוגןמ|א}} '''אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה''' <br> לחקור העדים ז' חקירות דלקמן[ריש פ"ה]: {{עוגןמ|ב}} '''משפט אחד יהיה לכם''' <br> ובד"נ כתי' ודרשת וחקרת היטב. מיהו קיי"ל דעדי ממונות א"צ דרישה וחקירה, כדי שלא תנעול דלת בפני לוין, אבל עכ"פ צריך לחקור מה וכמה הלוהו, ורק ברואה הדיין שהדין מרומה, צריך לדרוש היטב. ובכל מקום שסותרים העדים א"ע בז' החקירות, או בסותרין זא"ז בדבר שהלוהו, דזה אומר יין, וזה אומר שמן הלוהו, עדותן בטילה, אבל בסיתרין זא"ז בבדיקות, שאין נפקותא בזה בהעניין, כגון שזה אומר סלע שחור הלוהו, וזה אומר סלע לבן היה, או זה אומר בזוית זה וזה אומר בזוית אחר הלוהו, או שיש בכלל ר' ק', שזה אומר ר' וזה אומר ק' הלוהו, ששניהן מעידין שהלוהו ק', או שזה אומר דמי יין, וזה אומר דמי שמן אתה חייב לו, וכדומה באלו, עדותן כשר [ל']: {{עוגןמ|ג}} '''דיני ממונות פותחין''' <br> מתחילין הדיינין לישא וליתן: {{עוגןמ|ד}} '''בין לזכות בין לחובה''' <br> להמוחזק, וכ"ש בחובה להמוציא. ול"מ לאו בדיני ממון שבין אדם לחבירו מיירי, דבי' לא שייך קולא וחומרא, דקל לזה וחומר לזה, אלא ר"ל בענייני ממון דטהור וטמא, אסור ומותר, חייב ופטור, כולן ענייני ממון הם ודו"ק: {{עוגןמ|ה}} '''דיני ממונות מטין''' <br> הולכין אחר רוב: {{עוגןמ|ו}} '''ועל פי שנים לחובה''' <br> [עי' [[תפארת ישראל - יכין/סנהדרין/א#נ|פ"א סי' נ']]]: {{עוגןמ|ז}} '''דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה''' <br> ר"ל סותרין הדין אחר שגמרוהו כשרואין שטעו כולם: {{עוגןמ|ח}} '''דיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה''' <br> מיהו בטעו בדבר שהצדוקין מודים בו, דהיינו דבר שמפורש בתורה, מחזירין אף לחובה: {{עוגןמ|ט}} '''דיני ממונות הכל מלמדין זכות וחובה''' <br> אפילו תלמיד שיש שם: {{עוגןמ|י}} '''דיני נפשות הכל מלמדין זכות ואין הכל מלמדין חובה''' <br> דבמלמד התלמיד חובה אין שומעין לו: {{עוגןמ|יא}} '''אבל המלמד זכות אין יכול לחזור וללמד חובה''' <br> בשעת המשא ומתן, כדי שיטריח להעמיד דבריו בראיות, ואולי ימצא ראיה נכונה, אבל בגמר דין, רשאי לחזור וללמד חובה. והא דקאמר ברישא פותחין לזכות, אין ר"ל כולן רק ר"ל מי מהם: {{עוגןמ|יב}} '''דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה''' <br> אפילו בלילה: {{עוגןמ|יג}} '''דיני ממונות גומרין בו ביום כין לזכות בין לחובה''' <br> אם יכולין: {{עוגןמ|יד}} '''דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות''' <br> אם יצא זכאי, ולא יענוהו ללון בספק: {{עוגןמ|טו}} '''לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב''' <br> דא"כ יגמרו דינו בשבת ויו"ט, ולדונו אז אי אפשר, דאין מיתתו דוחה שבת ויו"ט, ולהשהותו עד אחר שבת, הוה ענוי הדין, ואי"ל יגמרו דינו באחד בשבת, דהרי כל שלא נגמר דינו, לא הוה ענוי הדין. י"ל דאע"ג דסופרי הדיינין כתבו ראיות המזכין והמחייבים, עכ"פ יש לחוש שישכח הדיין ביני ביני יסוד הטעם, מדא"א לכתוב סברת הלב היטב: {{עוגןמ|טז}} '''דיני הטומאות והטהרות''' <br> כולל נמי איסור והיתר [כ[[תנ"ך/ויקרא/יא#ד|ויקרא פי"א ד']]] וכן בלשון חכמים: {{עוגןמ|יז}} '''מתחילין מן הגדול''' <br> הגדול שבהדיינים אומר תחלה דעתו, שכך דרך החכמים, שאין הקטן מדבר לפני הגדול ממנו: {{עוגןמ|יח}} '''דיני נפשות מתחילין מן הצד''' <br> שכך מושב הסנהדרין, הקטנים בחכמה יושבין מן הצד מכאן ומכאן, והגדולים יושבים באמצע, וכשמתחילין לישא וליתן, מתחילין מהקטנים שיושבין מהצד שיאמרו דעתן, ואח"כ אומר הגדול דעתו, משום דכתיב לא תענה על ריב, קרי בי' על רב שבסנהדרין. ומיהו קרא אסמכתא הוא. וטעם הדבר דחיישינן שיתבוששו הקטנים לסתור דברי הגדולים, ולרמב"ם איסור גמור הוא לומר דעתו נגד דעת הגדול שבסנהדרין, ורק דרך שאלה שרי: {{עוגןמ|יט}} '''הכל כשרין לדון דיני ממונות''' <br> ואפילו גר, והוא שאמו מישראל: {{עוגןמ|כ}} '''אלא כהנים לוים וישראלים המשיאין לכהונה''' <br> ר"ל מיוחסין שראויין להשיא בנותיהן לכהונה: {{עוגןמ|כא}} '''סנהדרין היתה''' <br> מושבם בלשכת הגזית: {{עוגןמ|כב}} '''וכותבין דברי המזכין ודברי המחייבין''' <br> וכותבין גם טעם כל א': {{עוגןמ|כג}} '''ואחד כותב דברי המחייבין והשלישי כותב דברי המזכין ודברי המחייבין''' <br> כדי שיהיו ב' עדים על המחייבין והמזכין. והא דלא אסתגי גם ר"י בב' ושיכתוב כל אחד דברי מזכין ודברי מחייבין, ויהיו שפיר שני עדים על כל דבר. נ"ל דה"ט כדי שלא יהיו כת הסיפרים המעידין לזכות, יהיו הן עצמן המעידין לחובה, משא"כ במצורף הג' לכל א', הרי כאן שני עדיות [כב"ב [[משנה/בבא בתרא/י#ד|פ"ג מ"ד]]]. א"נ אי פיישו תרווייהו במילייהו חיישי' דלמא גייז כריש גיטין: {{עוגןמ|כד}} '''ושלש שורות של תלמידי חכמים יושבין לפניהם''' <br> ואף הן בעגול, רק שהב"ד יושבין על ספסלין, והתלמידים ע"ג קרקע בג' שורות עגולים זאת אחורי זאת, וכל שורה של כ"ג, וכשהיה בהסנהדרין א' מהמחייבים יותר על המזכין, והרי הטייה לרעה אינה על פי א', אז מוסיפין מאלו השורות ב' ב' עד ע"א, ואם גם אז לא נתרבו המחייבין ב' על המזכין, פוטרין הנידון: {{עוגןמ|כה}} '''היו צריכין לסמוך''' <br> כגון שמת אחד מהסנהדרין: {{עוגןמ|כו}} '''ולא היה''' <br> כל א' מג' הנבררים: {{עוגןמ|כז}} '''אלא יושב במקום הראוי לו''' <br> בסוף השורה שבא לשם: {{עוגןמ|כח}} '''שמא תאמרו מאומד''' <br> שכך אמדתם בדעתכם כעדותכם: {{עוגןמ|כט}} '''ומשמועה''' <br> ששמעתם כך מאדם שאינו ידוע מי הוא: {{עוגןמ|ל}} '''עד מפי עד''' <br> ששמעתם מעד שהעיד כן בב"ד אחר: {{עוגןמ|לא}} '''ומפי אדם נאמן שמענו''' <br> ר"ל מאדם הניכר לכם שלא ישקר: {{עוגןמ|לב}} '''דיני ממונות אדם נותן ממון ומתכפר לו''' <br> מדלא קאמר מחזיר ממון, ש"מ דה"ק אדם שהעידו עליו שקר לא הפסיד אלא ממון, ולפיכך מתכפר לו להעד כשיתן לו המעות שהפסידו: {{עוגןמ|לג}} '''דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלוין בו עד סוף העולם''' <br> וכולן אינן בהחזרה: {{עוגןמ|לד}} '''דבר אחר''' <br> אינו מן האיום של סנהדרין להעדים, רק פירושא דקרא נקט תנא: {{עוגןמ|לה}} '''דמי אחיך שהיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים''' <br> מדלא ידע במה ימיתו היה מכה אותו בעצים ואח"כ באבנים: {{עוגןמ|לו}} '''לפיכך נברא אדם יחידי''' <br> אסוקי מלתא דאיום הוא, ור"ל כל הברואים נבראו הרבה זכרים והרבה נקבות כמ"ש חית הארץ למינה, משא"כ אדם נברא רק זכר אחד ויקח אחת מצלעותיו ועשאה נקיבה: {{עוגןמ|לז}} '''ומפני שלום הבריות''' <br> גם זה אינו מכלל האיום, רק טעם דקרא קדריש בכמה אופנים: {{עוגןמ|לח}} '''ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו''' <br> לא לבד במראה שיש שהם שחורים כפחם ככושי ונעגער והאטענטאטען, ויש לבנים כשלג, כגון זאמעידען ואלבאנוס, ויש אדומים ביותר כגון תושבי אמעריקא, ועוד הרבה מצבעים שונים, די"ל דע"י שהם זה אלפים שנה באקלים ההוא נשתנה טבעם וצבע עורם ונקראו מחז"ל כושי לווקן גיחור [כ[[בבלי/ברכות/נח/ב|ברכות נ"ח ב']]], אלא אפי' הנולדים באקלים אחד אין אחד דומה בתוארו לחבירו: {{עוגןמ|לט}} '''לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם''' <br> ר"ל כדי להזהיר לכל חוטא שיחשוב א"ע לא א' ושפל, אלא ישקיף על רבוי הבנים שיתקוממו ברוב הימים ממנו, כאלו הוא עולם מלא, ואיך ישחית כל הרבבות יוצאי יריכו עבור חטא א', כאדם הראשון שהשחית כל הדורות. ומעתה שוב גומר התנא דברי האיום לעדים: {{עוגןמ|מ}} '''ושמא תאמרו מה לנו ולצרה הזאת''' <br> ר"ל הואיל שכן' למה נכניס עצמינו בדאגה זאת להעיד, שמא טעינו בעדותינו: {{עוגןמ|מא}} '''והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד''' <br> דמפורש ענשכם אם לא תגידו: {{עוגןמ|מב}} '''ושמא תאמרו מה לנו לחוב בדמו של זה''' <br> דנוח לנו לעמוד באם לא יגיד, ולא להסתכן בדמו של זה: {{עוגןמ|מג}} '''באבוד רשעים רנה''' <br> ויש שכר לפעלותכם: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף