עריכת הדף "
תפארת ישראל/דרוש אור החיים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== {{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|('''א''').}}}} '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ברור}}}}</big>''' כשמש עומד לפנינו אמונת השארת הנפש אחר המות, והוא מדיש לנו על זה ה' ראיות חזקות ופשוטות והם: <small>'''(א)'''</small> ממנו בעצמנו. <small>'''(ב)'''</small> מהעולם בכללו. <small>'''(ג)'''</small> מהברואים בפרטיות. <small>'''(ד)'''</small> מהקב"ה לבדו. <small>'''(ה)'''</small> מתורתו הקדושה שנחתמה האמונה הזאת בגושפנקא שלה, וחותמו של הקב"ה '''אמת'''. '''ומעתה''' נבאר כל הראיות הנ"ל אחת לאחת: (א) '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ממנו}}}}</big>''' בעצמנו, דהרי כל עשיותינו ועסקינו, מחשבותינו ודבורינו, הם כולם באופן כאילו אנחנו בטוחים שלעולם נחיה, נדבר במורגל ממיתתנו ולא לבד שבאותה שעה לבנו שוקט ונח. אלא נהיה גם משתעשעים ומעונגים אז, ויש ביכלתנו באותו רגע למלא שחוק פינו, כאילו נדבר מהחלפת בגד, ושנלבש בגד אחר. '''והכי''' זה לבדו איננו כבר אות נאמן על אמונה זו והרי זהו קריאה פנימית מהנשמה הדרה בתוכנו שתציץ יותר למרחוק מעיני בשר, והיא תאמר בלחש אלינו, אל תירא אדם, לא תמות, ולעולם ולעד לא תגוע. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|וכך}}}}</big>''' אמר המשורר ברוח קדשו בהתעופפו למעלה, '''לא אמות''', ואם גם פ"א יפגשני זה אשר יקראוהו על ארצנו '''מות''', כי '''אחיה''', רצה לומר אז אתחיל לחיות באמת. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|דאם}}}}</big>''' רק אז הפרוכת הגופני העב יכפל ויתקפל לאחוריו, אז עם עינים פתוחות '''אספר מעשה יה''', כי אז אשיג סודות העולם וסודות חוקי התורה, אשר עתה בעולם הגופני לכל בן מיתה לנצח ולעד ישארו סגורים אבל אז, הענן סר ואראה כל מאורי אור. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|והמות}}}}</big>''' בעצמו, איננו מכנהו רק יסורים מעט ולכן אמר '''יסור יסרני יה''' אז בשעת המיתה, שיכאב לי קצת אבל '''למות לא נתנני''' הפקר, שיהיה ביכלתו לפצפצני ולאפסני. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ולכן}}}}</big>''' '''פתחו לי שערי צדק''', שאלך בדרך הצדק שכתבה לפני התורה הקדושה ללכת בהם, וגם '''אבוא בם''' כאשר הורני ה' אז אדע בבטח, כי יבוא עת אשר '''אודה יה''' שברא המות וכמ"ש בתורתו של ר"מ על הפסוק '''וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד''', והנה טוב '''מות''', כי שם יאכל צדיק פרי מעשיו, ובוא יבוא ברנה נושא אלומותיו. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|וגם}}}}</big>''' המורא והפחד מהמות לא יחרדני. כי '''זה השער לה', צדיקים יבואו בו''': רצה לומר אותו שיכנו הבני־אדם מות, הוא השער אשר על ידו ובו ניסע לפני ולפנים להיכל ה'. ולהשתעשע באור פני אלהים חיים, צדיקים יבואו בו, במנוחות הנפש ובלב אמיץ בלי פחד ומורא, כי הוא הוא שער האור להצלחה נצחיית, לאור באור החיים. זהו הראיה להשארת הנפש ממנו בעצמנו. (ב) '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|אולם}}}}</big>''' מלבד שממחשבותינו בעצמן נוכל לברר שלא נגוע ונתאפס לנצח, וכדאמרן, יש לנו ג"כ בירור על זה '''מהעולם בכללו''' דאם רק נתבונן על הטבע בכללה והתפעלותה, סובב סובב הולך כחה, והן ראינו שכל הנדמה והנראה מות, הוא עצמו יעמיד ויקומם חיים חדשים. וכל נפילה בצד זה, הוא עלייה בצד אחר, וכל הרקבה והשחתה שישלוט בברואיה, יוציא בריאה חדשה לאור עולם. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|הטבע}}}}</big>''' תשתנה בכל רגע, ותתראה במלבוש אחר ובתואר אחר כמו שנאמר '''כולם כבגד יבלו, כלבוש תחליפם ויחלופו'''. כל הטבע תתהפך ותסתובב כגלגל. ותתראה שוב בתמונה אחרת יותר מנושא מבתחלה, ולפעמים צריכים לזה כמה גלגולים. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|אמרו}}}}</big>''' לי אחי האהובים. מי שלא ראה הזריעה מעולם, ויספרו לו מנשמת האדם שאינה מתה, וגם יספרו לו שכשיקחו גרעין פרי א' ויניחוהו תחת רגבים עד שירקב ויכלה, שאח"כ יצמח מהגרעין הזה עץ נחמד למראה עם עלים רטובים, ופרחים יפים, ופירות מתוקים, אשר בהם יהיו רבבות גרעינים כדוגמת זאת אשר הורקבה תחת הרגבים, מה יחשוב זה השומע, ואיזה משני מיני התחיות האלה, של האדם, ושל העץ, הוא יאמין לנו ביותר. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|הלא}}}}</big>''' יחשוב בעצמו שזה מעשה הזריעה שספרו לו הוא מעשה בדויי מלב מצוייר רק ביופי אמרים ועכ"פ יאמין יותר בהשארת הנפש דהכי אפשר שאחר שנרקב ונתאפס הגרעין ישוב ויעלה כיונק ברטיבות ילדות ויתרבה עוד ברבבות פעמים יותר מאשר היה בתחילה ואעפ"כ כך הוא. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|או}}}}</big>''' נעמיד לפנינו אדם {{מידע|איטלקי|איטליה}} ו{{מידע|סיציליען|סיציליה}} שלא ראה ולא שמע מחורף ושלג וקרח מעולם אם זה יבוא למדינתינו בחורף ויראה אצלינו כל הנוראות ההם, והאילנות היבשות כעצמים, מה יחשוב זה האדם, הלא יאמר בלבו כאן מתה הטבע כמו אדם, ולא תשוב עוד לארץ החיים. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|אבל}}}}</big>''' הכי אין המות הנדמה הזה השולט בחורף בכל הטבע, רק סבת החיים שלה, ושינה שלה אז בלי שום נצוץ חיים בחורף, הכי איננו רק מנוחה כדי לאסוף כחות חדשות לשוב באביב לימי נעוריה, ולהתראות בתפארת כפול מאשר עזבתה העולם בימי הבציר, כן גם מיתתנו איננו רק כדי לשוב לחיים חדשים אחרים יותר בהירים ויפים מהעכשויים. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|וזהו}}}}</big>''' שאמר הכתוב '''תסתיר פניך''' מהארץ בחורף, '''יבהלון''' כל הברואים, וישכבו כולם כפגרים מתים אבל אני אומר '''תוסף רוחם יגועון''' שאפילו כשאראה שיגועון, אדע שעי"ז יתוסף רוחם ואפי' כשאראם '''ואל עפרם ישובון''', אדע כי זה רק כדי ש'''תשלח''' שוב '''רוחך''', רוח חיים, '''יבראון''' שוב, '''ותחדש פני''' ה'''אדמה'''. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|השגיחו}}}}</big>''', מהרה '''יהי כבוד ה' לעולם''' באביב הבא, ויתראה כבוד מלכותו, והאילנות המתות האלו שוב יתקשטו בירוק ילדות רטוב, ויתהדרו עם פרחים יפים ופירות מהודרות שיפיצו ריח עדנם בעולם, אשר עי"ז הצפרים עפות אשר שחים בששונם באויר ירונו וישוררו בין עפאים על פאר העולם וכל אשר בו, עד כי '''ישמח ה' במעשיו'''. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|לכן}}}}</big>''' אם אראה בצד אחר, '''שיביט לארץ ותרעד''', שיקרה לאדם צרה או גם מיתה, '''שיגע בהרים''' של ההצלחה של אדם '''ויעשנו''', אעפ"כ לא אחרד, אבל '''אשירה לה' בחיי''' רצה לומר עבור החיים אשר נתן לי, שלא יחזור לטלו ממני, '''אזמרה לאלהי בעודי''', כי '''עוד''' אהיה כן לנצח ולא אתום. (ג) '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|אבל}}}}</big>''' גם בלי ראיה הזאת מכללות הטבע, שכל גויעה דמיונית, יביא רק חיים חדשים, יש לנו עוד ראיה ג' '''מברואיה הפרטיים''' שכל יסוד ראשון משום בריאה לא יוכל להתאפס ולהשתקע לגמרי. קח נא שום דבר שתרצה, כתות אותו, ושחוק אותו, ושרוף אותו, ועשה עמו כל מה שתרצה, ולא יהיה ביכולתך לאפסו לגמרי. ואם כן, איך יהיה היותר יקר והיותר אפרתי שבטבע ושבכל הברואים דהיינו נשמתו של אדם, גרוע מכולם, שיהיה אפשר שיתאפס לגמרי. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|גם}}}}</big>''' ראיה זו כתוב הדור הוא בכתבי קודש שהמע"ה אמר '''ידעתי כי כל אשר עשה אלהים הוא יהיה לעולם''', ולא תתאפס בטבע הן אמת '''עליו אין להוסיף''' שלא תוכל לעשות לחיה בת ד' רגלים כנפים לעוף, או לעוף בת כנפים גם ד' רגלים אבל גם '''ממנו אין לגרוע''', כי בכל כחך לא תוכל לגרעו מהעולם ולאפסו. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ולמה}}}}</big>''' סידר הבורא יתברך כך את עולמו, היינו טעמא, '''ואלהים עשה שיראו מלפניו''', לבלי לחטוא נגדו, שלא תחשוב שיהיה השאול בית מנוס לך, ותדמה שרק בעולם הזה יוכל הקב"ה לענשני, אבל כשאהיה בשאול אתאפס ח"ו, ושם יהיה מקום מקלט שלי, שלא ישיגני יד ה' לענשני שם, לכן סדר לפניך כל הטבע באופן שלא תתם. למען תדע כי מכ"ש שהנפש שהיא היותר חשוב שבעולם לא תתום בסוף. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|שמא}}}}</big>''' תשאלני לאין הלך להב הנר שנכבה ולאין עף הרטיבות של הבגדים שנכבסו ונתיבשו וא"כ על כרחך שיש דבר בטבע שיתום ויתאפס. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|על}}}}</big>''' זה אשיב לך דע שהקב"ה נתן כח שואב באויר הרקיע הנקרא {{מידע|אטמאספערע|אטמוספירה}}, שעל ידה שואב האויר כל הרטיבות והחמימות או אדים החמים אשר יתנשאו מהארץ לאחדים, עד שיגיעו למעלה ויתארו שם את עצמן לעננים, ומשם יתרוקנו שוב להארץ בהמטר, וכמ"ש '''ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה''': '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|וגם}}}}</big>''' זאת הראיה מצאנוה בהדברים החיים וקיימים של תורתנו הקדושה, בהתוכחה שאמרה האשה החכמה לדוד המלך ע"ה על שלא רצה למחול לאבשלום אמרה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יד#יד|שמואל ב, יד יד]]}} '''כי מות נמות''', רצתה לומר תוך ק' שנה לא תשאר פרסה ממנו כולנו פה ומכל חי וצמח שבעולם, שעתה חי ומתנוענע הכל יהיה אז כאילו לא היה בעולם. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|אבל}}}}</big>''' הכי באמת נאבד הכל. לא. רק '''כמים הנגרים''' על קרקע, '''אשר לא יאספו''' ולא נשאבו בידי אדם ואעפ"כ הבט לאחר שנה על המקום שנזולו והנה יבשה הארץ ולאין הלכו אבל רק בידי אדם לא נאספו, אבל עלו למרומים של הרקיע והרבה מהם שנטבעו בארץ, גם משם יעלו ע"י אדים לרקיע, ומשם יחזרו לרדת לארץ ע"י המטר אבל לא נאבדו. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|וגמרה}}}}</big>''' החכמה הנ"ל דבריה להמלך, ואמרה שכ"כ '''לא ישא אלהים נפש''', לעקרו משורש החיים ולאפסו '''לבלתי ידח ממנו נדח''', רצתה לומר אפילו אותו שבאמת רשע גמור הוא, ולפי דעת הקצרה של אדם ראוי להדיחו מהווייתו, אפ"ה הקב"ה ברוב רחמיו לא ידיחו ואפילו הנדמה מודח אינו נדח רק לפני אדם, ולא לפניו ית'. ובזה יש תוכחה גדולה לך המלך, שהדחת את אבשלום ולא תרצה להשיבו ותעשה דבר שאינו דרך ה' וגם לא דרך הטבע, שאין דבר שיתאפס בה. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ואם}}}}</big>''' אתה אחי האהוב תרצה לראות תחיית המתים עין בעין התבונן התולעה הנקרא {{Plainlinks|[https://translate.google.co.il/?hl{{=}}iw&tab{{=}}wT&sl{{=}}de&tl{{=}}iw&text{{=}}Raupe&op{{=}}translate|רויפע]}}{{הערה|זחל.}} שתחיה איזה שבועות, תזחיל ותתנועע ותאכל, עד שאח"כ תאחזנה השבץ, ותארג סביב עצמה בית צמר, ותתקשה תוכו, ויהיה ביתה קברה ושם מונחת כמת ה' או ו' שבועות עד שאני פתחתי בעצמי בית ביצה כזאת תוך זמן זה, ומצאתי שם דבר מושחת דומה כמעופש אולם לאחר כלות זמן התהוותו בתוך קליפתו, תנקר הבריאה הנ"ל הקליפה ויצא לאור בריה חדשה עם כנפיה מבריקים ויפים, ו{{Plainlinks|[https://translate.google.co.il/?hl{{=}}iw&tab{{=}}wT&sl{{=}}de&tl{{=}}iw&text{{=}}schmetterling&op{{=}}translate|שמעטטרלינג]}}{{הערה|פרפר.}} חי שש ושמח יעוף למעלה הנה והנה. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|כך}}}}</big>''' יהי הסוף של חיי ה'''{{מונחון|רויפע|זחל}}''' שלך האדם בהקבר, שם תתאר עצמך לחיים אחרים ומשם יגאלך ה' כאשר אביך הרחמן בעצמו אמר '''כי אני ה' בפתחי את קברותיכם''' ועם כנפי להב תעוף אז לשמים ממעל. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|וזהו}}}}</big>''' שאמר הכתוב באר היטב, '''אם יבלענו ממקומו''' ר"ל להאדם, '''וכחש בו לא ראיתיך''', שהכל יאמרו הרי הוא כאילו לא ראינוהו מעולם '''הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו''' בארץ השמיימיי ישוב כעץ פורח לחיות וכמו שנאמר ג"כ '''שתולים בבית ה'''', בעולם הבא. שם הוא שורש החיים ושם יעשה פרי, אבל בחצרות '''אלהינו''' דהיינו בעולם הזה רק יפריחו, כפרח שהוא עושה הכנה לעשות אחר כך פרי עץ הדר. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ולפע"ד}}}}</big>''' זהו ג"כ מ"ש חז"ל בברכות {{ממר|[[בבלי/ברכות/מג/ב|דף מ"ג ב]]}} האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני '''דמלבלבי''' אומר '''בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם'''. דתמוה דמה לנו להזכיר בהברכה מ'''בריות''' חיות שג"כ באביב נראין יפות והרי עכ"פ הרי לא הוה ליה לברך רק על האילנות שרואה אותן. ב'. שסיים להתנאות בהן בנ"א, איך ע"י מעט הירוק שיראה באילנות יתנאו גם הבנ"א. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|אמנם}}}}</big>''' העולם ובריותיה שעליה, תמיד עומדים יחד בקישור אמיץ מאד. מקרה האחד הוא מקרה השני. בחורף, יהיה לא לבד חורף בעולם, כי אם גם כל הבריות בו יהיו אז רפויי ידים ומושקעים בתרדמה וקפאון ונמיכות רוח ימשלו על הכל. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ואולם}}}}</big>''' כאשר יבקע הקרן הראשון מהאביב על פני העולם, אז שוב ישוב הכל להעלות נר החיים. הכל בהטבע יקיץ לחיי ילדות חדשים. כמו שנאמר '''חדשים לבקרים''', רצה לומר בכל בוקר יתראה חיות חדש בהטבע, וכח חדש יתראה בו, '''רבה אמונתך''' ה' ואיך נאמן אתה ה'. שהלווינו לטבע שלך בחורף כוחות העולם, והנה תשלם לנו באביב בפראצענטען כפולים מה שהלווינו לה. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ולכן}}}}</big>''' אמרו חז"ל בפסחים {{ממר|[[בבלי/פסחים/קיב/ב|קי"ב ב]]}}, כד חזית שור שחור ביומי ניסן, '''ריש תורא בדיקולא, סק לאגרי ושדי דרגא''' מתותך רצה לומר לך ונטה לך אז מהצד ממול הבהמות שעלולים להזיק אז ביהרות טבעם. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|כל}}}}</big>''' הברואים והבני־אדם הם אז נאותים לחיים יותר מלמות, לרפואה ולבריאות יותר מלחולשת ולחולאת, לשמחה ולעונג יותר מליגון ולנכאת לב כפוף. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|והישראלי}}}}</big>''' שבכל השינויים שיקרו בטבע, תמיד ימצא בהן דבר אשר יעוררו לבקש השלמת נפשו, להכי כדחזי אילני דמלבלבי, דהיינו שיתהוו על ענפי האילנות כמו לבבות קטנים רטובים יזכר כי גם האדם עץ השדה גם זה האילן יאבד פעם אחת רטיבות שלו בחורף שלו, דהיינו בזקנתו אבל בסוף החורף ההוא יקיץ לאביב יותר יפה, וישוב לחיי נערות שוב ללבלב בחיים אחרים. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|לכן}}}}</big>''' אומר אז, '''ברוך שלא חיסר בעולמו כלום''', שלא יניח בעולמו שום דבר להתאפס, ואותו הגויעה והתרדמה שראינו בהטבע בהחורף, היה רק הכנה להשלמה שיבוא אחריו כי החסרון הזה שראינו בהחורף בהטבע הוא אשר על ידו ברא הבריות טובות וחיות הנם, שהם עתה יותר יפים ואמצי לב מאשר היו בשלהי הבציר. וגם האילנות הם עתה יותר טובות מאשר היו אז, כי עתה שבו לימי נעוריהן. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ומסיים}}}}</big>''' בדבריו עיקר כוונתו בברכתו, שכל זה נסדר כך מיוצר בראשית ית' '''כדי להתנאות בהן בני אדם''' שעי"ז יחשוב האדם ג"כ שהמיתה הנדמית שלו, ישאנו לחיים אחרים וענן הרעם של המוות תשאנו כאליהו לשמים, לאור לפני ה' באור החיים. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ובכן}}}}</big>''' כבר יש לנו ג' ראיות חזקות על השארת נפשותינו, דהיינו: ממנו בעצמינו, ומהטבע בכלל, ומהברואים בפרטיות. (ד{{הערה|כצ"ל. במקור נדפס בטעות '''ב'''.}}) '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|אבל}}}}</big>''' למה לא נביא ראיה '''מהקב"ה''' אבינו הטוב שבשמים, אדון כל הנשמות מקור כל החיים, כי עמך מקור חיים, באורך נראה אור עצמינו ג"כ. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|הישך}}}}</big>''' מאמין אחי שיש בנמצא ה' אחד, אכן אין שום בעל שכל בעולם שלא יאמין זאת, דאם לא כן מי הוציא כל הטבע המסודרת הזו לאור כמו שנראה, א"כ אם תאמין כך, על כרחך צריך אתה גם כן להאמין שיש גם כן השארה לנפש. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|דאמור}}}}</big>''' נא לי ידידי, הלא תענה, מהו ה'. תשיבני, הוא עצם רם ונישא, נשמת העולם וחיותו, הממציא הכל, ונמצא בכל מקום, והוא '''יודע''' הכל, '''ולחכמתו''' אין סוף, ולטובו אין תכלית, '''ולצדקתו''' אין קץ, ולכחו אין גבול. ושכל המדות האלו ישנם בו ית', מתברר לנו בכל מפעלותיו. ולכן לא יסתפק בזה שום אדם בעולם. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ועתה}}}}</big>''' אם נחשוב שהאדם כשימות ח"ו תכלה נשמתו כעשן, א"כ השכל היקר שחנן ה' לאדם, יהיה רק להחליאו ולהשפילו יותר מכל בהמת הארץ. דהבהמה כשמונחת תחת סכין של שחיטה, עדיין אינה יודעת שתוך רגע תתם וכלא היה תהיה. והאדם מתחלת העת שפתח עיניו, יודע היטב שאי אפשר לו לנצל מהמות שיפגשהו לבסוף וא"כ בקומו ובשכבו תענהו ותציקהו המחשבה הזאת, שיהא אחריתו נועד לזה המעמד הנעצב. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|והכי}}}}</big>''' לזה הדליק לו הקב"ה להאדם אבוקת השכל, שיראה באורה רעתו וצרתו הנוראה, שקיעתו וחשכתו ואיה '''טובתו''' ית', '''חכמתו וידיעתו'''. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|שוב}}}}</big>''' נראה בעולם במורגל, לא די שהצדיק אינו משתלם על צדקו, כ"א גם הרבה פעמים יסבול צרות רבות ורעות, והרשע נראה במורגל לא די שלא יענש, רק יצליח ברשעתו ויעריץ. ואם נאמר, שמקרות הצדיק אינו לנסיון והצלחת הרשע אינו הארכת אף, ושם בחיים האחרים לא יותן שכר לזה ועונש לזה, א"כ איה '''היכולת וצדקות''' ה' כ[מ]פורסם לכל? '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ועל}}}}</big>''' כל זה אמר המשורר הקדוש מזמור שלם. אמר, '''ה' רועי לא אחסר''' רצה לומר אני בהמה קטנה שלך שתרעה אותי בעולמך, וכשאחשוב כן '''לא יחסר''' לי שום דבר בעולם הזה, דאין הקדוש ב"ה מושיע אלא לאדם שמשים עצמו כבהמה {{ממר|[[בבלי/חולין/ה/ב|חולין דף ה' ב]]}} אבל גם בעולם הבא '''לא אחסר''' בעצמותי. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|דאם}}}}</big>''' '''בנאות דשא ירביצני'''' וגו', רצה לומר אם ייטיב לי בחיי הבהמיות שלי, ואם על האחו של החיים אשיג מאכלי ושקויי וכל צרכי ברווח ובלי טרחה, אז אדע כי רק הוא הרביצני בתענוגי, ורק הוא בידו הגדולה על '''מי מנוחות ינהלני''', לא כח ידי, רק כחו עשה לי החיל הזה: '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|אם}}}}</big>''' '''נפשי ישובב''', ונפלתי בשובבים, ונאחזתי מבלתי הצלחה כדג בחכה, ידעתי כי '''ינחני במעגלי צדק''', דידעתי צדקתו ית', דאו שהוא לנקות נפשי, שבעבור שחטאתי נגדו ית', או נגד בני אדם, עוררני בזה לשוב מסכלותי או שהוא לי לנסיון, או שהוא כדי לשמרני מחטא, דכל זה אני מוכרח להאמין '''למען שמו''' הויה, שבו נכללו כל ה' השגות הנ"ל, דהיינו שהוא '''כל יכול''', ושהוא '''כל יודע''', ושהוא '''עצמות החכמה''', ושהוא '''עצמות הצדק''', ושהוא הוא '''המטיב האמיתי''', מכל זה מוכרח שהכל לטובתי הוא כל מה שקרה לי בעולמי. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|אולם}}}}</big>''' '''גם אלך בגיא צלמות''', כשאתחיל לבוא אל עמק העמום של המות, דהיינו כשאהיה מונח על מטת המות שלי, אז עם חצי עיני הנשבר, אשליך הבטה עליך אבי הטוב, ו'''לא אירא רע''' ההשחתה והתאספות, וזה מג' טעמים: (א) '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|בידעי}}}}</big>''' כי בכל מקום שאהיה, '''כי אתה עמדי''', כי כבר בעוה"ז כל עוד שהיה דחקי יותר גדול, כל עוד יותר אתה קרוב לי, ולא כ"ש כשחיי בסכנה יעוף, אם הייתי חולה, אז התקרבת לי יותר מאד, וכמ"ש חז"ל {{ממ|[[בבלי/נדרים/מ/א|נדרים דף מ.]]}} שכינה למעלה ממטתו של חולה, רצו לומר שהשגחה יתירה תהיה אז סביב לו: '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ואיך}}}}</big>''' לא יהיה ק"ו בן בנו של ק"ו, כשיעוף סביבי ח"ו הסכנה היותר עצומה שאפשר, דהיינו בזמן שהגוף והנפש יתפרדו, אז יתראה עין בעין האב הרחמן לילד שלו המונח בצער, להשיב נפשו, וכמ"ש חז"ל {{ממ|[[בבלי/נדה/ל/ב|נדה דף ל:]]}} לפניו יכרעו כל יורדי עפר, דכל אדם בשעת מותו זוכה לראות פני השכינה, וזה כדי להקל יסורי המות מעליו, כמ"ש באור פני מלך חיים, ואם כן כל כך משגיח הקב"ה עלי, איך אפשר שבסוף תתום הנפש כהנדוף עשן תנדוף? (ב) '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|שבטך}}}}</big>''', שרביט המלכות אשר השטת לי יותר מלכל הברואים, שהכתרתני בעטרת השכל, אשר ממנו אוכיח שלא תתם נפשי במותי, דהכי יאיר לי הנר הטהור הזה כדי לראות בו חשכתי ובלתי הצלחתי, ואיה חכמה הנישאה ואיה יכולתו ית' וטובתו אשר אין להם קץ? (ג) '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ומשענתך}}}}</big>''', אשר אני רואה במורגל שבמטך תיסר הרשע גם בעוה"ז, ותכניעהו במדה כנגד מדה, אשר עי"ז אי אפשר להכחיש כי ידך עשתה זאת, באהבתך הצדק, ואם אחשוב ששם אגוע כעשן ח"ו, איה צדקתך הנפלאה? כל אלה הם ראיות חזקות כראי מוצק, ו'''המה ינחמוני''' ויניחו דעתי: '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ולכן}}}}</big>''' אף אם אראה כי '''תערוך לפני שולחן נגד צוררי''', אם אראה שתעריך שולחנות גדולות לצוררי, וצורריך משנאיך ה' אשנא, והם בשמחות ירונו על סעודותיהם בעולם הזה, ואעפ"כ אחשוב לעצמי כי '''דשנת בשמן ראשי''', כאילו משחת אותי בשמן מלכות. והנני בטבעי אפרתיי כמלך, ולא אעשה נפשי חולה עבור שיחסרו לי ענוגי הארציים שאראה אצל אלו, ויותר אחשוב כאילו '''כוסי רויה''', כאילו כוס ישועות שלי מלא על כל גדותיו. '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|כי}}}}</big>''' ידעתי בטח, '''אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי''' בעולם הזה, '''ושבתי בבית ה' לאורך ימים'''. רצונו לומר וכי אשוב לישב בבית ה' לאורך ימים עד אין קץ, ואלכה מחיל אל חיל שם ולא אתום ולא אתאפס לעולם: '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|הנה}}}}</big>''' אחי! כבר הבאנו ד' ראיות חזקות מאוד על השארת הנפש, אבל '''תורתנו הקדושה''' תניח על כל אלה פתוחי חותם קודש לה', באמריה המאירים כפנינים, ושדיה כמגדלות להניק בניה זבת חלב ודבש: '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|דהאפיקורסים}}}}</big>''' מחציפים פניהם לומר לפנינו, שבתורת קדשנו לא נזכר שום דבר מהשארת הנפש, אבל שעו עיניהם הכהות - באו אחי ונחפש, דממש אין פרשה בתורה שלא נזכר בה מזה הענין, אבל אינו נראה רק לבעלי עינים, שרוצים ויכולים לראות: '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|בבראשית}}}}</big>''', כשהרג קין להבל, קרא לו קול ה', '''קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה''' ותובעים נקמה, ואם נפש הבל כשיצאתה תמה נכרתה, מאין לה קול או קשב? '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|בנח}}}}</big>''' כתיב, שופך דם האדם באדם דמו ישפך, '''ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש''', ור"ל הרוצח את עצמו, אני אדרוש זה ממנו, ואם אחר מותו תתום נפשו כעשן, ממי ידרוש החטא הנורא הזה אחר שנתהווה לאין: '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|בלך}}}}</big>''' לך כתיב, וערל וגו' אשר לא ימול, '''ונכרתה הנפש ההיא מעמיה וגו'''', ואם כל נפש בצאתה כלא היה תהיה, מה אזהרה היא זה למפר ברית? וכן ממש בכל פרשה ופרשה, בקשו רק אחי היטב ותמצאו בקמטיה הענין הזה: '''<big>{{גופן||דרוגולין|{{עוגן1|ובתנ"ך}}}}</big>''' יש ראיות אלומות אלומות על זה, אמר '''וישוב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלהים'''. אמר, '''מה רב טובך אשר צפנת ליראיך'''. אמר, '''וצפונך תמלא בטנם, והניחו יתרם לעולליהם. אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך''', אמר, '''כי לא תעזוב נפשי לשאול, לא תתן חסידיך לראות שחת. תודיעני אורח חיים שובע, שמחות את פניך, נעימות בימינך נצח'''. ועוד פסוקים רבים שכולם יבטיחו לבנו שנשמתנו אחר המות תמיד תחיה ותלך, ותשאר לעולם:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף