תיבת גמא/פרשת וירא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בפסוק ויקח חמאה וחלב עמ"ש בפרשיות הקודמת ובכורת וי"ו ב' חלב טהורה חידוש אמ"ה והתירה התורה זבת חלב ודבש ולכאורה קודם מ"ת היה חלב אסור לב"נ אמ"ה אף חלב במשמע ואיך האכיל אברהם להם וכ"ת הם רצו בכך ולפני עור ל"ש היכא דלדודיה שרי ואברהם דין ישראל חדא דל"ע שייך אף היכא דלדידיה שרי עיין פ"ק בבא מציעא כהן דאמר לישראל קדש לי גרושה ובתוס' שם ובל"אה לא א"ש וי"ל דאדרבה לב"נ בשר מהחי לרבי יוחנן שרי וה"ה חלב ולריש לקיש קשה עיין פ"ט מה' מלכים בכ"מ ולח"מ ולמ"ש הש"ך בי"ד פ"א אות י"ב יע"ש א"ש עמ"ש לעי"ל מזה.
עיין בספרי פורת יוסף בפתיחה אמ"ה נשנית ולא למלתייהו לומר דאין נוהג בטמאים דאי לא נשכית אין איסור חע"א דלא הוה מוסיף יע"ש וקשה זה לר' יוחנן דחצי שיעור מ"ה אסור אבל לריש לקיש דח"ש מדרבנן א"כ ה"א דאמ"ה נוהג בטמאים וחל על ח"ש בשר וגם לר"י למ"ד איסור חל על ח"ש עי"ד קל"ט ועיין חולין ק"ג א' תוס' ד"ה מר סבר לר"ל אין אמ"ה חייל על טריפה א"כ ה"ה דאין חייל טמאה וא"צ נשנית קשה דלמא התם אמ"ה טחול ולשון אבל אמ"ה עם גיד ועצם י"ל דמודה ר"ל דחייל על טריפה ה"ה טמאה וי"ל דלר"ל בשר מהחי נשנית דנפיק מחד קרא עם אמ"ה ה"ה אמ"ה דין א' עם בשמ"ה ולר"י קשה דבשמ"ה בפיק מבשר בשדה טריפה ונשנית למלתיה דאכל אמ"ה ובשר מהחי חייב שתיים ולמ"ד איסור חל על ח"ש לר"י א"כ בשמ"ה ואמ"ה תרווייהו לא נשנית לר' יוחנן גם לר' מאיר דסובר חולין דאין נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד קשה מנלן אמ"ה נשנית הא צריך למילתיה. ועיין מסכת ע"ז כ"ז אי לרבי יוחנן המול ימול למעט עכו"ם ואשה כשירה ואפשר הפר ברית נמי כשר וא"כ בלא"ה לדידיה מילה לא נשנית דאל"כ מה ממעט וא"צ לומר לדידיה למלתייהו נשנית ועי"ד רס"ד. וי"ל אנדריגנוס ספק ונאמר כל ספק מ"ה שריא וא"צ למול עצמו מ"ה ולפ"ז אין לו למול אחרים דשמא זכר הוא ואיתתא שאני כמאן דמהילי דמיא וממעט התורה המול ימול כה"ג ועיין שבת קל"ה א' ר"י ות"ק משמע ר"מ הוא ואפשר ערלתו וודאי ולא ספק ממעט מילת אנדרוגנוס אין דוחה שבת וגלי קרא דחייב למול עצמו ונשתנה משאר ספק והבן זה.
השמש יצא כו' ולוט בא צוערה עיין פני יהושע סוף מסכת כתובת אעשה מענשין בעידן ריתחא ולוט עבר מ"ע הוכיח תוכיח וכשהשמש יוצאת ומלאכי מזרח ומערב משתחוים הקב"ה כועס לכך היה צריך לילך משם. ושמעתי מקשים בשם הגאון מוהר"ר יהונתן ז"ל על זה. ועיין בתוספת מנחות מ"א א' ענישתו בעשה גמור מכין כו' יע"ש וי"ל זה בסוכה וכדומה. ובמקום אחר כתבנו אף למ"ד ספק מ"ה אסור היינו ל"ת דחמירי כמ"ש ריש יבמות ויליף מן ממזר הא מ"ע י"ל ספק דיליה מדרבנן ובא"ח הל' ציצית בגד ספק חייב בציצית היינו. מדרבנן אפ"ה לוט עבר אמ"ע אף דשמא לא יקבלו מ"ע זו נתקנה על הספק.
וישכם אברהם בבוקר ריש פסחים יליף זריזות במילה כו' קשה למה אנו מתפללים תחלה ואח"כ מלין למ"ד תפלה דרבנן א"ח ק"ו והיו לפניו ב' מצות ד"ת קודם לדרבנן וי"ל כל דרבנן ד"ת הוה מלא תסור ולהקל בספיקן ולא ללקות הכי אתני עיין בשורש א' במגילת אסתר ובתפלה אדרבה הכי אתני דתפלה קודם דרחמי נינהו ועי"ד הלכות מילה.
אגדה. ואחשוך גם אנכי מחטו לי'. בחירה קשה לבטל הכל ב"ש כו' אמנם שוגג לא בחירה מקרי ויכול ה' למנוע וז"ש השתא בהמת"ן של צדיקים כו' כ"ש צדיק עצמו רמז בהמיות הגוף טועה דימה שזה שומן אין הקב"ה מניח לו לאכול כ"ש כשנפש טועה כמו ב"ש וב"ה מחולקים אלו ואלו כו' והלכה כב"ה לא עשו ב"ש כדבריהם רגלי חסידיו ישמור צרור קטן שאדם דש ברגליו שוגג עון עקבי יסובני ז"ש בשביל שאתה שוגג לא בחיריי לכן אחשוך ומיהו אם היה מזיד היה צריך זכות גדול וזכות אברהם ושרה דיו אבל עתה א"צ כ"כ והבן.
כי עתה ידעתי כי ירא ה' אתה בזוהר ג' מיני יראה יראת עונה ויראת התרוממת. ונחלק להרבה יש יראה שנלקה כבר זה גרוע מאוד יראת הארץ שינתה בימי בראשית ולקתה קוץ דקדק אח"כ ארץ יראה ושקטה. ים ירא שלא ילקה האותי לא תיראו אשר גבול שמתי לים אבל שמים לא שינו ויראת התרוממת מכירין רבונם קצת. וז"ש רז"ל ירא שמים האזינו שמים שלא שינו מדתם אבל ארץ שינתה עיין פירש"י ז"ל שם. ויש יראת האהבה כאברהם ירא שלא לטעון כלל אתמול אמרת כו' שמא מתוך כך נתקלקל האהבה ולא יהיה דבוק כ"כ והבן זה. ועיין עוללת אפרים.
בן שמנת ימים יראה לי כ"מ שכתוב שלשת שבעת שמנת וכדומה היינו כאלו בבת אחת הוא שלוש שביעיות כו' כאשר צוה ה' מצווה ועושה גדול ממי שאין מצווה כי שכר מצוה מצוה משא"כ אין מצווה אין מזדמן לו עוד מצוה גם ל"ש ועטרותיהם בראשיהם לא קנה עטרה לגוף ונפש כ"א שכר חיצוניי וז"ש שמנת ימים עכשיו קנה כל הח' ימים ושמחתם לפני ה' שבעת ימים מחמת רוב החבה כאלו יום א' באהבה כו' ובמ"א הארכתי.
כי שמע ה' באשר הוא שם. עיין כלי יקר משל אם א' דר בעיר שיש בו שר שנא אותו ורוצה לשלוח כתב למלך להתחנן עליו א"א כי הכתב יובל ע"י השר ושונא לו משא"כ אם דר בעיר שמלך בתוכה יבוא לפניו ומסתמא מלך רחמן יותר מכל השרים התפלה נשמעת ע"י מלאכים והם שונאים את ישמעאל אבל הקב"ה סמך וקרוב לכל קוראיו וקבל בעצמו תפלתו. בישעיה סימן מ"ג אנכי מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור משל אב עשה מלבוש חשוב לבן וספיריי. וישב הבן במקום שאין נקי כ"כ עושה רושם ויש לו התנצלות שגרמת זה שעשית לי בגד כ"כ חשוב מי יוכל להזהר משא"כ אם ישב בטיט ורפש שזה אפי' בבגד עב מלכלך כן ישראל בנו יחידו יתברך ונפש יקרה שוגג עושה רושם יש התנצלות משא"כ עבירות חמורות ע"ד שכתב רמ"א ז"ל כי כל התועבות האל עשו אנשי ארץ ותקיא כו' לומר אפילו בעכו"ם עשו רושם. ומדרך האב שמכבס לכלוך בגד בנו בהכרח כי צער הבן צער האב ומ"מ לטהר לגמרי א"א נשאר רושם וכל פעם האב מזכירו ראה הרושם שנשאר כן אמר קוב"ה מוחה פשעיך הגסים למעני בכל צורתם לו צר כביכול וחטאתיך הרושם שנשאר לא אזכור שלא לצערך כלל ולע"ל יוטהר לגמרי ולא נשאר שום רושם והבן זה.
שייך לי"ד. יראה לי אבר מן החי שנפל להיתר עצמות שבו מצטרפין להיתר עיין י"ד צ"ט אע"ג שי"ל יש לחלוחית בעצם ובאמ"ה מצטרף עצם לכזית אלמא חשוב הוא באמ"ה חידוש הוא ודווקא בעינא לא פליטתו ועיין חולין ג"ה חלקו בחוץ. וגיד אי מצטרף להיתר גם אי אכל אמ"ה שלכ"א אי לוקה עיין מ"ש בפריי לי"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |