עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''לא תשא. ''' ר׳ יוחנן וריש לקיש דאמרי תרווייהו, כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא {{תוספת|לט|כגון שאוכל ויודע שיאכל עוד, ובכ"ז מברך באמצע הסעודה, או שמשיח בין שחיטה לשחיטה כדי שיברך על כל שחיטה בפני עצמה, והוי כנושא שם שמים לבטלה, ועי' בתוס' ר"ה ל"ג א' דדרשה זו היא אסמכתא ועיקר איסור זה הוא מדרבנן, משום דהא עכ"פ הוא מברך, וכ"כ הרא"ש פ"ק דקדושין. והמג"א סי' רט"ו כתב דמרמב"ם פ"א הט"ו מברכות משמע דהוי דאורייתא, אבל אנכי לא מצאתי כל הכרח לזה בדבריו, ונ"ל עוד ראיה דהוי אסמכתא בעלמא משום דעיקר הפסוק איירי שלא לישבע בשם ה' לשוא כפי שיתבאר בדרשות הבאות.}}. (ברכות ל"ג א׳). '''לא תשא. ''' [מכאן דתשא הוא לשון שבועה] {{תוספת|מ|ר"ל במקום שמורה על ענין שבועה, כמו (ישעיהו ג׳:ז׳) ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חובש, וכן כוונת הפסוק (פ' האזינו) כי אשא אל שמים ידי הוא ענין שבועה, וכאן משמע ליה דקאי על שבועה משום דאם להזכיר השם לבטלה באין כל תועלת ותכלית הרי זה כעין מגדף שלא נחשבה אצלו קדושת השם, וגם ממקום אחר הוא מוכרע ולא תשבע בשמי לשקר, ומה שהוציא ענין שבועה בלשון לא תשא הוא משום דבכלל הנשבע בדבר הוא מחשב אותו הדבר למרום ונשא עד שמאמת ענינו בו.}}. (שבת ק"כ א׳). '''לא תשא. ''' כל עשה ולא תעשה הן מן העבירות הקלות, וכל חייבי כריתות ומיתת ב"ד מן העבירות החמורות ולא תשא עמהם {{תוספת|מא|נ"מ בזה לענין מה דקיי"ל בריש שבועות ב' א' דשעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה הקלות והחמורות והוא שעשה תשובה, אבל בלא תשובה אינו מכפר אלא על הקלות, ואשמעינן דעשה ול"ת נקראין קלות וחייבי כריתות ומיתת ב"ד נקראין חמורות והלאו דלא תשא אע"פ דרק לאו הוא, בכל זאת לחומר ענינו נכלל לענין זה בין חייבי כריתות מפני שיש בו חלול השם המקודש שהוא גדול מכל העונות.}}. (שבועות ל"ט א׳). '''לא תשא. ''' ת"ר, ההולך לשבע, אומרים לו, הוי יודע שכל העולם נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, מאי טעמא, שבכל עבירות נאמר בהן (פ׳ תשא) ונקה, וכאן נאמר לא ינקה {{תוספת|מב|ואע"פ דסמוך לונקה כתיב לא ינקה, אך זה בא שם לדרשה אחרת כפי שיתבאר שם. וכונת אמירה זו להנשבע דאולי יפרוש מלישבע, משום דאפילו משבועת אמת נכון להמנע כפי שנבאר אי"ה בפ' ואתחנן בפסוק ובשמו תשבע, יעו"ש.}}. (שם שם). '''לשוא. ''' כי אתא רבין א"ר יוחנן, שבועה שאכלתי ולא אכלתי הרי זו שבועת שקר, ואזהרתיה מולא תשבעו בשמי לשקר, ואיזו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לאדם {{תוספת|מג|בכלל נחלקות מיני שבועות לארבע מחלקות, שבועת בטוי, ושבועת שוא, שבועות הפקדון ושבועת העדות, וכאן איירי בסתם שבועות שבכל אדם, והיינו שבועת בטוי ושבועת שוא, ושבועת בטוי היינו שבועת שקר, ונקראת בטוי על שם הכתוב (פ' ויקרא) לבטא בשפתים, ואין שבועת בטוי נוהגת אלא בדברים שאפשר לו לעשותן בין לעבר בין להבא, כגון שבועה שאכלתי או שלא אכלתי או שאוכל ולא אוכל, ועל זה נאמר ולא תשבעו בשמי לשקר, אבל שבועת שוא נקראת זו שהיא ולא כלום, וכמו הלשון בחבלי השוא (ישעיהו ה׳:י״ח), ואע"פ דתפס כאן ציור אחר שנשבע לשנות את הידוע לאדם, בכ"ז כפי המתבאר מירושלמי ומפוסקים נחלקת שבועת שוא לארבע מחלקות, האחת שנשבע לשנות את הידוע לאדם, כגון שנשבע על האיש שהוא אשה, ועל העמוד של שיש שהוא של זהב, השניה שנשבע על דבר ידוע שאין בו ספק לאדם שהוא כן כגון שנשבע על השמים שהוא שמים ועל האבן שהוא אבן, השלישית שנשבע לבטל את המצוה שלא ילבש תפלין ולא ישב בסוכה, והרביעית שנשבע על דבר שאין בו כח לעשות כגון שלא יישן ג' ימים רצופים לילה ויום או שלא יטעום כלום שבעה ימים רצופים, וכל אלה הם שבועות הבל ושוא, אבל הלשון ולא תשבעו בשמי לשקר משמע דרק בשעת השבועה היא שקר אבל אפשר הדבר שיהיה במציאות, וכמו שציירנו שבועה שאכלתי ולא אכלתי שאוכל ולא אוכל, וכדומה.}}. (שם כ"א א׳). '''כי לא ינקה. ''' תניא, לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה {{תוספת|מד|ר"ל דבפ' תשא בעת שעמד משה על הר חורב [כן מכונה הר סיני עיין שמות ג' א' ופ' תשא ל"ג ו'], כתיב בי"ג מדות ונקה לא ינקה ודרשינן אי אפשר לומר ונקה שהרי כבר נאמר לא ינקה ואי אפשר לומר לא ינקה שהרי כתיב ונקה אלא מנקה הוא לשבים ואינו מנקה הוא לשאינם שבים.}} יכול אף לא תשא עמהן, ת"ל כי לא ינקה, יכול אף שאר חייבי לאוין כן, ת"ל את שמו, שמו הוא דאינו מנקה אבל מנקה הוא שאר חייבי לאוין {{תוספת|מה|בעל תורה אור ציין כאן לפסוק דפ' תשא וטעות הוא כי שייך לכאן כמבואר מענין ממה שאמר ת"ל את שמו.}}. (יומא פ"ו א׳). '''כי לא ינקה. ''' מפני מה חומר בשבועות מבנדרים מפני שהשבועה נאמר בה לא ינקה {{תוספת|מו|החומר בשבועות מבנדרים שהשבועה חלה אפי' על דבר שאין בו ממש, כגון שבועה שלא אישן, משא"כ באומר קונם שאיני ישן אינו חל הנדר מדאורייתא, ואע"פ דמצינו גם חומר בנדרים מבשבועות שהנדר חל על דבר מצוה ולא השבועה, כגון האומר קונם סוכה שאיני עושה, לולב שאיני נוטל, תפלין שאיני מניח בנדרים אסור ובשבועות מותר, אך נראה דהא דבשבועות מותר הוא גופא משום חומר שבועה, משום דכל אדם מישראל מושבע ועומד מהר סיני לקיים מצות התורה [עיין נדרים ח' א'] ולכן אין כל שבועה חלה על בטול השבועה שבסיני, וזה נראה כונת המשנה בטעם הדבר שאמרו בענין זה [במשנה כאן] מפני שאין נשבעין לעבור על המצות, והיינו לעבור על השבועה בסיני. ועיין בתוס' כאן כתבו, וז"ל, משום דכתיב בה לא ינקה כדאמרי' בשבועות ל"א א' והתם איכא חומרות אחרות והכא נקט הפשוטות דכתיבי בקרא דלא תשא, עכ"ל. ומבואר מדבריהם שרצו לתרץ מה דלא נקיט כאן החומרות שבגמרא שבועות. והם מ"ש שם שכל העבירות שבתורה נפרעין ממנו לבד וכאן [בשבועת שוא] נפרעין ממנו וממשפחתו וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו לבד וכאן ממנו ומכל העולם כולו וכו'. ותמיהני על דבריהם כי הלא אותן החומרות הן גופא טעמייהו משום שנאמר בשבועה לא ינקה, והוו כל הדברים כענפים היוצאים משורש אחד, וא"כ בדין הוא שתפס כאן היסוד והשורש הא דלא ינקה, וצע"ג.}}. (נדרים י"ח א׳). '''כי לא ינקה ה׳. ''' ה׳ הוא דאינו מנקה אבל ב"ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו, מכאן שהנשבע לשוא אע"פ שהוא לאו שאין בו מעשה לוקין עליו, אשכחן שבועת שוא, שבועת שקר מניין, ת"ל לשוא לשוא שתי פעמים, אם אינו ענין לשבועת שוא תנהו ענין לשבועת שקר {{תוספת|מז|דכתיב לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא, והיה די שיאמר כי לא ינקה ה' אותו. וכפי דמשמע מרמב"ם ר"פ י"ב משבועות אין נקיון זה דמלקות רק לענין להכשירו לעדות ולשבועה אבל העון עצמו אין מתכפר לו עד שיתפרע ממנו על השם הגדול שחלל, ועי"ש בהשגות הראב"ד שחלק עליו בזה, ולי נראה דסמך הרמב"ם על לשון הגמ' דב"ד של מטה מנקין אותו, והיינו שמנקין אותו רק מה שתלוי בידם והיינו לענינים הנוגעים בארץ משא"כ במה שתלוי במרום אין בידם לנקות, ואינו דומה לחייבי כריתות דקי"ל דכיון שלקו נפטרו מידי כריתתן דהתם התורה גלתה קולא זו כמש"כ ונקלה אחיך לעיניך, ודרשינן כיון שנקלה הרי הוא אחיך כפי שיתבאר אי"ה לפנינו במקומו בפ' תצא.}}. (שבועות כ"א א׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף