עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''שש משזר. ''' תני, כל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן {{תוספת|א|מדין טומאת אהל, שאם האהל עצמו מאהיל על הטומאה היינו שהמת תחתיו ואע"פ שלא נגעה בו הטומאה הוי זה האהל אבי אבות הטומאה ומטמא לנוגע בו אפי' מאחוריו טומאת שבעה, דכתיב (פ' חקת) והזה על האהל, והוי כבגדים וכלים שנגעו במת, ולאחר שהוציאו הטומאה מתוכו הו"ל צד פנימי אבי אבות וצד חיצון אב הטומאה מדנגע צד חיצון בצד פנימי והוי ככלים שנגעו בכלים שנגעו במח, ועיין בתוי"ט פ"ז מ"ב דאהלות, וכל זה אם האהל מבגד או מעור או משק מילי דפשתן דרק בכזה נקרא אהל וכפי שיתבאר, אבל אם היה האהל מנסרים או של עצם או של מתכת הרי הוא כבית וטהור, חוץ מן הפשתן דהוי כבגד וטמא, ואע"פ שפשתן נקרא עץ כדכתיב ביהושע ג' ותטמנם בפשתי העץ בכ"ז טמא האהל, כדמפרש.}}, מנלן, א"ר אלעזר מן המשכן למדו {{תוספת|ב|דפשתן נקרא אהל.}}, דכתיב ואת המשכן תעשה עשר יריעות, שש משזר וכתיב (יחזקאל מ"ד) פארי פשתים יהיו על ראשו, אתה למד שש משש ושש מפארי ופארי מפארי {{תוספת|ג|דרשה זו כפי הנראה נלקתה בחיסור וקצור נמרץ, ולמען השלימה צריך להקדים לה הדרשה שבאה בענין זה בבבלי שבת כ"ח א' ג"כ בשם ר' אלעזר ושם צריך לסיים בדרשה זו שלפנינו יען כי גם שם חסרה וקצרה ואז גם בבבלי גם בירושלמי תבאנה הדרשות בתכלית באורן וכונתן, וז"ל הגמ' שם, מנה"מ, אמר ר"א, גמר אהל אהל ממשכן, כתיב הכא (פ' חקת) זאת התורה אדם כי ימות באהל וכתיב התם (פ' פקודי) ויפרש את האהל על המשכן, מה להלן של פשתן קרוי אהל אף כאן של פשתן קרוי אהל, ע"כ. ופירש"י יליף ממשכן דלא הוי בוה שום יוצא מן העץ אלא פשתן כדכתיב עשר יריעות שש משזר, עכ"ל. ואמנם עדיין אינו מבואר מנ"ל דשש היינו פשתן, ואת זה יליף בירושלמי כאן בגז"ש שש משש ושש מפארי ופארי מפארי כמבואר. ובאור הענין, דכאן כתיב עשר יריעות שש משזר ובפרשת תצוה כתיב ואת פארי המגבעות שש, ושש דגבי פארי המגבעות ילפינן בסמיכות מפארי דכתיב גביה, ושוב ילפינן פארי דכתיב במגבעות מפארי דכתיב ביחזקאל (מ"ד) ג"כ גבי מגבעות דכתיב ביה מפורש פארי פשתים אלמא דשש היינו פשתן. ולפי"ז מבואר דבירושלמי שלפנינו חסר תחלת הענין דברי הבבלי והוא הגז"ש אהל אהל, ובבבלי חסר בסוף הענין דברי הירושלמי והוא הגז"ש של שש שש וכו' כדמפרש וכמש"כ, והמפרשים לא בארו בזה די הצורך, וע"ע בזבחים י"ח ב', ודו"ק.}}. (ירושלמי שבת פ"ב ה"ג). '''מעשה חשב. ''' וכתיב (פ׳ ל"ו) מעשה רקם, א"ר אלעזר, שרוקמין במקום שחושבין {{תוספת|ד|כלומר שבתחלה מצייר הצורה על הבגד ע"י צבע ואח"כ רוקמה במחט, ונקרא זה מעשה חושב מפני שדרך המצייר להשקיע מחשבתו במלאכתו שתצא מתוקנת.}}. (יומא ע"ב ב'). '''מעשה חשב. ''' תני משמיה דר' נחמיה, מהו מעשה חשב – מעשה אורג, לפיכך שני פרצופין {{תוספת|ה|כי לכל יריעה היו שתי קירות והיו נראות שתי צורות על שתי קירותיה משונות אשה מרעותה כפי שיתבאר בדרשה הבאה, והיה צריך לעשות במלאכת מחשבת.}}. (שם שם). '''מעשה חשב. ''' אתמר, ר' יהודה ור׳ נחמיה, חד אמר מעשה חושב ארי מכאן וארי מכאן, וחד אמר ארי מכאן ונשר מכאן {{תוספת|ו|העתקנו כפי הגהת הגר"א, ועי' במל"מ פ"ח הט"ז מכלהמ"ק גירסות שונות בענין זה.}}. (ירושלמי שקלים פ"ח ה"ב).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף