עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טו == '''לא יסרו ממנו. ''' ר' יוסי ב"ר חנינא רמי, כתיב בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו, וכתיב (פ' י"ד) והבאת את הבדים בטבעות, הא כיצד {{תוספת|יח|פירש"י לא יסרו משמע שאין זזין מהם וכתיב והבאת משמע שהולכין ובאין בתוכן, עכ"ל, ועיין מש"כ באות הבא.}} מתפרקין ואין נשמטין {{תוספת|יט|והיינו שבראשיהן היו עבים והכניס ראשן אחד בדוחק בטבעת ובאמצען היו דקין, הלכך לא היו נדחקין בטבעות אלא מתפרקין והולכין לכאן ולכאן, אבל אין נשמטין לצאת מהן לפי שהם עבים בראשיהם. אמנם איני יודע בכלל מאי קשה לו בלשונות אלה הפסוקים, כי הלא בודאי כן הוא, מתחלה בסדר הבנין צוה להביא את הבדים בטבעות ואח"כ צוה שאלה הבדים לא יסרו ממנו, ואיך אפשר לכתוב בענין אחר, והלא גם הלשון וגם הענין מבוארים באר היטב, ולכן נראה דכונת קושיית הגמ' מוסבת על סוף הפסוק דוהבאת דכתיב והבאת את הבדים בטבעות לשאת את הארון בהם, משמע דכל עיקר תכלית הבאה זו כדי לשאת את הארון, ולפי"ז היכא שכבר נסדר העמדת הארון על מקומו ושוב אין צורך לשאת אותו ממילא אין צורך עוד בהבדים, ככל דבר שנעשה לשעה לתכלית אמצעי, וא"כ קשה איך אמר אח"כ לא יסרו ממנו, דמשמע שיש צורך בהם גופא, דאל"ה למה לא יסרו, ועל זה מתרץ מתפרקין ואין נשמטין, כלומר שנעשו הבדים גם לצורך עצמן שהיו מפארין בזה את הארון. – והנה לפנינו בגמ' איתא במקום הפסוק והבאת את הבדים הפסוק והובא את בדיו דכתיב לקמן במזבח הנחושת, אמנם מרש"י משמע שהיה לפניו הגירסא הפסוק והבאת את הבדים, ובאמת כן מסתבר, דל"ל להביא ממרחק ומענין אחר בעוד שבענין זה גופיה כתוב לשון והבאת, וכ"ה הגירסת בש"ס כ"י, ולכן העתקנו אנחנו כן.}}. (יומא ע"ב א'). '''לא יסרו ממנו. ''' אמר ר' אלעזר, המסיר בדי ארון לוקה, שנאמר לא יסרו ממנו {{תוספת|כ|ואע"פ דבדרשה הקודמת מבואר שאין נשמטין מן הטבעות וא"כ איך שייך הצווי לא יסרו, אך זה הוא רק בנקל, אבל בדוחק ובכבדות נשמטין, ועיין ברמב"ם ספ"ב מכלי המקדש. ועוד מפרש בגמ' דליכא למימר דהכונה שיהדק אותם היטב כדי שלא יסרו ולא בדרך צווי, משום דא"כ הול"ל למען שלא יסרו, ובגליון הש"ס הקשה הגרע"א מסנהדרין כ"א א' גבי לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו דמפרש מה טעם לא ירבה כדי שלא יסור לבבו, וא"כ גם הכא נימא כן, ולי נראה דשאני התם דכתיב ולא יסור בו' החבור אפשר לפרש דהוא טעם מוסב אל המאמר הקודם, משא"כ כאן דכתיב לא יסרו משמע דהוא צווי מיוחד ואינו מוסב על הקודם.}}. (שם שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף