עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''שלש רגלים. ''' הקטן שאינו יכול לאחוז בידו של אביו לעלות מירושלים להר הבית פטור מן הראיה, שנאמר שלש רגלים {{תוספת|צב|הנה עיקר חיוב קטן לעלות לרגל אינו אלא משום חינוך, אכן גם בחינוך אינו חייב רק באופן שגדול מחויב וכיון דגדול שאינו יכול לעלות ברגליו פטור לכן גם קטן באופן כזה אינו בר חיובא. וטעם הדרשה שלש רגלים מלשון רגלי הגוף נראה משום דלא מצינו בכל תנ"ך תאר רגל או רגלים תמורת השם פעמים זולת כאן [ובפ' בלק כי הכיתני זה שלש רגלים, ויש שם דרשה על זה עיי"ש בפירש"י], ונודע הוא, כי דרך חז"ל לדרוש כל מלה שאינה מצויה בתנ"ך כמש"כ כ"פ בחבורנו. ויתכן דעל יסוד טעם שנוי לשון זה היו נוהגין לעלות ברגל ברגל הם, וכמו שדרשו הפסוק דשה"ש מה יפו פעמיך בנעלים, מה יפו פעמיהן של ישראל בעלותם לרגל ברגליהן.}}. (חגיגה ב' א׳). '''שלש רגלים. ''' א"ר תנחום, חיגר ברגלו אחת פטור מן הראיה, שנאמר שלש רגלים {{תוספת|צג|ועיין מש"כ באות הקודם בטעם דרשה רגלים על רגלי הגוף.}}. (שם ג׳ א'). '''שלש רגלים. ''' ת"ר, רגלים – פרט לבעלי קבין {{תוספת|צד|מי שנחתכה רגלו בפרק ראשון סמוך לשוקו וחוקק קב ונותן שוקו לתוכה פטור מן הראיה דאין לו רגל דלא נקרא רגל אלא עד פרק אחד.}}, פרט לחיגר ולחולה ולסומא ולזקן ולאינו יכול לעלות ברגליו {{תוספת|צה|ובטעם הדרשה מלשון רגלים על רגלי הגוף עיין משכ"ל אות צ"ב.}}. (שם ד׳ א׳). '''שלש רגלים. ''' מה ת"ל שלש רגלים בפרשת שביעית, ללמד שלא יסתרסו שלש רגלים ממקומן {{תוספת|צו|נראה הבאור משום דכנודע תלויים זמני הרגלים בזמני מלאכות תבואת השדה, חג האביב, חג הקציר, וחג האסיף, ולפעמים צריך לעבר השנה כדי לצמצם שיחולו הרגלים דוקא בזמנים אלו, וכמבואר לפנינו בפ' בא בפסוק החדש הזה לכם, ולפי"ז הו"א דבשנת השמטה שאין חריש וקציר אין עכוב חלות הרגלים דוקא בזמנים אלו אלא מותר לסרסם ולהעתיקם לזמנים אחרים קמ"ל שאעפ"כ לא יסתרסו ממקומם ויהיו בזמנם הקבוע להם שנה שנה. ולעיל בפסוק י"ב בפסוק וביום השביעי תשבות דרשו ג"כ מה ת"ל שבת לענין שביעית ללמדך שלא תתעקר שבת ממקומה, ובארנו שם הכונה דאשמעינן כיון דהמנוחה בשבת מורה על חדוש העולם ע"י הקב"ה, וכן המנוחה בשנת השמטה מורה ע"ז, ולכן הו"א דבשנת השמטה א"צ כלל לאות של שבת, קמ"ל שאעפ"כ לא תתעקר שבת ממקומה. והנה יש גורסין בשניהם שלא יסתרסו או בשניהם שלא יתעקרו, ולפי מה שבארנו מדויקות הגירסות שהעתקנו שם בשבת שלא תתעקר, וכאן ברגלים שלא יסתרסו כמבואר, ודו"ק.}}. (מכילתא).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף