עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''אם רעה בעיני אדוניה. ''' אין רעה אלא שלא נגמלה חסד לפניו {{תוספת|סט|ר"ל שלא נשאה חן בעיניו ליעדה, והלשון רעה כאן ענינו מלשון מדוע פניכם רעים (ס"פ וישב), וכונת הדרשה להוציא מדעת ר' אליעזר דהפי' רעה – רעה בנשואיה שפסולה להנשא לו ואשמעינן הפסוק דמוכרה אפילו לפסולים, דאנו קיי"ל כרבנן דילפי מכירה לפסולים מלשון וכי ימכר את בתו לאמה כמש"כ בפסוק הקודם, ולפי"ז אתיא הלשון אם רעה בעיני אדוניה כפשטי' שלא מצאה חן בעיניו.}}. (מכילתא). '''אשר לא יעדה. ''' מלמד שצריך לייעדה ומלמד שאין יעוד אלא מדעת עצמה {{תוספת|ע|עיין מש"כ בדרשה הקודמת, וכתב הכ"מ בפ"ד ה"ח מעבדים בדעת הרמב"ם דדרש יעדה מלשון דעה ואולי דריש יעדה כמו ידעה בהפוך אותיות כמו כבש כשב, שלמה שמלה, ומש"כ הכ"מ בדעת הרמב"ם דמ"ש מדעתה היינו מרצונה, לדעתי אין הכרח לזה, שהרי התוס' בקדושין ה' ב' כתבו דצריך רק להודיעה אבל היעוד אפשר להיות גם בעל כרחה, וכ"כ הרשב"א והריטב"א, ואמנם כל עיקר דין זה הוא ע"ד הדרש שסמכו זה על פסוק זה, דפשטות הכתוב מורה על יעוד שהוא כעין אירוסין.}}. (קדושין י"ט א׳). '''אשר לא יעדה. ''' מכאן שאסור לייעד שתים כאחת {{תוספת|עא|יתכן דדריש כן מדכתיב יעדה במפיק ה"א דבעלמא בא זה לדרשה, והטעם בזה י"ל דכיון דיעוד מצוה היא [עיין דרשה הבאה] לכן אסור לייעד שתים כאחת מפני שאין עושין מצות חבילות חבילות כמבואר כהאי גונא סוטה ח' א'.}}. (מכילתא). '''אשר לא יעדה והפדה. ''' מלמד שמצות יעוד קודמת למצות פדיה {{תוספת|עב|מדתלה מצות פדיה באופן אם לא ייעד, ש"מ שהדרך הראשונה והעקרית היא היעוד.}}. (בכורות י"ג א׳). '''והפדה. ''' מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה, ומכאן שאמה העבריה נקנית בכסף {{תוספת|עג|ענין הגרעון כסף הוא שהאדון מגרע פדיונה בערך מספר השנים שעבדה, כגון אם קנאה במנה ועבדה אצלו שתי שנים מגרע שליש המנה הייני שנוטל שני שלישיות המנה ומשלחה, וזו היא מצוה על האדון שיסייע בפדיונה, והיינו שלא יאמר כי אחרי שקנתה מתחלה לשש שנים אינו רוצה לשלחה מקודם אלא מחויב לשלחה בחשבון גרעון כסף כמבואר, וממילא למדין אנו מכאן שנקנית בכסף משום דאם לא קנאה בכסף מאי מגרעה וכ"פ רש"י. אבל לדעתי אין מבואר ההכרח לזה, כי אע"פ שנתן לה דמים בשכר עבודתה, אבל מאן יימר דגוף הקנין היה בכסף ודלמא כתב לה שטר או עשה קנין אחר, כי הלא גם אם קונה אותה בשטר בודאי נותן לה כסף שכר עבודתה, שבודאי אינה עובדת אותו בחנם, כי הלא כל תכלית שמוכר אותה האב הוא בשביל כסף מחמת עניותו, וא"כ אין כל ראיה מהא שמגרעת פדיונה שהקנין הוא כסף. וצ"ל דמדייק דאי ס"ד דהיה בזה קנין בשטר הול"ל ושחררה או ושלחה שהן לשונות המורות על החופש מעבודה ע"י שטר, אבל מדלא כתיב רק פדיון הכסף ש"מ שזולת החופש בכסף א"צ לכל חופש וש"מ שהכסף עצמו היה גוף הקנין, ועדיין צ"ע ובאור.}}. (קדושין י"ד ב׳). '''והפדה. ''' מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה, ומכאן שאמה עבריה קונה עצמה בגרעון כסף {{תוספת|עד|עיין מש"כ בדרשה הקודמת וצרף לכאן. והוא הדין עבד עברי יוצא בגרעון כסף לכשתשיג ידו, דכתיב בפ' ראה כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה מקשינן עברי לעבריה מה היא יוצאה בגרעון כסף אף עבד יוצא כן. ודע דבכ"ז אינו מוכרח שיהא העבד העברי צריך לקנינו שתי פרוטו כמו העבריה כדי שיצויר הגרעון (קדושין י"א ב') דרק בה אי אפשר בענין אחר לקיים את הכתוב אבל ע"ע רק מעלה עשו לו במקום שאפשר אבל היכא שא"א לית לן בה.}}. (קדושין ט"ז א׳). '''לעם נכרי. ''' הרי זו אזהרה לבית דין שלא ימכרנה לנכרי {{תוספת|עה|אינו מבואר בכלל על מי קאי אם על האב או על האדון, ולכאורה י"ל דעל שניהם קאי, והיינו שהב"ד מצווין בכלל להשגיח שלא תהא נמכרת לעובד אלילים, ואף כי מהיכא תיתא הו"א דהאדון יהיה יכול למכרה לעובד אלילים אך הו"א כיון דיש לו רשות ליעדה לבנו יכול גם למסרה לאחר, קמ"ל. אך הרמב"ם בפ"ד ה"י מעבדים כתב אין האדון יכול למכור אמה העבריה ולא ליתנה לאיש אחר בין רחוק בין קרוב שנאמר לעם נכרי לא ימשול למכרה, וכן עבד עברי לא יתננו ולא ימכרנו לאחר, עכ"ל, ולמדנו מדבריו שני דברים, האחד שהאזהרה זו קאי על האדון [ואדות האב לא זכר מאומה, ועיין בסמוך], והב' דמפרש לעם נכרי לאיש אחר ולא לאיש מעם אחר כמובן הרגיל בכ"מ בלשון כזה, וזה נראה שסמך על ת"א שתרגם לגבר אוחרן, ונראה שפרשו כן משום דמפרשי שאזהרה זו קאי על האדון, דכן נאות יותר לפרש מדסיים הכתוב בבגדו בה שלא יעדה, ואי קאי על האב לא שייך כל כך לשון בגידה, דאי משום דמכרה לאמה אך הלא מחמת דחקו האחרון מכרה [וכמש"כ הרמב"ם בפ"ד ה"ב מעבדים דאין האב רשאי למכור את בתו אא"כ העני ולא נשאר לו כלום], וכיון דקאי על האדון נכון לפרש לעם אחר – לאיש אחר, דבודאי לא תרשה לו התורה למכרה למי שהוא כרצונו, וכמבואר שהרשתה לו התורה ליעדה לו או לבנו ותו לא. אבל הגר"א הגיה במכילתא אזהרה לאב שלא ימכרנה לעובד אלילים, והנה דברי הת"א בדוחק יש לפרש אליבא גירסא זו שאין מוכרה לאיש מעם אחר אף שאין משמע כן לשונו, אבל דברי הרמב"ם בודאי אין מתבארין לפי גירסא זו, וצ"ע. ועיין בנמוקי רמב"ן כאן כתב וז"ל, וא"כ יהיה לעם נכרי כמו לאיש נכרי, ולא מצינו לו חבר בכל הכתוב, עכ"ל. ויש להעיר בזה מדרשת חז"ל ביבמות ס"ג ב' בניך ובנותיך נתונים לעם אחר אמר רב חנן בר רבא זו אשת האב, ועם אחר הוי כמו עם נכרי.}}. (מכילתא). '''בבגדו בה. ''' כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו יכול למכרה, מכאן שאין אדם רשאי למכור את בתו לשפחות אחר אישות {{תוספת|עו|נראה דבעיקר הדרשה סמיך על הלשון אשר לא יעדה דקרינן לו בוא"ו, והפירוש שאם אחר אשר יעד אותה לו האדון נעשית רעה בעיניו ששנא אותה וגירשה אז אינו רשאי שוב האב למכור אותה עוד הפעם מפני שאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות. ומה שסמך הדרשה על לשון בבגדו בה הוא לרמז בעלמא שנפרש אשר לו יעדה בענין נשואין ולא אשר לא יעדה באל"ף, כלומר שלא רצה לייעדה וזהו רמז בלשון בבגדו בה מלשון בגד ופריסת טלית שהוא ענין נשואין. ועיין בתוס' אריכות דברים בזה, ופרשנו בדרך קצרה ופשוטה.}}. (קדושין י"ח ב').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף