עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''אל האלהים. ''' אצל הדיינים שימלך במוכריו {{תוספת|מח|דכאן איירי במכרוהו ב"ד כמש"כ בתחלת פסוק ב', ואלהים משמעו דיינים כפי שיתבאר לקמן בפרשה בפסוק ונקרב בעל הבית אל האלהים.}}. (מכילתא). '''אל הדלת. ''' שומע אני בין עקורה בין שאינה עקורה {{תוספת|מט|ר"ל עקורה ממקום חיבורה ועמידתה ומונחת לארץ.}} ת"ל מזוזה, מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד {{תוספת|נ|ר"ל שהדלת צריכה לעמוד בבנין. וטעם הדבר נראה ע"פ המבואר בדרשה הבאה, אמר הקב"ה, דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שאמרתי ולא עבדים לעבדים ירצע בפניהן, ולכן מכיון שהן בגדר עדים צריכות להיות בעמידה כדין העדים, דכתיב (פ' שופטים) ועמדו שני האנשים. ובתרגום אונקלוס תרגם ויקרביניה לות דשא או לות מזזזתא, וצ"ע שתרגם שלא אליבא דהלכתא דבעינן שתהא הדלת עומדת אצל המזוזה, ואע"פ דכתיב או אל המזוזה אך האי או ענינו כמו אם, וכמו או נודע כי שור נגח הוא, או הודע אליו חטאתו (פ' ויקרא) שפירושם אם, וגם כאן או אל המזוזה ענינו כמו אם עומדת אצל המזוזה, ובנוסחאות מדויקות הגירסא לות דשא דלות מזוזתא וכ"ה בת"י ונכון. – והנה לא נתבאר כאן עיקר הטעם דבעינן שתהיה הדלת מעומד, וכבר כתבנו ע"פ הסברא דהוא משום עדות כמבואר, אבל בירושלמי קדושין פ"א ה"ב מבואר דלכן תהיה הדלת מעומד כדי שתהא גנאי לו גנאי למשפחתי מפני שלא גאלוהו מב"ד בעת שמכרוהו לעבד, וענין ההעמדה בדלת גנאי הוא שעומד בפרהסיא כנגד העם. וי"ל דזה הוא הטעם בחליצה שצריך הנחלץ לעמוד בסמיכה לדלת והוא לבד הטעם כדי שיוכל לדחוק רגליו יפה, עוד משום גנאי שאינו מקים שם לאחיו וכמו ענין הרקיקה ועוד כנודע, וכמבואר כאן שהעמידה לדלת גנאי הוא.}}. (קדושין כ"ב ב׳). '''אל הדלת וגו׳. ''' ר׳ שמעון ברבי היה דורש, מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית, אמר הקב"ה, דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והוצאתים מעבדות לחירות והלך זה וקנה אדון לעצמו – ירצע בפניהם {{תוספת|נא|עיין מש"כ בדרשה הקודמת, ונראה דהלשון ואמרתי כי לי בני ישראל עבדים אינו מוסב להפסוק דפ' בהר, כי זה הפסוק נאמר זמן רב אחר יציאת מצרים, אלא מוסב אמאמר הקב"ה ענין זה בכלל שלא ישתעבדו עוד ישראל לפרעה רק לו לעצמו, וכללה הגמרא רעיון הזה בלשון התורה כי לי בני ישראל עבדים, ודו"ק.}}. (קדושין כ"ב ב׳). '''ורצע אדוניו. ''' הנרצע נקנה ברציעה, דכתיב ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם {{תוספת|נב|ברמב"ם פ"ג ה"ב מעבדים לא כתב מפורש כלשון המשנה נקנה ברציעה כמו שכתב בפסוק הקודם שנקנה בכסף אלא כתב שאם עבד שש ולא רצה לצאת הרי זה נרצע ועובד עד היובל וכו', ונראה דשינה מלשון המשנה דלא ליהוי במשמע שצריך לעשות בו קנין ממש בזה, יען כי באמת עבודתו זו שלאחר הרציעה היא רק המשך עבודה מתחילת מכירתו, כמשמעות הלשון ואם אמר יאמר העבד וגו', וענין הרציעה הוא מטעם אחר, כמבואר בדרשות הבאות, שהוא ענין עונש על השתעבדותו מעצמו לעולם, ודו"ק.}}. (שם כ"א ב׳). '''ורצע אדוניו. ''' אדוניו ולא שלוחו {{תוספת|נג|מדייק יתור הלשון אדוניו, אחרי דעלי' קאי, וכהאי גונא דרשו גבי חליצה ביבמות ק"א ב' דכתיב וקראו לו הן ולא שלוחיהן, ובסוטה מ"ה א' ויצאו הן ולא שלוחיהן, ובמנחות צ"ג ב' וסמך ידו ולא יד שלוחו, וע' בתוס' יבמות שם.}}. (ירושלמי קדושין פ"ב ה"א). '''את אזנו. ''' המוכר עצמו אינו נרצע, דכתיב ורצע אדוניו את אזנו במרצע, אזנו שלו ולא של מוכר עצמו {{תוספת|נד|עיין מש"כ לעיל בפסוק הקודם אות מ"ו בטעם הדבר שאין מוכר עצמו נרצע.}}. (קדושין י"ד ב׳). '''את אזנו. ''' נאמר כאן אזן ונאמר במצורע עני אזן, מה להלן ימין אף כאן ימין {{תוספת|נה|ובמצורע כתיב מפורש אזן ימנית, וע' מנחות י' א'.}}. (שם ט"ו ב׳). '''את אזנו. ''' אמה העבריה אינה נרצעת, דכתיב ורצע אדוניו את אזנו, אזנו ולא אזנה {{תוספת|נו|כבר בא דין זה בפסוק הקודם בדרשה דלעיל ואם אמר יאמר העבד – העבד ולא אמה, ודרשה זו שלפנינו אצטריכא למאן דדריש העבד לענין אחר עד שיאמר כשהוא עבד דהיינו בתחלת שש, כמבואר בפסוק הקודם.}}. (שם שם). '''את אזנו. ''' רבי יוחנן בן זכאי היה דורש, מה נשתנה אזן מכל אברים שבגוף, אמר הקב"ה, אזן ששמעה על הר סיני בשעה שאמרתי כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו – ירצע {{תוספת|נז|ואע"פ דפרשה זו איירי בעבד שמכרוהו ב"ד בגנבתו, כמבואר לעיל ריש פסוק ב', א"כ הרי הוא לא מכר עצמו, אך זה קאי על מה שאומר לא אצא חפשי, ובמכילתא, אזן ששמעה על הר סיני לא תגנוב והלך זה וגנב – ירצע, והכונה והלך זה וגנב ונמכר בגנבתו, ומבואר שלהמכילתא קשה כמו שהערנו דהא לא מכר עצמו ולכן דרשו דקאי על תחלת מעשיו שגנב, אבל לפי מש"כ דקאי על מ"ש לא אצא חפשי א"צ לזה, דזה שייך גם במוכר עצמו, ודו"ק. – ועיין בדרשה הבאה מירושלמי הגירסא אזן ששמעה על הר סיני לא יהיה לך אלהים אחרים והלך זה ופרק מעליו עול מלכות שמים וקבל עליו עול בשר ודם ירצע, ונראה גירסת הירושלמי יותר נכונה מגירסת הבבלי שלפנינו, יען כי הפסוק כי לי בני ישראל עבדים לא שמעו כלל ישראל על הר סיני רק למשה נאמרה בין יתר המצות, ואע"פ שכתבנו בריש פרשה זו [אות א'] דכל התורה בסיני נאמרה, בכ"ז לא שייך לומר אזן ששמעה, אחרי דרק למשה נאמרה ומשה אמרה לישראל, משא"כ הפסוק לא יהיה לך אלהים אחרים שמעו כל ישראל מפי הגבורה כמבואר במכות כ"ד א' ולפנינו בפ' יתרו בריש פרשת עשרת הדברות, וע"ע מש"כ בדרשה הבאה. – ובתוס' כאן בסוגיא הביאו ממדרש טעם על הרציעה במרצע משום דמרצע בגימטריא ארבע מאות. ורומז למה שעבדו ישראל במצרים ד' מאות שנה והקב"ה גאלם וזה קנה אדון לעצמו לפיכך ירצע במרצע, עכ"ל. והנה כנודע אין דרכם של התוס' בכלל להביא מדרשי אגדה במקום שאין מוכרח לענין, ונראה דבכונה הביאו זה, משום דלטעם הגמרא קשה למה לא ירצע כל העובר על דברי תורה ועל כל מצוה שהרי שמע מצות ה' על הר סיני, אבל לפי המדרש ניחא, דבאמת עיקר טעם הרציעה הוא משום הרמז לשעבוד במצרים כמש"כ, ודרשת הגמרא מוסבת רק ליתן טעם למה הרציעה היא באזן ולא באבר אחר, ודו"ק.}}. (קדושין כ"ב ב׳). '''את אזנו. ''' שאלו התלמידים את רבי יוחנן בן זכאי, מה ראה העבד הזה לרצע באזנו יותר מכל אבריו, אמר להם, אזן ששמעה על הר סיני לא יהיה לך אלהים אחרים והלך זה ופרק מעליו עול מלכות שמים וקבל עליו עול בשר ודם – ירצע {{תוספת|נח|עיין מש"כ בדרשה הקודמת מה שנוגע לדרשה זו, וצ"ל או דר' יוחנן בן זכאי היה דורש בשני אופנים כלשון דרשה הקודמת ודרשה זו, או דמעיקרא דרש כן ושוב דרש בנוסחא אחרת, ואולי חזר מלשון דרשתו הקודמת ע"פ מש"כ באות הקודם משום דהלשון כי לי בני ישראל עבדים לא שמעו כלל על הר סיני אלא למשה נאמר ומשה אמרו לישראל משא"כ הלשון לא יהיה לך אלהים אחרים שמעו מפי הגבורה כל ישראל כמבואר במכות כ"ד א'.}}. (ירושלמי קדושין פ"א ה"ב). '''במרצע. ''' תניא, רבי אומר, מרצע, מה מרצע מיוחד של מתכת אף כל דבר שהוא של מתכת {{תוספת|נט|לאפוקי מדעת ר' יוסי דאפילו בקוץ ובכל דבר של עץ שרי לרצוע, ונתפרש טעמייהו בגמרא, ולפנינו יתבאר אי"ה ענין זה בפ' ראה בפסוק ולקחת את המרצע, כי שם מקומו, וקיי"ל כרבי.}}. (קדושין כ"א ב׳). '''ועבדו לעולם. ''' הנרצע קונה עצמו ביובל ובמיתת האדון, דכתיב ועבדו – ולא את הבן ולא את הבת, לעולם – לעולמו של יובל {{תוספת|ס|ר"ל כשיגיע יובל יוצא לחירות, ומפרש בגמרא ט"ו א' דל"ל לעולם ממש דהא כתיב ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו, ומפרש עוד שם בגמרא ואצטריך ושבתם לאחוזתו ואצטרוך לעולם, דאי כתב לעולם הו"א לעולם ממש כתב ושבתם, ואי כתב ושבתם הו"א הני מילי היכא דלא עבד שש אבל היכא דעבד שש לא יהא סופו חמור מתחלתו קמ"ל לעולמו של יובל, והבאור הוא דמזה שכתב ושבתם היינו אומרים דזה רק בנרצע שתים ושלש לפני היובל אבל בנרצע שבע שנים לפני היובל כבר יצא בשש לכך נאמר ועבדו לעולם, ומן ועבדו לעולם הו"א לעולם ממש קמ"ל ושבתם. – וכן כשמת האדון אינו עובד את היורשים, ונראה בטעם הדבר משום דכיון דהסבה שנרצע הוא מפני שאמר אהבתי את אדוני וגו', ומבואר בפ' ראה בענין זה, כי סבת האהבה היא מפני כי טוב לו עמך, א"כ בהיורשים אינו יודע איך יהיה גורלו תחתם, לכן על מנת כן שיעבוד להם לא שעבד נפשו מתחלה ולכן יוצא לחירות.}}. (שם שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף