עריכת הדף "
תורה תמימה/שיר השירים/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''אני חבצלת. ''' למה נקרא שמה חבצלת – שחבויה בצלה{{תוספת|א|ר"ל בצל עצמה, שעדיין לא התפתחה ולא יצאו עוד העלים לחוץ, והיינו בקטנותה. וטעם עיקר דרשה זו במלה חבצלת נראה דהוא עפ"י המוסכם מחכמי הלשון שאין שורש בלה"ק יותר משלש אותיות, ועל המרובעים ועל המחומשים יאמרו שהן מורכבים [ע' מזה בס' צחות להראב"ע דף נ"א ובס' מאזנים דף מ"ב ובס' מכלול להרד"ק אות א' במלת אחשדרפנים], וכנראה גם דעת חז"ל מסכמת לכלל זה, שכן מצינו כמה מלות שהם יתירים על שלש אותיות שדרשו בפנים שונים, כמו (ברכות נ"ד ב') אלגביש – על גב איש, (עירובין י"ט א') גיהנם – גיא הנם, (יומא ע"ה ב') מחספס – נמוח על פס יד, (ב"ב ע"ה ב') כדכד – כדין וכדין, (נדה ס"א ב') שעטנז – שוע, טוי ונוז, ועוד הרבה מאד, וכן כאן יען כי המלה חבצלת היא בת חמש אותיות, לכן דרשוה בנוטריקון, וכפי שיתבאר עוד בדרשות הבאות.}} [מ"ר] '''אני חבצלת השרון. ''' אמרה כנסת ישראל אני היא וחביבה אני, אני היא שחבבני הקב"ה משבעים אומות, חבצלת שעשיתי לו צל ע"י בצלאל, דכתיב ויעש בצלאל את הארון, השרון – שאפרתי לפניו שירה ע"י משה, דכתיב אז ישיר משה ובני ישראל{{תוספת|ב|יתכן דמכוין לכלל בנין המשכן שעליו יונח שם צל, והביא הפסוק ממעשה הארון, שתכלית ויסוד כל המשכן – הוי הארון. ויש לפרש עוד הלשון אני היא וחביבה אני עפ"י מ"ש במגילה ט"ז א' עה"פ באסתר לא נעשה עמו דבר, לא מפני שאוהבין את מרדכי אלא מפני ששונאין את המן, מבואר דלפעמים אוהבין את אדם זה רק מפני ששונאים את האדם שכנגדו, וא"כ הלא י"ל דאוהב הקב"ה את ישראל לא מצד עצמן רק מפני הרחקתו מאומות זולתם, ובאופן כזה אין האהבה גדולה כ"כ, ולכן אומרים ישראל אני היא וחביבה אני לא מסבה צדדית כי אם מצד עצמי. ומ"ש וחביבה אני דריש האותיות ח ב שבחבצלת, וכן צ"ל בכל הדרשות הבאות בסמוך.}}. (מ"ר). '''אני חבצלת השרון. ''' אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אני, אני היא שהייתי חבויה בצלן של מצרים ולשעה קלה כנסני הקב"ה לרעמסס והרטבתי מעשים טובים כשושנה{{תוספת|ג|עיין במכילתא פ' יתרו על הפ' ואשא אתכם על כנפי נשרים, ר"א אומר, זה יום רעמסס, שנתקבצו כולם ובאו לרעמסס לשעה קלה, והמעשים טובים הם דם פסח ומילה ומצה ומרור. והלשון לשעה קלה יש לכוין דכל כך גדלה אהבתי לו שלא הייתי דרוש כלל להכנות רבות לקיום מצותיו גם אחרי שהייתי טבועה בצרות רבות, אלא בשעה קלה אחר שגאלני תיכף הייתי רטובה במצות ומע"ט, וכן יתפרש זה הלשון בדרשות הבאות.}}, ואמרתי לפניו את השירה, שנאמר (ישעיהו ל׳:כ״ט) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג{{תוספת|ד|הפסוק ההוא במפלת סנחריב איירי, ומפרש הכתוב שבעת שתפול מחנה סנחריב יהיה לכם שיר כמו השיר שהיה במצרים בלילה אשר התקדש להיות בו חג והוא ליל פסח, ומבואר שבליל פסח אמרו שירה, דהיינו הלל. ובירושלמי פסחים פ"ט ה"ג איתא כתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, בא ליל פסח ללמד על מפלתו של סנחריב, ונמצא למד ממנו, מה זה טעון הלל אף זה טעון הלל, ובמה שכתבנו הענין מתבאר, וע"ע בבבלי פסחים צ"ה ב' ואין להאריך.}}. (שם). '''אני חבצלת השרון. ''' אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אני, אני היא שהייתי חבויה בצלו של ים ולשעה קלה הרטבתי מעשים טובים כשושנה{{תוספת|ה|כמש"כ לעיל אות ג'.}}, והראיתי באצבע עליו{{תוספת|ה|ודריש שרון מלשון הבטה כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ"ד י"ז).}}, שנאמר זה אלי ואנוהו. (שם). '''אני חבצלת השרון. ''' אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אני, אני היא שהייתי חבויה בצלו של סיני{{תוספת|ו|הוא עפ"י הדרשה (שבת פ"ח א') ויתיצבו בתחתית ההר, מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית, והיינו מענין צל. ומ"ש בידי ובלבי, הכונה בידי מה שאמרו נעשה ובלבי – מה שאמרו נשמע.}}, ולשעה קלה הרטבתי מעשים טובים כשושנה בידי ובלבי ואמרתי לפניו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. (שם). '''אני חבצלת השרון. ''' אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אני, אני היא שהייתי חבויה ורמוסה בצלן של מלכיות, למחר כשיגאלני הקב"ה מצלן אני מרטבת כשושנה ואומרת לו שיר חדש, שנאמר (תהילים צ״ח:א׳) שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה וגו'{{תוספת|ז|נראה דכוונת הלשון ואומרת לו שיר חדש הוא ציון על המזמור שמביא הנקרא שיר חדש, והוא מדבר על גאולת ישראל, ועיקר טעם הדרשה הזאת הוא בנוטריקון מלשון חבצלת כמש"כ לעיל אות א'.}}. (שם). '''אני חבצלת השרון. ''' אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אנו, אני היא שנתונה בעמקי הצרות{{תוספת|ח|סמך בזה על לשון שושנת העמקים, כלומר השושנה הנתונה בעומק ובשפל המצב.}} וכשידלני הקב"ה מהצרות אני מרטבת מעשים טובים כשושנה, ואומרת שירה לפניו, הדא היא דכתיב (ישעיהו כ״ו:ט״ז) ה' בצר פקדוך{{תוספת|ט|וסיפא דקרא צקון לחש מוסרך למו, ומפרש כי יצקו לחשם בתודה וקול זמרה אשר הצלת אותם ממצוקתם בעת אשר מוסרך היה למו, וגם כאן דריש המלה חבצלת בנוטריקון [ע"ל אות א'].}}. (שם). '''אני חבצלת השרון. ''' אמרה כנסת ישראל, אני היא וחביבה אני, אני היא שנתונה בעמקי גיהנם{{תוספת|י|דריש שושנת העמקים – שושנה שבעמקי גיהנם, וגם דריש חבצלת בנוטריקון, חבויה בצל גיהנם.}} וכשיגאלני הקב"ה ממעמקים, כמש"נ (תהילים מ׳:ג׳) ויעלני מבור שאון{{תוספת|יא|סמיך על הדרשה במדרש שוח"ט פרשה א' דפסוק זה בגיהנם איירי.}}, אני מרטבת מעשים טובים ואומרת לפניו שירה, הדא הוא דכתיב (שם) ויתן בפי שיר חדש. (שם). '''אני חבצלת השרון. ''' אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, בשעה שאתה מעמיק עיניך בי{{תוספת|יב|כלומר שאתה מביא עלי יסורים, וע"ד לשון חז"ל יהיב עיניו ביה ונעשה וכו' [ברוח קצף ואימה], וכן כל מקום שנתנו חכמים עיניהם וכו' (נדרים ז' ב') ולשון שושנת העמקים דריש.}} אני מרטבת מעשים טובים כשושנה ואומרת שירה, הדא הוא דכתיב (תהלים ק"ל) ממעמקים קראתיך ה'{{תוספת|יב|נראה דמכוין למ"ש במנחות נ"ג ב' למה נמשלו ישראל לזית, מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתיתה כך ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין, ועיין לעיל בפ' שמן תורק שמך.}}. (מ"ר). '''אני חבצלת השרון. ''' ר' ברכיה אמר, הפסוק הזה המדבר אמרו{{תוספת|יג|ר"ל שלמה אמרו בשם המדבר, וכן בדרשה הבאה הארץ אמרו,}}, אמר המדבר, אני מדבר וחביב אני שכל הטובות שבעולם חבויין בי, שנאמר (ישעיהו מ״א:י״ט) אתן במדבר ארז שטה ונתנם לי הקב"ה שיהיו שמורים בי, ולכשיבקשם ממני אני מחזירם לו בלא חסרון ומרטיב מעשים טובים ואומר לפניו שירה, שנאמר (ישעיהו ל״ה:א׳) ישושום מדבר וציה{{תוספת|יד|וסוף הלשון ותפרח כחבצלת.}}. (שם). '''אני חבצלת השרון. ''' רבנן אמרי, הפסוק הזה הארץ אמרו{{תוספת|טו|עי' מש"כ לעיל אות י"ג.}}, אמרה, אני היא וחביבה אני שכל מתי עולם חבויין בי, ולבשיבקשם הקב"ה ממני אחזירם לו, שנאמר (ישעיהו כ״ו:י״ט) יחיו מתיך וגו', וארטיב מעשים טובים כשושנה, ואומרת שירה לפניו, שנאמר (שם כ"ד) מכנף הארץ זמירות שמענו. (שם). '''שושנת העמקים. ''' וכי לא היא חבצלת ולא היא שושנה, אלא כל זמן שהיא קטנה הוא קורא אותה חבצלת, לפי שחבויה בצלה{{תוספת|טז|ר"ל כל זמן שהיא בקטנותה היא כמו עטופה וחבויה בצל עצמה, מפני שעדיין לא נתפשטה ולא יצאו עוד העלים לחוץ.}}, הגדילה קורא אותה שושנה. (שם). '''שושנת העמקים. ''' א"ר אליעזר, משל את הצדיקים במשובח שבמינים ובמשובח שבאותו המין. במשובח שבמינים – בשושנה, ובמשובח שבאותו המין – בשושנת העמקים, לא כשושנת ההר שנוחה להכמש, אלא בשושנת העמקים שמרטבת והולכת. (שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף