עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כז == '''שור או כשב או עז. ''' שור או כשב – פרט לכלאים, או עז – פרט לנדמה {{תוספת|קסג|נדמה היינו רחל שילדה כמין עז ועז שילדה כמין כבש שאינם כלאים, אך מפני שהוא דומה למין אחר פסול. וטעם הדיוק משום דהוי מצי למכתב שור וכשב ועז ולא היינו טועין לומר דדוקא שלשתן כאחד, כמשכ"ל בפ' קדושים בפסוק ומקלל אביו ואמו, אך אי הוי כתב כן היה אפשר לטעות דבא לרבות כלאים הבא מכבש ועז ונדמה לעגל וכבש, לכך כתב או להוציא כלאים ונדמה.}}. (חולין ל"ח ב'). '''כי יולד. ''' אמר רבא, שור או כשב או עז כי יולד, מכאן דשור בן יומו קרוי שור {{תוספת|קסד|כיון דביום הולדו קרוי שור, ונ"מ בזה שאם גנב עגל ונעשה שור לא קנה בשנוי השם לענין שיפטר מד' וה', משום דביום גניבתו היה קרוי ג"כ שור, ועיין מש"כ השייך לענין זה לעיל ר"פ שמיני בפסוק עגל בן בקר. ודע כי מדברי התוס' ב"ק מ"א א' ד"ה איני יודע מבואר דגם כשהוא בעיבור ג"כ נקרא שור, והרשב"א פליג על זה, ונראה ראיה לדעת התוס' מהא דקיי"ל בחולין ע"ה א' הושיט ידו למעי בהמה ותלש חלב מבן תשעה אסור, ואי ס"ד דכל זמן שלא נולד אינו נקרא שור, א"כ אמאי אסור חלב כזה, הא כל חלב שור כתיב.}}. (ב"ק ס"ה ב'). '''כי יולד. ''' פרט ליוצא דופן {{תוספת|קסה|שהיתה אמו מקשה לילד דרך הרחם וחתכו דופנה והוציאו הולד, ואין זה נקרא כי יולד, וכהאי גונא מבואר ריש פרשה תזריע בפסוק וילדה זכר, ועיין מש"כ שם בענין יוצא דופן.}}. (חולין ל"ח ב'). '''והיה שבעת ימים. ''' רבי אפטוריקי רמי – כתיב והיה שבעת ימים תחת אמו, הא ליל שמיני חזי, וכתיב ומיום השמיני והלאה ירצה, הא ליל שמיני לא חזי, הא כיצד, לילה לקדושה ויום להרצאה {{תוספת|קסו|ר"ל בליל שמיני מותר להקדישו אבל להקריבו אסור עד יום שמיני, שאין מקריבין רק ביום כמבואר בס"פ צו בפסוק ביום צותו, אך הו"א דאם עלו על המזבח קודם זמנם לא ירדו כדין כל פסולי המוקדשין קמ"ל כיון דאין ראויין כלל למזבח, ולכן גם אם עלו ירדו.}}. (זבחים י"ב א'). '''שבעת ימים. ''' פרט למחוסר זמן {{תוספת|קסז|קודם שבעת ימים וכבדרשה הקודמת.}}. (חולין ל"ח ב'). '''יהיה תחת אמו. ''' פרט ליתום {{תוספת|קסח|עיין מש"כ בסמוך אות קע"א השייך לדין זה.}}. (שם שם). '''תחת אמו. ''' נאמר כאן תחת ונאמר במעשר תחת השבט (פ' בחקותי), מה להלן פרט לטריפה, אף כאן פרט לטריפה {{תוספת|קסט|שם במעשר כיון דטריפה אין לה חיות שלמה אינה חשובה עוברת, ולכן גם אינו מעבירה תחת השבט, וה"נ פסולה לקרבן, וע' מנחות ו' א' באו עוד דרשות למעט טריפה ונתבארו לפנינו ר"פ ויקרא ועיין משכ"ל פסוק י"ט בדרשה תמים זכר.}}. (בכורות נ"ז ב'). '''תחת אמו. ''' ולד המוקדשין לא ינוק מן המוקדשין, מ"ט יליף אמו אמו מבכור {{תוספת|קע|בבכור כתיב (פ' משפטים) שבעת ימים יהיה עם אמו וכאן כתיב תחת אמו, מה בכור שהוא זכר מועלין בכולו אף מוקדשין נמי מועלין בכולן, ר"ל ואסור להנות מכולן, ולכן אסורים הולדות לינק מאמותיהן אם לא שמתחלה התנה המקדיש שהחלב יהיה חולין, ובמשנה כאן איתא ואחרים מתנדבים כן, ר"ל מתנים לכתחלה שיינקו הולדות מאמותיהן, ופירש"י לכך קראן התנא בלשון אחרים משום דקאי על אנשים שאין מחמירין כל כך, עכ"ל. ויש ללמוד מזה שאין ראוי להקדיש דבר להקדש או לצדקה עם תנאי שיהנו מהם גם הנאת חולין, וצ"ל דהטעם בזה משום דאין ברירה ואפשר שטועים בשיעור ובערך ההנאה ונהנים גם מצד ההקדש, וגם אין זה כבוד שמים שישתתף עמו חול וע"ד שאמרו (סנהדרין ס"ג א') שאסור לשתף שם שמים ודבר אחר.}}. (מעילה י"ג א'). '''תחת אמו. ''' יכול אפילו יצא ממנה כשהיא מתה, ת"ל (פ' משפטים) שבעת ימים יהיה עם אמו, אי עם אמו יכול עד שיהיה עם אמו כל שבעה, ת"ל תחת אמו, הא כיצד, אפילו נתקיימה לו אמו שעה אחת {{תוספת|קעא|באור הענין דקיי"ל בדרשה דלעיל יתום פסול לקרבן, ויתום נקרא שמתה אמו ואח"כ ילדתו דלא הוו שניהם בעולם, ולשון עם מורה שיהיו שניהם בעולם אחד, והיינו שיהיו שניהם קיימין, ולשון תחת מורה שתי כונות שיהיה הולד בחיי האם וגם שיהיה חלף האם שמתה והוא נשאר במקומה, דהנולדים עומדים תחת מולידיהם בקיום המין, וע"ד הכתוב בתהלים מ"ה תחת אבותיך יהיו בניך, ולפי מובן זה כשר גם יתום לקרבן ובאמת אין הדין כן, וזהו שדרש יכול אפילו יצא ממנה כשהיא מתה, ר"ל יכול דעיקר הפירוש תחת אמו שיהיה רק תחתה בקיום המין, וא"כ די אפילו אם יצא ממנה כשהיא מתה, ת"ל (פ' משפטים) שבעת ימים יהיה עם אמו, וכמו דהלשון עם מורה שיהיו שניהם בעולם אחד והיינו שיהיו שניהם חיים כך הפירוש תחת אמו שיהיה הולד בחיי האם. אמנם מדשינה כאן לכתוב תחת אמו ולא עם אמו כמו בפ' משפטים ילפינן שדי שיהיה שעה אחת בעולם עם אמו ולא בעינן שתחיה כל שבעת הימים, וע' ברש"י חולין ל"ח ב', והענין מבואר.}}. (תו"כ). '''ומיום השמיני. ''' תניא, רבי שמעון בן גמליאל אומר כל ששהא שמונת ימים בבהמה אינו נפל, שנאמר ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן {{תוספת|קעב|טעם הדבר הוא פשוט משום ספק נפל, דעד שמונת ימים אפשר להיות שנפל הוא, ולכן קיי"ל דגם לחולין צריך להמתין שיעור זה, ורק הנ"מ בין חולין לקדשים, דבחולין א"צ להמתין רק עד ליל שמיני ובקדשים עד יום שמיני, משום דאין מקריבין בלילה, וכמש"כ למעלה. – ועיין ברמב"ם פ"ד ה"ד ממאכלות אסורות וביו"ד סי' ט"ו דזה דוקא בלא ידעינן שכלו לו חדשיו בעבורו, אבל בידוע שכלו לו חדשיו דהיינו בן ט' לגסה ובן ה' לדקה מותר לאכול בו ביום, משום דבודאי לאו נפל הוא, והנה לפי"ז היה צריך גם בקדשים לחלק כאן, אבל באמת לא מצינו כן בשום מקום לענין קדשים, ואדרבה מסוגיא דר"ה ו' ב' מבואר דגם בכלו לו חדשיו צריך להמתין שמונת ימים, וכ"כ הרמב"ם פ"ג ה"ח מאיסורי מזבח, וצ"ל הטעם בזה, משום דגזה"כ הוא בקדשים שלא לחלק בזה, משום דדברי תורה לא נתנו לשיעורין, וכ"מ בתוס' מנחות ל"ז ב', ועי' במל"מ שם.}}. (שבת קל"ה ב'). '''ומיום השמיני. ''' תניא, מחוסר זמן שהקריבו אין לוקין, מאי טעמא, הכתוב נתקו לעשה, דכתיב ומיום. השמיני והלאה ירצה, מיום השמיני אין, מעיקרא לא, ולאו הבא מכלל עשה – עשה {{תוספת|קעג|הלשון נתקו לעשה שבכאן אינו במובן נתקו לעשה הרגיל בש"ס, דשם הכונה אם עבר על לאו יש לו תיקון בעשה, כמו בנותר שאסור להותיר ואם הותיר צריך שריפה, משא"כ כאן הכונה שהוציא הכתוב איסור הבאת מחוסר זמן בלשון עשה, כדמפרש.}}. (חולין פ"א א'). '''ומיום השמיני והלאה. ''' יכול בשמיני עצמו אסור, ת"ל בבכור (פ' משפטים) ביום השמיני תתנו לי, מה התם ביום שמיני אף הכא ביום שמיני {{תוספת|קעד|וכנגד זה ילפינן מכאן לבכור שגם מיום השמיני ואילך מותר אע"פ דכתוב שם בלשון מוחלט ביום השמיני תתנו לי.}}. (תו"כ). '''ירצה לקרבן אשה. ''' תניא, מניין שלא יקדישנו מחוסר זמן, ת"ל לקרבן {{תוספת|קעה|דמשעת ההקדש קרוי קרבן, וכ"פ הרמב"ם פ"ג סוף הלכה י' מאיסורי מזבח. ותמיהני על המל"מ שם באותו הפרק סוף הלכה ח' שתמה על הרמב"ם שהשמיט דין איסור הקדש במחוסר זמן, והרי הוא מפורש במקומו.}}, [ומניין שלא יתן ממנו על אש של מערכה] ת"ל אשה – אלו אשים {{תוספת|קעו|ר"ל אפילו שלא לשם חובתו [ומבואר ענין המערכות שבמקדש לפנינו ר"פ צו].}}. (יומא ס"ג ב'). '''לקרבן אשה לה'. ''' לה' – לרבות שעיר המשתלח שלא יביאוהו מחוסר זמן {{תוספת|קעז|דגם אצלו כתיב לה', בר"פ אחרי, והעמיד את שני השעירים לפני ה'.}}. (שם שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף