עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יט == '''לרצונכם. ''' מלמד שאין כופין את הצבור על כרחו {{תוספת|קיא|שאם נתחייב הצבור קרבן ולא הביאו אין כופין אותם, ולאפוקי מדין היחיד דכופין אותו, כמבואר לפנינו ר"פ ויקרא בפסוק יקריב אותו לרצונו. ועיין בירושלמי קדושין פ"א ה"ה באה דרשה לרצונכם פרט למתעסק, וכבר באה לפנינו דרשה זו ר"פ קדושים בפסוק לרצונכם תזבחוהו.}}. (תו"כ). '''תמים זכר בבקר וגו'. ''' מכאן שתמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות {{תוספת|קיב|האי בבקר ובכשבים מיותר, כיון דכתיב יקריבנו לעולה, וידוע שעולה באה ממינים אלו כמבואר ר"פ ויקרא, ולכן בא להוציא שבעופות אין מומין פוסלין כל זמן שאין מחוסרין אבר כמבואר לפנינו ר"פ ויקרא בפסוק ואם מן העוף קרבנו. וי"ל הטעם שאין מומין פוסלין בעופות, מפני שהעוף מפני קלות גופו אינו מרגיש בכחותיו במום בעלמא כל זמן שאינו מחוסר אבר. וכן מותר להקריב עולת העוף בין זכר בין נקבה, דלא נאמר זכר תמים אלא בבקר ובצאן, ומהאי טעמא מבואר בתו"כ פ' ויקרא בפסוק ואם מן העוף קרבנו, דבעופות כשרים טומטום ואנדרוגינוס כמבואר לפנינו שם, והיינו משום דכיון דפסול טומטום ואנדרוגינוס בעלמא הוא מפני שהם ספק זכר ספק נקבה, אבל מכיון דבעופות לא נפרט המין ביחוד וכשרים זכר ונקבה ממילא כשרים טומטום ואנדרוגינוס ג"כ. – ואם נולדה בעוף אחת מן הטריפות האוסרות אותה באכילה פסק הרמב"ם ריש פ"ג מאיסורי מזבח שפסולה לקרבן. ולכאורה צ"ע פסק זה, דהא הטעם דממעטינן הכא תמות וזכרות בעופות הוא מדכתיב בבקר ובצאן, וא"כ כיון דעיקר החידוש דטריפות פוסלת בקרבן ילפינן במנחות ה' ב' מדכתיב בפ' ויקרא ואם מן הבקר דמן הבקר מיותר, כמבואר ר"פ ויקרא, וא"כ כמו הכא ממעטינן עופות מדכתיב בבקר, כך נמעט עופות מטריפות מדכתיב מן הבקר. אך הנה הרמב"ם בפ"ב ה"י מאסמ"ז כתב הטעם דטריפות פסולה לקרבן משום הקריבהו נא לפחתך (מלאכי א׳:ח׳), ולפי"ז ניחא, כיון דטעם זה יתכן גם בעוף, אך אינו מבואר מאין הוציא הרמב"ם טעם זה לענין טריפות, ואף כי מבואר אצלנו כ"פ שדרך הרמב"ם להוסיף טעם וסמך מסתבר מדנפשיה על דין מוסכם בגמרא [ע"ל פ' שמיני י' ו'], אבל כל זה רק היכי שאין נ"מ לדינא, משא"כ בנדון שלפנינו יש נ"מ לענין עופות, כמש"כ. וי"ל ע"פ מסקנת הגמרא במנחות ו' א' דפסול טריפות בקרבן ילפינן עוד מפסוקים שונים שבהם אין נ"מ בין בהמה לעוף, וא"כ כיון שאין נ"מ כתב הרמב"ם טעם פשוט ומסתבר כמבואר, ודו"ק.}}. (קדושין כ"ד ב').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף