עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/יט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כד == '''ובשנה הרביעית. ''' ת"ר, אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב שלשים יום לפני ר"ה עלתה לו שנה, ואסורין עד ט"ו בשבט, פחות משלשים יום לפני ר"ה לא עלתה לו שנה דאמר קרא ובשנה הרביעית ובשנה החמישית (פ' כ"ה) פעמים שברביעית ועדיין אסורה משום ערלה ופעמים שבחמשית ועדיין אסורה משום רבעי {{תוספת|קפח|כבר בא ענין זה לפנינו בפ' הקודם בדרשה שלש שנים. וע' ביו"ד סי' רצ"ד לענין חשבון השנים. וכלל ענין נטע רבעי הוא שהפירות הגדלים בשנה הרביעית בזמן שביהמ"ק היה קיים היה צריך להעלותם לירושלים ולאוכלן שם או לפדותן במקומן ולהעלות דמי הפדיון לשם כפי שיתבאר בסמוך אות קצ"ה, ובזה"ז פודין אותן אפילו בשוה פרוטה ומשליכין הפרוטה לים.}}. (ר"ה ט' וי' א'). '''כל פריו קודש. ''' תניא, ר' יוסי אומר, פרי אתה פודה ואי אתה פודה בוסר ופגין {{תוספת|קפט|עיין מש"כ באות הקודם, והרבותא בזה דאינו כמו בערלה שגם פירות כאלו חייבות בערלה כמבואר בפ' הקודם, משום דהתם מרבינן מן את והכא לא כתיב את.}}. (ירושלמי ערלה פ"א ה"ה). '''קודש. ''' נאמר כאן קודש ונאמר במעשר קודש (פ' בחקתי), מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור {{תוספת|קצ|שצריך להוסיף חומש ומתבערים מן הבית לאחר זמנן כמבואר בפ' תבא.}} אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור {{תוספת|קצא|שמבערו מן הבית בשנה הרביעית והשביעית בשמיטה כשהמעשרות מתבערין כמו מעש"ש כדיליף, ויש להעיר למה לא יליף ממעשר גם לענין זה שמותר לפדותו בשער הזול ומערימין עליו כדי להפטר מחומש, והיינו שאומר אדם לבנו ובתו הגדולים הילך מעות אלו ופדה בהם, כמבואר בפ"ד דמעש"ש. ואפשר לומר דלענין זה לא ילפינן ממעש"ש ע"פ המבואר בירושלמי שם בטעם הדבר שמותר לפדות מעש"ש בשער הזול ומערימין עליו מפני שנאמר בו ברכה, כי יברכך ה', משא"כ כאן, וצ"ע שלא העירו בזה הפוסקים.}}. (קדושין נ"ד ב'). '''קודש. ''' נאמר כאן קודש ונאמר במעשר קודש (פ' בחקותי), מה קודש דגבי מעשר אע"פ דממון גבוה הוא אפ"ה לענין פדיה אוקמיה רחמנא ברשותיה {{תוספת|קצב|שיוסיף חומש בשעת הפדיון, דאין חייבין רק על מעשר שלו דכתיב ממעשרו וכפי שיתבאר אי"ה בפ' בחקתי, ואי הוי ממון גבוה לא היה צריך להוסיף חומש.}} אף קודש דגבי כרם רבעי אע"פ דלאו ממון דידיה הוא אפ"ה לענין אחולי אוקמיה רחמנא ברשותיה {{תוספת|קצג|ועיין מש"כ בדרשה הקודמת.}}. (ב"ק ס"ט ב'). '''קודש. ''' הרי הוא כקודש שקורין עליו את ההלל ואסור לאונן {{תוספת|קצד|כשמביאין הפירות לאכול בירושלים קורין עליו את ההלל ואסור לאונן כדכתיב בבכורים לא אכלתי באוני ממנו, והוא הדין לכל הקדשים כמבואר לפנינו בפ' ויקרא ריש פ' ד'.}}. (ירושלמי מעש"ש פ"ה ה"ב). '''קודש הלולים. ''' תניא, מה ת"ל הלולים, חד ללמד אחלי' והדר אכליה, וחד ללמד שדבר הטעון שירה טעון חלול ושאינו טעון שירה אינו טעון חלול {{תוספת|קצה|הדרשה הראשונה אחליה והדר אכליה באה להורות שאם באת לאכלו חוץ לירושלים תוציאהו לחולין ע"י פדיון, ודריש הלולים כמו חלולים, שהה' מתחלף בח', מפני שהם ממוצא אחד, וכן דעת חז"ל בכ"מ לדרוש ה' לח' כפי שיתבאר בדרשה הבאה, והדרשה השניה באה שלא נאמרה תורת רבעי אלא בכרם, שנאמר קודש הלולים דבר שמהללין בו טעון חלול וזהו יין, ודריש הלולים מלשון הלל, ושיר והלל חדא היא, וכמו שילפו בפסחים צ"ה ב' שאכילת פסח בליל פסח טעון הלל מפסוק השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, יעו"ש, ואין אומרים שירה אלא על היין, וממילא מבואר שאין דין רבעי אלא בכרם, כמבואר, ודו"ק.}}. (ברכות ל"ה א'). '''קודש הלולים. ''' תניא, מניין שהוא צריך פדיון ת"ל קודש הלולים, ולא מתמנעין רבנן לדרוש ה' לח' {{תוספת|קצו|ר"ל שאם רוצה לאכלו חוץ לירושלים צריך להוציא אותו לחולין ע"י פדיון, והיינו הך דדרשה הקודמת אחליה והדר אכליה, ובשינוי לשון, ודרשו הלולים כמו חלולים בחלוף ה' לח' וכדמסיים ולא מתמנעין רבנן לדרוש ה' לח', וטעם הדבר מפני שהם ממוצא אחד, וכל אותיות שהם ממוצא אחד מתחלפין כנודע, וכך דרך חו"ל בכ"מ בגמרא בבלי וירושלמי, כמו בברכות ל' ב' בהדרת קודש אל תקרא בהדרת אלא בחרדת, ובשבת ל"ב ב' אל תקרא בהלה אלא בחלה, ושם נ"ה ב' עה"פ פחז כמים דרשו הח' דפחז כמו ה', ושם ק"ד א' חס טן – השטן, ושם ק"ה א' דרשו מה' דהמון גוים מלת חביב, ובעירובין י"ט א' דרשו גיהנם גי שיורדין לה על עסקי חנם [עריות, עמ"ש במהרש"א, והמפרשים לא בארו בזה מאומה], ובפסחים פ"ט א' דרשו מהיות משה כמו מחיות השה, ובריש מו"ק ב' א' משקין בית השלחין מפרש בגמ' בית השלחין לישנא דצחותא היא דכתיב ואתה עיף ויגע ומתרגמינן ואת משלהי, ופרש"י ה' מתחלף בח', וביומא נ"ד א' דרשו ויצא מן בת ציון כל הדרה – כל חדרה, ובמגילה ט"ו א' התך זה דניאל ולמה נקרא שמו התך שכל דברי מלכות נחתכין על פיו הרי דדרשו התך כמו חתך, ובמנחות נ"ג א' מצה תהיה – תחיה, ובכריתות י"א א' וממאי דהאי נחרפת לישנא דשנויי הוא דכתיב ותשטח עליו הריפות, ובירושלמי פאה פ"א ה"א דרשו הפ' כבד את ה' מהונך – מחונך, ובירושלמי שבת פ"ז ה"ב סימן לל"ט מלאכות אלה הדברים, א' חד, ל' – תלתין, ח' – תמניא, הרי ל"ט, ובפסיקתא רבתא פמ"א דרשו הפ' דתהלים (ע"ג) הצמת כל זונה ממך, כמו כל זונח ממך. ובזה נראה לפרש מ"ש בברכות נ"ז א' הרואה הספד בחלום [כלומר מלת הספד, כן מבואר בגמ'] מן השמים חסו עליו ופדאוהו, ולא נתבאר הענין. ולפי מ"ש דרגילין חז"ל לדרוש ה' לח' דרשו נוטריקון הספד כמו חס פד – חסו ופדו, ואין להאריך עוד{{הערה|עי' מה שהאריך בתורה תמימה [[תורה תמימה/בראשית/יז#ה|בראשית יז ה]] הערה יג; [[תורה תמימה/בראשית/מט#ד|שם מט ד]] הערה ג; [[תורה תמימה/שמות/כ#יב|שמות כ יב]] הערה פב; [[תורה תמימה/ויקרא/כו#טז|להלן כו טז]] הערה ל; [[תורה תמימה/אסתר/ד#ה|אסתר ד ה]] הערה יא.}}.}}. (ירושלמי מעש"ש פ"ה ה"ב). '''קודש הלולים לה'. ''' ת"ר, קודש הלולים לה', מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם {{תוספת|קצז|דריש הלולים מלשון הלל ושבח, ומעוט רבים שנים.}}, מכאן היה אומר ר"ע, אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך {{תוספת|קצח|ומסיק בגמ' דדרשה זו אסמכתא ועיקר אתיא הדרשה דהלולים לדרשה הקודמת לענין פדיון. וחובת הברכה ילפינן מסברא בעלמא, דכשהוא שבע מברך כדכתיב ואכלת ושבעת וברכת, כשהוא רעב לא כש"כ.}}. (ברכות ל"ה א').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף