עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מא == '''וכל השרץ. ''' וכל – לרבות יבחושין שסננן {{תוספת|קעז|יבחושין הם מין יתושים קטנים הנמצאים במרתפות של יין שגם הם זוחלין דהיינו שריצה, כמש"כ לעיל בפ' כ"ט דפעל שרץ יש לו שתי הוראת, האחת מענין פו"ר כמו שרצו בארץ והשנית מענין זחילה וריחוש, והוראה זו השניה כוללת גם ביתושים הקטנים, ולכן יתושין כאלה כשפרשו מהמשקה אסורין מחמת שרץ השורץ וכפי שיתבאר בסמוך, ואע"פ דאינם פרין ורבין ולא שייך בהם הוראת שרץ השניה מ"מ מרבינן זה מן וכל השרץ.}}. (שם ס"ז א'). '''השרץ השורץ. ''' תניא, ביצה שחלבון וחלמון מעורבין זה בזה, בידוע שהיא ביצת השרץ, למאי הלכתא, אמר רבא, שאם רקמה ואכלה לוקה עליה משום שרץ השורץ{{תוספת|קעח|ר"ל אם התחיל העוף להתרקם בה כבר כלול זה בשם שרץ השורץ, ומשמע מזה דביצי עוף טהור שנתרקם אין איסור מה"ת, מדמרבה רק לביצת השרץ, ובגמרא כאן באה דרשה מכל השרץ השורץ לרבות אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם ואפילו אפרוח טהורה, ומסיק בגמרא דזהו רק מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, ועיין ביצה ו' ב', ולכן קיי"ל דאם אכל ביצת עוף טהור שנתרקם מלקין אותו מכת מרדות.}}. (שם ס"ד א'). '''השרץ השורץ. ''' אמר רב הונא, לא לשפי אינש שיכרא בצבייתא באורתא, דילמא פריש לעיל מצבייתא והדר נפיל לכסא וקעבר משום שרץ השורץ {{תוספת|קעט|ר"ל לא יסנן אדם בלילה דרך עצים וקסמים דקים שכר תמרים שמצויין בו תולעים [והוא הדין מים ושאר משקים שידוע שיש בהם תולעים קטנים], מפני שאם תפול תולעת על הקסמים לא יראנה ומשם תפול לכלי ולמחר כשיראנה יהיה סבור שלא יצאו מן השכר על הקסמים ותולעת המים מותרת, ובאמת כיון דרחשה והלכה קצת על הקסמים נעשית שרץ ויעבור על השרץ השורץ על הארץ, אבל דרך בגד או מסננת דחוקה מותר, ופשוט דמכלי אל כלי מותר לערות משקים משום דהואיל והם תמיד עם המשקה היינו ריביתייהו.}}. (שם ס"ז א'). '''השורץ על הארץ. ''' אמר רב יהודה, האי מאן דאכל ביניתא דבי כרבא {{תוספת|קפ|פירש"י תולעת הנמצא בכרוב הנקראת צייל"א בלע"ז, וט"ס הוא וצ"ל טריפול"א, כי כן הוראת מלה זו.}} מלקינן ליה משום שרץ השורץ על הארץ {{תוספת|קפא|עיין בסמוך אות קפ"ג ואות קפ"ה השייך לבאור ענין זה.}}. (מכות ט"ז ב). '''השורץ על הארץ. ''' אמר אביי, אכל פוטיתא לוקה ארבע, נפלה לוקה חמש משום שרץ השורץ על הארץ {{תוספת|קפב|פוטיתא הוא שרץ המים ומעופף, ונמלה הוא שרץ הנולד מפירות מעופשים ואינו פרה ורבה, ובסמוך פסוק מ"ד בא לאו מיוחד על שרץ כזה, כפי שיתבאר, ובגמרא איתא עוד אכל צירעא, והוא מין עוף המתילד מעיפושים לוקה שש, והנה בגמרא וברש"י בא ענין מספר מלקות אלה בקצור נמרץ, ולכן נבאר הענין בבאור מובן בטעם וסברא. והנה תולעת המתילד בזרעים או בפירות ואח"כ יצא לחוץ, אע"פ שלא נגע בשטח הארץ ואע"פ שחזר להזרעים ולהפירות חייבים עליו משום לאו אחד משום שרץ השורץ על הארץ, ואם פירש על הארץ והלך עליה חייב שתים, משום הקודם ומשום שקץ הוא לא יאכל, ואם הוא עוד מאלה שאינם פרים ורבים רק מתילדים מעפושים, נתוסף לאו שלישי משום לא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש, שזה קאי על שרץ שאינו פו"ר, כפי שיתבאר בסמוך פ' מ"ד, ואם הוא עוד מהעופפים כגון פוטיתא נתוסף עוד לאו רביעי, וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא תאכלו, ואם הוא גם שט במים כגון נמלה נתוסף לאו חמישי לא תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ שזה כולל שרץ המים, ואם עוד היה זה השרץ מין העוף כגון צירעא, נתוסף לאו ששי משום עוף טמא, ובזה הענין מבואר.}}. (שם שם). '''השורץ על הארץ. ''' אמר שמואל, קישות שהתליעה באביה אסורה משום שרץ השורץ על הארץ {{תוספת|קפג|הוא מין תולעת ממין התולעים הגדלים בקישות בעודם מחוברין ורוחשין אע"פ שלא פרשו, משום דכיון דמהלכת בתוך הקישות והקישות מחוברת לקרקע קרינן בהו שרץ השורץ על הארץ, אבל אם התליעה בתלוש לאו שורץ על הארץ הוא עד שיצא ממנו ויהלך על גבי קרקע, וע"ע בדרשה הסמוכה. – וע' בחולין נ"ח א', אמר רב הונא, כל בריה שאין בה עצם אינו מתקיים י"ב חודש, אמר רב פפא, ש"מ מדרב הונא, הא דאמר שמואל קישות שהתליעה באביה אסורה [היא הדרשה שלפנינו], הני תמרי דכדי לבתר תריסר ירחי שתא שריין, ופירש"י תמרי דכדי שהתליעו ואין ידוע אם במחובר או בתלוש, לבתר י"ב חודש שרי, משום דאי במחובר התליע לא היה חי עד השתא, עכ"ל. והנה מפשטות לשון הגמרא אינו מבואר אם מותרין לאכול בלא בדיקה כלל, אף דיש לחוש שמא נמצא בו תולעת מת שהוא בודאי אסור, כמבואר בפ' אלו טריפות, אך הרא"ש פ' א"ט סי' נ"ח כתב בשם הראב"ד דמותרין לאכול בלא בדיקה כלל, וכתב בטעם הדבר דלא חיישינן שמא נמצא בו תולעת מת, משום דאפילו אם נמצא אין בו שום לחות והוי כעפרא בעלמא, ומדייק כן מדאמר רב הונא שאינו מתקיים י"ב חודש ולא קאמר אינו חי, משמע דאין לו שום קיום וממשות כלל אפילו לאחר מותו, עכ"ל, ויעו"ש. והנה לדעתי דיוק הלשון אינו מתקיים – אינו מתקיים כלל, שהרי מלת מתקיים בארמית הוא ממש תרגומו של מלת חי בעברית, וכמו שתרגם אונקלוס כ"פ בתורה המלה חי – קיים, וכן בלשון חז"ל, כמו בריש פסחים ד' א' אבא קיים, שפירושו אבא חי, ובגיטין כ"ח א' נותן לה בחזקת שהוא קיים – שפירושו בחזקת שהוא חי, וכדומה הרבה, גם רש"י כאן פירש אינו מתקיים – אינו חי, וא"כ מה ראה הראב"ד להתיר ספק איסור דאורייתא ע"י דיוק דק וקלוש כזה, ואחריו החזיקו הפוסקים, ופליאה נמרצה היא לדעתי. וראיתי לפרי חדש ביו"ד סי' פ"ד שכתב מקור לדעת הראב"ד מירושלמי שבת פ"א ה"ג וממ"ר ר"פ שופטים דאיתא התם כל בריה שאין בה גידים ועצמות אינה חיה יותר מששה חדשים, וכתב הפר"ח, דאחרי שלא יתכן שרב הונא שאמר אינו מתקיים י"ב חודש יחלוק על המציאות שאינה חיה יותר מששה חדשים כפי המבואר בירושלמי ומ"ר, בודאי כונת רב הונא שאינו מתקיים אפילו מת, וכונת הירושלמי ומ"ר שאינה חיה – חיות ממש, ע"כ תוכן דבריו. וכל מעיין יראה עד כמה דחוקים ורפויים הדברים, ובדבר סתירת הזמנים אפשר ט"ס הוא בירושלמי ומ"ר או כמש"כ בהגהות רד"ל דהירושלמי ומ"ר איירו בבריה שאין בה גידים ועצמות, ורב הונא איירי שאין בה עצם לבד. גם יש להכריח דעכ"פ בעי בדיקה משום תולעת מת, דאי ס"ד דלאחר י"ב חודש גם שרץ מת מותר, ל"ל לרב פפא לדייק מחידוש דין של רב הונא לענין הדין דשמואל, וכפירש"י על הא דאמר רב הונא ונפקא מינה כדמפרש רב פפא, עכ"ל. והלא לדעת הראב"ד במלתא דרב הונא גופיה יש חידוש דין נכבד, דגם גוף שרץ מת לאחר י"ב חודש שרי משום דעפרא בעלמא הוא, והו"ל לרב פפא ללמוד כן, אלא ודאי מדלא העיר וחידש כן רב פפא, ש"מ דזה פשיט דגוף שרץ מת אסור לעולם אפילו לאחר י"ב חודש, ורק עיקר החידוש בספק אם התליעו במחובר או בתלוש, אז אם חי לאחר י"ב חודש אמרי' דבודאי בתלוש התליע, דאל"ה לא היה חי, וכמ"ש רב פפא. ובכן תמה אני על מה שכתבו הפוסקים כולם על דעת הראב"ד עפ"י דיוק הלשון הנ"ל להתיר אכילת פירות שהתליעו לאחר י"ב חודש בלא בדיקה בפנים כלל, וכ"פ ביו"ד סי' פ"ד ס"ח [שכתבו שצריך לבדוק אם אין תולעים ביניהם מבחוץ או ע"ג הפרי]. ולפי מש"כ יש לדון הרבה בענין חיוב הבדיקה בפנים, כמש"כ, והדבר צריך תלמוד ועיון רב.}}. (חולין ס"ז ב'). '''השורץ על הארץ. ''' תני חדא, על הארץ להוציא את הזיזין שבעדשים ואת היתושים שבכליסים ואת התולעת שבתמרים ובגרוגרות {{תוספת|קפד|זיזין הם מין יתושים וכליסים הם מין קטניות הנקראים אצלנו צוק"ר ארביס"ן, ומותרין, מפני שאלה היתושין אין שורצין על הארץ אלא בתוך הפירות האלה.}}, ותניא אידך, לרבות תולעת שבעקרי זיתים ובעקרי גפנים, ולא קשיא, הא בפירא הא באילנא גופא {{תוספת|קפה|כשהתליעו התמרים עצמן מותרין, אבל כשהתליעו בגוף האילנות אסורין, ומסיים בגמ', דיקא נמי דקתני תולעת שבעקרי זיתים ושבעקרי גפנים דהיינו באילנות. וצ"ל בטעם הדבר שבאילנות נקרא שורץ על הארץ משום דהאילן מחובר בקרקע, אבל לפי"ז קשה מה הפרש בין פרי לאילן, והלא הפרי מחוברת באילן והאילן בארץ, ומאיזה טעם לא תקרא גם הפרי מחמת זה מחובר לקרקע, ואדרבה יש להביא ראיה מכרחת דגם הפרי נקראת מחובר לארץ כמו האילן מברכות מ' א' בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא, ומפרש בגמ' הטעם משום דעיקר אילן ארעא הוא, ופירש"י עיקר כל הפירות היא הארץ, יעוי"ש. הרי מפורש דגם פירות נקראו מחובר לארץ כמו האילן. וכן מצינו דכהאי גוונא נקרא מחובר לארץ בנדרים נ"ו א' בענין נגעי בית דכתיב בבית ארץ אחוזתכם, ודרשינן בבית לרבות את העליה, ומפרש אע"פ דעליה בכלל בית מ"מ אצטריך לאשמעינן דסד"א מדכתיב בבית ארץ אחוזתכם דמחובר בארעא שמיה בית אבל עליה דלא מחובר בארעא לא שמיה בית, קמ"ל דכיון דהעליה מחוברת בבית והבית בקרקע הוי כאלו העליה מחוברת בקרקע, וה"נ כן. ואולי יש לחלק בין פירות לאילן לענין זה עפ"י מה דקי"ל כל העומד לבצור כבצור דמי, ולכן פירות מכיון שעומדים ליבצר לא חשיבא כארעא, משא"כ אילן מאכל אינו עומד לקצוץ, וגם איסור יש בזה, לכן חשובה כקרקע, ודו"ק. והנה התוס' כתבו דמטעם אוקימתא זו לא קי"ל כשמואל שאמר קישות שהתליעה באביה אסורה משום שרץ השורץ, כפי המבואר בדרשה הקודמת, כיון דאוקים הגמ' דפירות שהתליעה באביה לא נקרא זה שורץ על הארץ, אבל רוב הפוסקים פסקו כשמואל, וכתבו הטעם דשמואל יפרש הא דאמר בברייתא תולעת שבעקרי זיתים אין הפי' באילנות, אלא בזיתים כשעודם מחוברים, דהיינו באביה. ולי נראה הסברא נוטה לדעת אלה הפוסקים, יען כי לפי מש"כ למעלה כמעט אין סברא מכרחת לחלק בין פירות ובין אילנות, וא"כ באמת מסתבר יותר כאוקימתא דשמואל דעיקרי זיתים פירושו כשהזיתים מחוברין, ודו"ק.}}. (חולין ס"ז ב'). '''לא יאכל. ''' אמר רב יהודה אמר רב, אכילת שרצים לוקה עליה בכזית, מאי טעמא, אכילה כתיב בהו {{תוספת|קפו|וסתם אכילה לא פחות מכזית. ומסיק בגמ' דזה דיקא אם אכל מהם בחייהם אבל אם אכל מהם במיתתם חייב אפי בכעדשה דומיא דטומאה שהיא בכעדשה, כמבואר לעיל בפ' ל"א, ועיין מש"כ ס"פ קדושים, ולפי דמיון זה צ"ל דדם השרץ דטומאתו בכעדשה אכילתו ג"כ בכעדשה, אבל לא מצאתי מפורש חידוש דין זה, וכן צ"ל דכמו ששרץ מטמא אפי' כשנפסד מאכילת אדם כמו כן חייבים על אכילתו ג"כ באופן כזה, אבל באמת זה אינו, שהרי אכילה שנפסדה מאכילת אדם היא גרועה ופחותה מאכילה שלא כדרך אכילתה, כמבואר בכ"מ בפוסקים, ובכ"ז קי"ל דעל אכילת שרצים פטורים שלא כדרך אכילתן, וראיה לזה שהרי אמרו בפסחים כ"ה ב' כל איסורין שבתורה אם אכלן שלא כדרך אכילתן פטורים חוץ מבשר וחלב וכלאי הכרם, ואי ס"ד דאכילת שרצים חייב בשלא כדרך אכילתן הול"ל גם חוץ מבשר שרצים, וצ"ל דלא לכל מילי איתקש אכילה לטומאה. ודע דהא דצריך שיעור באכילת שרצים הוא רק אם אכל מקצת מן השרץ, אבל באכל כולו שלם חייב אף על פי שהוא פחות מכזית כגון נמלה, משום דבריה הוא ובריה א"צ שיעור, וכמבואר לעיל.}}. (מעילה ט"ז ב').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף