עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''ושחט. ''' ובקבלה הוא אומר והקריבו בני אהרן, מקבלה ואילך מצות כהונה, למד על השחיטה שכשרה בזר {{תוספת|מב|ר"ל מדכתיב כהן בקבלה ולא בשחיטה ש"מ דושחט אבעלים קאי כמו וסמך. וטעם הדבר דשחיטה כשרה בזר כתבו התוס' ביומא ל"ב ב' משום דשחיטה לאו עבודה היא, וזה גופא הטעם משום שנוהגת גם בחולין ואין זו מעלה יתירא בקדשים. והנה דבר זה דשחיטה כשרה בזר הלכתא גמירא לה בכולא הש"ס ואין כל ספק בזה, ועיין בילקוט פ' אחרי מביא בענין זה ברייתא כמעט היפך דבר זה, וז"ל שם, תנא ר' ישמעאל, לפי שהיו ישראל אסורין בבשר תאוה במדבר לפיכך הזהירן הכתוב שיהיו מביאין קרבנותיהם לכהן והכהן שוחט ומקבל, ע"כ, הרי שדייק לומר והכהן שוחט ולכאורה צ"ל כדי להשות הענין עם המבואר בגמרא דלשון זה לאו בדוקא נאמר אלא משום דרגילות הכהן לשחוט, ודבר בהוה. אך לפי מש"כ בשם התוס' בטעם הדבר דשחיטה כשרה בזר משום דנוהגת גם בחולין י"ל דבאמת במדבר היתה שחיטה אסורה בזר משום דשחיטת חולין לא היתה נוהגת כלל אז שהיו אסורים בבשר תאוה, ולפי"ז מדויק הלשון לפי שהיו ישראל אסורין בבשר תאוה לפיכך וכו' והכהן שוחט, ודו"ק.}}. (יומא כ"ז א'). '''ושחט. ''' ושחט כתיב, מכאן שעד אחד נאמן באיסורין {{תוספת|מג|שהרי הכהנים אוכלים משחיטת הקרבנות ולא הזקיקתם התורה להעמיד עדים בשעת שחיטה. והא דבעינן בעלמא שני עדים הוא רק לענין עונש ממון או מלקות או מיתת ב"ד. והא דעד אחד נאמן באיסורין קולא היא שהקילה התורה, ולכן נאמן רק להקל ולא להחמיר, ונתבארו פרטי דין זה ביו"ד סי' קכ"ז ובאחרונים שם.}}. (חולין י' ב' ברש"י). '''ושחט. ''' סמך שחיטה לסמיכה, ללמדך כשם שסמיכה בטהורים כך שחיטה בטהורים {{תוספת|מד|הסמיכה בהכרח להיות בטהורים אחרי דסומכין בפנים העזרה כדכתיב לפני ה' והטמא אסור לכנס לשם, ואע"פ דגם בשחיטה כתיב ושחט אותו לפני ה', אך התם יצוייר שגם הטמא ישחוט על ידי שיעמוד בחוץ וישחוט בסכין ארוך, וכמ"ש בזבחים ל"ב א' ושחט את בן הבקר לפני ה', בן הבקר לפני ה' ולא השוחט לפני ה', ולכן צריך ללמוד מסמיכה.}}. (זבחים ל"ב א'). '''ושחט. ''' סמך שחיטה לסמיכה, ללמדך שתיכף לסמיכה שחיטה {{תוספת|מה|ושיעור תיכף כתבו התוס' בסוטה ל"ט א' דהוא שיעור מהלך כ"ב אמה, ועיין באו"ח סי' קס"ו.}}. (מנחות צ"ג ב'). '''ושחט. ''' סמך שחיטה לסמיכה, ללמדך שבמקום שסומכין שם שוחטין {{תוספת|מו|בפנים העזרה, ועיין בתוי"ט פ"ט מ"ח דמנחות. ובגמ' מפרש דדרשה זו באה בהמשך לדרשה הקודמת, וה"ק, במקום שסומכין שוחטין מפני שתיכף לסמיכה שחיטה.}}. (שם שם). '''ושחט. ''' אמר רב כהנא, מניין לשחיטה שהיא מן הצואר, שנאמר ושחט – ממקום ששח חטהו {{תוספת|מז|ר"ל ממקום שנכפף [ושח הוא מלשון כפיפה, כמו בן תשעים לשוח] והיינו הצואר, שם חטהו, ר"ל הכשירהו לאכילה וטהרהו. ומסיק בגמרא דשחיטה מן הצואר אתיא בהלכה למשה מסיני, כמו כל הלכות שחיטה הם הלמ"מ, ופסוק זה אתא רק לאורויי דלא לשוויי גיסטרא, ר"ל שלא יחתוך המפרקת לשנים, דהכי משמע קרא חטהו – הוציא את דמו ותו לא. ולרש"י הוי הפירוש שא"צ לחתוך המפרקת לשנים אבל אין איסור בזה ולראבי"ה הוי הפירוש שאסור לעשות כן, ונוהגין להחמיר בזה. – וע' בדרישה לטוי"ד סי' ג' שהקשה לשיטת הראבי"ה שהבאנו דהפי' דלא לשוויי גיסטרא שאסור לעשות גיסטרא ממ"ד בחולין ל"א ב' דשחיטת חולין לא בעי כונה לשחיטה, מדגלי קרא בשחיטת קדשים דבעי כונה [ע' בדרשה בסמוך] מכלל דחולין לא בעי כונה, א"כ נימא גם הכא כן, מדגלי קרא בקדשים דלא לשוויי גיסטרא ש"מ דבחולין שרי לעשות גיסטרא, ועיין בט"ז מש"כ בזה. ולי לדעתי אין כאן אף ריח קושיא, דבשלמא כונה לשחיטה היא מעלה מיוחדה בקדשים שאינה נוגעת לגוף מעשה השחיטה וכמו הרבה מעלות שבקדשים כמו שצריך לשחוט לשם זבח ולשם בעלים וכדומה, ואין זה שייך לשחיטת חולין, משא"כ עשיית גיסטרא גילה הכתוב שאין זה נקרא שחיטה כלל, א"כ ממילא אין חילוק בזה בין קדשים לחולין, דגם בתילין בעינן מעשה השחיטה עצמה כהוגן, ודו"ק. וכ"ז כתבנו לפי שיטתו דבעל הדרישה דהא דלא לשוויי' גיסטרא ילפינן רק מפ' ושחט שלפנינו אבל באמת מבואר בסוגיא כאן דילפינן זה גם מפ' וזבחת דפ' ראה (י"ב כ"א), ואותו פסוק בחולין כתיב כמבואר שם לפנינו, וא"כ כתיב ענין זה גם בחולין ביחוד, ופליאה גדולה על הדרישה והט"ז שלא הרגישו בדבר פשוט זה.}} [חולין כ"ז א'] '''ושחט. ''' תנא דבי ר' ישמעאל, אין ושחט אלא ומשך, וכן הוא אומר (ירמיהו ט׳:ז׳) חץ שחוט לשונם, מכאן שאם התיז את הראש בבת אחת פסולה {{תוספת|מח|ר"ל מה חץ הולכתו במשיכה אף שחיטה במשיכה, ולכן אם הכה בסכין על הצואר כדרך שמכין בסייף וחתך הסימנים בבת אחת פסול.}}. (שם ל' ב'). '''ושחט את בן הבקר. ''' עד שתהא זביחה לשם בן בקר, מכאן למתעסק בקדשים שהוא פסול {{תוספת|מט|כגון שמתעסק בסכין להגביהו או לזרקו, ומתוך הזריקה נשחטה הבהמה פסולה השחיטה מפני שלא כיון לשחיטה, ומזה קיי"ל דמדגלי קרא בקדשים שצריכה כונה בשחיטה, ש"מ דשחיטת חולין א"צ כונה. ועיין לפנינו בפ' ראה בפסוק וזבחת כאשר צויתיך (י"ב כ"א) וביו"ד סי' ג'.}}. (שם י"ג א'). '''בן הבקר לפני ה'. ''' בן הבקר לפני ה' ולא השוחט לפני ה' {{תוספת|נ|ר"ל דרק הקרבן צריך להיות בפנים העזרה, אבל השוחט אפשר שיעמוד מבחוץ וישחוט בסכין ארוך, וע"ל בפ' י"א ושחט אותו צפונה. ונראה דאין דיוק דרשה זו מיתור הלשון את בן הבקר דהו"מ לכתוב ושחט אותו, יען דלשון את בן הבקר צריך להורות דבעי כונה לשחיטה, כמבואר בדרשה הקודמת, אלא הדיוק הוא דבכ"מ דכתיב בלשון כזה קאי ציון המקום רק על הפעולה ולא על הפועל, וכמו ונתנו בני אהרן אש על המזבח, דבודאי אין הכונה שגם הנותנים יהיו על המזבח, וה"נ כן.}}. (זבחים ל"ב א'). '''והקריבו. ''' זו קבלת הדם, ואפקיה רחמנא בלשון הולכה {{תוספת|נא|דשורש קרב שבכאן מורה על הולכה ולא על הקרבה למזבח דזה מכונה בשם זריקה, וכך פרשו בזבחים י"ג א' דל"ל דהאי והקריבי זריקה הוא, דהא זריקה כתיב ביחוד בפסוק זה.}}, לומר לך דהולכה לא תפקד מכלל קבלה ובעינן הולכה לשמה {{תוספת|נב|אצטריך לאשמעינן זה מפני שאין זה מעקרי העבודות, וקמ"ל דהוי סניף מעבודת קבלה וממילא צריכה להיות לשמה.}}. (שם י' א'). '''והקריבו בני אהרן. ''' והקריבו זו קבלת הדם, וכתיב בני אהרן – ולא בנות אהרן, מכאן שהקבלות נוהגות באנשים ולא בנשים {{תוספת|נג|עיין מש"כ בדרשה הקודמת ולעיל בפסוק ב' לענין סמיכה בנשים וצרף לכאן.}}. (קדושין ל"ו א'). '''בני אהרן הכהנים. ''' מה ת"ל בני אהרן הכהנים, שתהא בכהן כשר ובכלי שרת {{תוספת|נד|ר"ל שילבשו בגדי כהונה, דכך משמע ליה הלשון הכהנים שיהיו בכהונתם, וכמ"ש בכ"מ בגמרא כל זמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם. ובמה שאמר בכהן כשר בא להוציא חללים ובעלי מומין, ויליף זה מיתור לשון בני אהרן, דדי היה לכתוב והקריבו הכהנים. ונראה דהוא ע"ד מ"ש בסנהדרין ל"ו ב' עה"פ והתיצבו שם עמך, עמך בדומין לך, מה אתה כשר ולא בע"מ אף הם כשרים ושלמים, וגם הכא הכונה מה אהרן כשר ושלם אף בניו כן, ועיין בס' התוה"מ. וע"פ באור זה יתיישב מה שקשה לכאורה ממ"ש בספרי פ' שופטים (כ"א ה') ונגשו הכהנים בני לוי אין לי אלא תמימים, בעלי מומים מניין ת"ל בני לוי, ע"כ, וזה לכאורה דרשה הפוכה משלפנינו, אך באמת התם הכונה דגם בע"מ הם בני לוי [ר"ל שבט לוי], אבל הכא הכונה בדמיון לאהרן לעצמו, כמו שבארנו, ודו"ק.}}. (זבחים י"ג א'). '''וזרקו וגו'. ''' אי וזרקו יכול יזרקנו זריקה אחת ת"ל סביב, אי סביב יכול יקיפנו כחוט ת"ל וזרקו, הא כיצד – זורק כמין גמא {{תוספת|נה|באור הענין דזריקה משמע זריקה אחת ומרחוק, ובאופן כזה כמובן אי אפשר להקיף כל המזבח, וסביב משמע שיקיפנו סביב כחוט, והיינו בסמוך ובאצבע, ולכן כדי לצאת שתי המלות עושים כמין גם, והוא אות יונית עשויה ככ"ף פשוטה, והיינו שזורק מן הכלי נגד הפינה והדם מתפשט לשתי רוחות הפינה.}} [שם נ"ג ב']. '''וזרקו את הדם. ''' מה ת"ל דם דם, לרבות שאם נתערבה במינה שקרבה {{תוספת|נו|מדייק מדכתיב והקריבו את הדם וזרקו את הדם ודי היה לכתוב וזרקו אותו, ולכן דריש דם, ובא לרמז שאם נתערבה דם עולה של ראובן בדם עולה של שמעון שיקרבו. וע' בזבחים פ"א א' הובאה דרשה זי בשנוי לשון, ובפירש"י בפסוק זה הובאה בארוכה, ועוד יתבאר מענין זה לפנינו אי"ה בהמשך החבור.}}. (תו"כ). '''על המזבח סביב. ''' מאי סביב – סביב דקרנות {{תוספת|נז|ר"ל לאפוקי שלא נימא סביב למזבח ממש, משום דבכזה לא יתקיים הלשון על המזבח.}}. (עירובין נ"ז א'). '''על המזבח סביב. ''' אין מתנות סביב נוהגת בבמה, דכתיב וזרקו על המזבח סביב פתח אהל מועד {{תוספת|נח|ר"ל דבבמה א"צ לזרוק הדם בב' מתנות שהן ארבע סביב למזבח, דכתיב אשר פתח אהל מועד ואין זה בבמה, אבל זריקה צריך, וזה הוא רק בבמת יחיד, אבל בבמת צבור צריך מפני ששם היה אהל מועד נטוי כדרכו. [תוספתא סוף פי"ג דזבחים], ובארנו יותר מענין הבמות לעיל בריש פסוק ד' בדרשה וסמך, יעו"ש.}}. (זבחים קי"ט ב').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף