עריכת הדף "
תורה תמימה/בראשית/לח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כד == '''ויהי כמשלש חדשים.''' תניא, סומכוס אומר משום ר' מאיר, עובר ניכר לשלשה חדשים, ואע"פ שאין ראיה לדבר – זכר לדבר, שנאמר ויהי כמשלש חדשים ויוגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה {{תוספת|כא|ואע"פ שלכאורה ראי' גמורה היא, בכ"ז קורא לה רק זכר לדבר, משום דישנן נשים היולדות גם לשבעה, וא"כ אפשר שבהם שיעור ההכרה בערך שליש הריונן, דהיינו לשני חדשים ושליש, ולכן הוי רק זכר לדבר מכאן דאזלינן בתר טבע רוב נשים שיולדות לתשעה. ונ"מ בזה לדינא – לענין מה דקיי"ל שכל הנשים הגרושות והאלמנות לא תתארסנה ולא תנשאנה עד שיהי' ניכר אם אינן מעוברות מבעליהן הראשונים, וכן היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד זמן זה, ואשמעינן דשיעור זמן זה הוא ג' חדשים שאז ניכר ההריון, וכן נ"מ לענין מה דקיי"ל דמעוברת לאחר שניכר הריונה אינה קובעת וסת לראייתה, משום דסתם מעוברת חזקתה מסולקת דמים, והוי שיעור זה – ג' חדשים, שמן אז אינה חוששת לוסת.}}. (נדה ח' ב'). '''ויאמר יהודה.''' [למה פתח יהודה תחלה {{תוספת|כב|יתכן דקשה לי' למה לא שאלו בהוראת דין זה את גדולי הדור ההוא, כמו את יעקב או בבית מדרשו של שם שממנו יצאה אז הוראה לכל ישראל, וכמבואר בדרשא הבאה שבית דינו של שם הי' גוזר גזירות דתיות, ואיך פסק יהודה הדין לעצמו, וביותר קשה לפי מש"כ הרמב"ן כאן שפסק דינה של תמר צריך חקירה רבה לפי יסודי הדין, יעו"ש.}} לפי שדיני נפשות מתחילין מן הצד תחלה {{תוספת|כג|ר"ל כשמתחילין לחקור בדין מדיני נפשות מתחילין לשאול בדעת וסברת הקטן שבדיינים, וקרי לזה מן הצד, מפני שכך היה מושב הסנהדרין, הקטנים בחכמה ישבו מן הצד מכאן ומכאן והגדולים באמצע. וטעם הדבר ששואלין את הקטן תחלה, הוא משום דכתיב (פ' משפטים) ולא תענה על רב, ודרשינן שאסור לנטות מדברי מופלא שבב"ד, ואם יתחילו ממנו והוא ילמד חובה שוב לא יענו אחריו הקטנים אף לכשידעו ללמד זכות, כי אימת רב יהי' עליהם, משא"כ אם הם ילמדו זכות תחלה והגדול ישמע אפשר שיודה גם הוא ויצא הנדון זכאי, ועיין מזה לפנינו בפ' משפטים שם, ומטעם זה פתח יהודה כאן, מפני שלגבי יעקב ובית דינו של שם הי' נחשב כתלמיד.}} ולמ"ד אין דיננו כדיניהם מאי איכא למימר, – שנראו דבריו ונכתבו על שמו] {{תוספת|כד|ר"ל, למ"ד שדיני בני נח, כלומר דיני בני ישראל עד מתן תורה אינם כדיננו עתה, אלא שהיו נוהגין להתחיל לשאול מן הגדול כמו שנהוג בדייני בני נח, א"כ קשה למה פתח יהודה, ומשני שבאמת שאלו לגדולים ושקלו וטרו בזה, והגיד גם יהודה דעתו ונראו דבריו והסכימו כולם להם ולכן נכתבו על שמו. והנה בירושלמי שלפנינו בא הענין כולו קצר וקטוע, והעתקנו כפי הנאות לענין. – ודע שהפני משה פירש דכונת הירושלמי מוסבת להפסוק דלעיל ויאמר יהודה וגו' מה בצע כי נהרג את אחינו, יעו"ש. אבל לדעתנו נראה כמו שקבענו הדרשא לפסוק שלפנינו, משום דבענין ההוא הלא לא פסק יהודה דין מוחלט בדיני נפשות ורק עצה בעלמא ולקולא. וגם קשה לפי"ז מה שאמר שמתחילין מן הצד, כלומר מן הקטן, א"כ הו"ל להתחיל מן הקטן שבאחים ולא מן יהודה, כאשר כן באמת קיי"ל שמתחילין מן הקטן שבכל הדיינים, ולכן נראה כמש"כ דכל הענין שייך לפסוק שלפנינו וכמו שבארנו.}}. (ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ז). '''הוציאוה ותשרף.''' מכאן דעל זנות עם עובד כוכבים בבית דינו של שם גזרו {{תוספת|כה|ר"ל מדגזר יהודה הוציאוה ותשרף שחשב שזנתה עם העובד כוכבים, מבואר שכך שרר אז הנמוס בישראל, וכל מנהגים דתיים בישראל נתיסדו אז בבית מדרשו של שם, וכמ"ש במדרשים בר"פ תולדות בפסוק ותלך לדרוש את ה', ועיי"ש לפנינו. – ועיין ברמב"ן שחקר ביסוד וטעם הדבר שדנה יהודה לשריפה, ובפירוש בעל הטורים כתב בשם ר"י חסיד שבאמת לא דנה יהודה לשריפה ממש אלא רק שישרפו לה רושם בפניה לסימן שהיא זונה, עכ"ל, וזה דבר חדש מאד ולא כתב מקור לזה, ואפשר לומר שכוון למש"כ ביחזקאל (כ"ג כ"ה) בדברו אל אהליבה אשה מנאפת, אפך ואזניך יסירו, ופירש שם הרד"ק וז"ל, וזה המשפט יעשו לאשה מזנה תחת בעלה שיסירו ממנה האזנים והאפים שהם הנחירים והם הדרת הפנים, עכ"ל, ועיין בשו"ת הרא"ש כלל י"ח סי' י"ג, שעוד היום [כלומר, בימיו] הנהוג באיזו מדינות שכל זונה המפקרת עצמה לזנות שורפים בחותם של ברזל על מצחה, וע"ע בשו"ת בשמים ראש סי' קצ"ב דלהרשב"א לא ניחא לי' לנהוג זה בישראל, ועיי"ש בהגהות כסא דהרסנא. אך לא נתבאר מה הכריח לר"י חסיד להוציא מפשטות הלשון ותשרף דמשמע שריפה ממש, כי אע"פ שהעירו הראשונים וחקרו בטעמו של יהודה במה שדנה לשריפה וכמו שכתב הרמב"ן, בכ"ז הכל מודים, כי השריפה היא שריפה ממש, שריפת כל הגוף, ומה ראה ר"י חסיד לחדש חדוש נפלא כזה. ונראה כי לכי תידוק, הנה ענין שריפת אדם מצינו בתורה בג' מקומות, ובכולם משום עבירת זנות, פעם כאן, ופעם בפ' עריות (ס"פ קדושים) ובבת כהן (פ' אמור), והנה בשני אותן המקומות כתיב אופן השריפה שישרפו באש, בפ' עריות כתיב באש ישרפו אותו ואתהן, ובבת כהן באש תשרף, משא"כ כאן לא אמר ותשרף באש אלא סתם ותשרף, ולכן דייק לדרוש ע"פ שנוי זה דאין שריפה זו מעין אותן שריפות אלא שהשם שריפה כאן הוא לשון מושאל לענין כויה ורושם לשחת יופי הפנים, וכעין מ"ש בשבת ס"ב ב' על הפסוק דישעי' (ג') דאיירי בענין זנות כי תחת יופי, ודרשו כמו כויה תחת יופי, יעו"ש. והנה אף אם אולי לא כוון ר"י חסיד לדיוק זה שכתבנו, בכ"ז נראים הדברים לסייע לחדושו, ודו"ק. – אמנם את זה יש לעיין בחדושו של הרי"ח ממ"ש בסוטה י' ב' ויובא בדרשא בסמוך נוח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים, מנ"ל, מתמר, שיצאה להשרף ולא הגידה מפורש שמיהודה נתעברה, יעו"ש, ולפי פירוש ר"י חסיד הלא אין כל ראי' שנוח לאדם להשרף עצמו, אחרי שלא דנו כלל את תמר לשרפה כולה, ואפשר קצת לומר דנוח לאשה צדקת להשרף כולה מאשר להשאר בסימן זונה עד עולם, להיות לחרפה ולכלמת עולם, וא"כ כיון דהסכימה לזה [כמש"כ בפי' של הרי"ח] היתה מסכמת להשרף כולה, וזו היא כונת הגמרא לפי פירושו של הרי"ח, ודו"ק. ואין להאריך עוד בזה.}}. (ע"ז ל"ו ב').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף