עריכת הדף "
תורה תמימה/בראשית/יח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כז == '''עפר ואפר.''' דרש רבא, בשכר שאמר אברהם ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשתי מצות, אפר פרה ועפר סוטה. וליחשב נמי עפר כסוי הדם, התם הכשר מצוה איכא, הנאה ליכא {{תוספת|נא|דבלאו כסוי נמי הוי משתרי בשר, אבל באפר פרה איכא הנאה שמטהרו מטומאתו, ואי לאו אפר אין לו טהרה עולמית, ועפר סוטה מטיל שלום בין איש לאשתו ונקתה ונזרעה זרע, ואם טמאה היא לא תרבה ממזרות בישראל, ובזה הוי שלום והנאה לעולם. – ואני תמה מה שאמר התם הנאה ליכא, הלא זכות מצוה בעלמא ג"כ זכות הוא, וכמ"ש סוף מס' מכות, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, ויותר מזה קשה, הלא רבא גופי' שדורש אגדה זו הוא עצמו דורש כאן בסוגיא בשכר שאמר אברהם אם מחוט ועד שרוך נעל (פ' לך) זכו בניו לשתי מצות, לחוט של תכלת ורצועה של תפילין, והלא גם שם אין באותן הדברים רק מצותן בעלמא ולא כל הנאה, וא"כ מה גרעה מצות כסוי הדם. וצ"ל דהכונה דכיון דחלוקה היא מצות כסוי הדם ממצות אפר פרה ועפר סוטה בזה שבאלה יש גם הנאה ובכסוי ליכא הנאה לכן לא צירפם ביחד, אבל אין הכי נמי שאפשר שזכה בשביל זה גם לזו. – ואמנם תמה אני למה לא תירץ בפשיטות טעם מה שלא חשיב מצות כסוי הדם, דכיון דקיי"ל דמותר לכסות לא רק בעפר אלא גם בכל דבר כמו בזבל ובחול הדק ושחיקת אבנים וחרסית ונעורת פשתן ונעורת של חרשין וסיד וחרסית ולבנה ועוד כמה דברים, לכן לא חשיב זה, משא"כ באפר פרה ועפר סוטה דוקא הוא, לכן שייך בהו לומר שזכה להם, ודו"ק.}}. (סוטה י"ז א'). '''עפר ואפר.''' אמר רבא, מפני מה אמרה תורה הבא עפר לסוטה, זכתה יוצא ממנה בן כאברהם אבינו דכתיב בי' ואנכי עפר ואפר, לא זכתה תחזור לעפרה {{תוספת|נב|ואע"פ דכמה צדיקים היו בעולם בכ"ז תתברך באברהם, וי"ל הטעם משום דבזה גופא נתברך אברהם מהקב"ה שיתברכו בו כל בני האדם, כמש"כ והיה ברכה, ונברכו בך (ר"פ לך).}}. (סוטה י"ז א'). '''עפר ואפר.''' אמר הקב"ה לישראל, חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם לפני, נתתי גדולה לאברהם אמר ואנכי עפר ואפר {{תוספת|נג|וכן משה ואהרן אמרו ונתנו מה, ודוד אמר ואנכי תולעת ולא איש, ולא כמו אומות העולם שמכיון שניתן להם גדולה מרדו בהקב"ה, כמו נמרוד בדור ההפלגה, ופרעה אמר מי ה', ונבוכדנצר אמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון (ישעיהו י״ד:י״ד), וחירם מלך צור אמר מושב אלהים ישבתי (יחזקאל כ״ח:ב׳), וע"ע מש"כ השייך לאגדה זו בפ' עקב בפסוק לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם.}}. (חולין פ"ט א'). '''עפר ואפר.''' סדר תעניות – מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה עליה ועל ראש הנשיא ועל ראש אב ב"ד, ולמה אפר מקלה, כדי להזכיר זכותו של אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר {{תוספת|נד|ועיין בבבלי תענית ט"ו א' בענין זה מפרש למה נותנון אפר מקלה, לומר הרי אנו חשובין לפניך כעפר, וצ"ל דס"ל להגמרא כמ"ד דעפר נקרא אפר, שהרי נותנין אפר ואומרים הרי אנו כעפר [ע' סוטה ט"ז א'], אבל צ"ע שלא נקטו בבבלי טעם הירושלמי שלפנינו שנותנין אפר לזכר אפר ממש. ורש"י בתענית שם כתב דנותנין אפר כדי לזכור אפרו של יצחק [כאלו צבור ע"ג המזבח], וזה כדעת חד מ"ד בירושלמי כאן. – ודע כי ברמב"ם פ"ד ה"א מתענית איתא שנותנין אפר מקלה ע"ג התיבה וע"ג ספר תורה, וכתב הכ"מ, איני יודע מניין לו לרביע שנותנין כזה על ס"ת, וכ"כ גם בב"י לאו"ח סי' תקע"ט, ולפלא שלא העירו לא הוא ולא הבאים אחריו המפרשים לרמב"ם והפוסקים שכדברי הרמב"ם כתבו גם הרי"ף והרא"ש, ויותר מזה, כי בילקוט ישעי' ס"א ובאגודה ואבודרהם כתוב מפורש בנוסחת הגמרא במקום שכתוב לפנינו ולמה נותנין על התיבה – ולמה נותנין על גבי ספר תורה, וברור שכן היתה הגירסא בגמ' לפניהם ולפני הרמב"ם ומה שכתב שנותנין גם על התיבה י"ל שתפס גירסת המשנה, על התיבה, וגירסת הגמרא, על ס"ת, שניהם יחד. ואמתת גירסא זו ע"ג ס"ת מוכרחת מהטעם שאמרו על זה בגמרא עמי אנכי בצרה, ודו"ק. אך לכאורה קשה גירסא זו מה ששאלו למה נותנין ע"ג ס"ת. אחרי שבמשנה לא נזכר כלל [בכל הגירסות] שנותנין על גבי ס"ת, ואיך שייך לשאול טעם על דבר שלא נמצא ענינו כלל, אמנם י"ל כי הנה כמו כן שאלו למה מתכסין בשקין ולמה יוצאין לבית הקברות, ובמשנה לא נזכרו כלל ענינים אלה, וכתב הר"ן אע"פ שלא מצינו לא במשנה ולא בברייתא שהתקינו לעשות כך, אלא מפני שנהגו לעשות כן שאלו טעם על מנהגם, עכ"ל, וה"נ כן. – וסמך נאמן להגירסא שנותנין אפר ע"ג ס"ת איתא בתרגום שני לאסתר [אשר כנודע כל דבריו לקוחים ממדרשות ואגדות עתיקות] בפ' ד' בפסוק ומרדכי ידע, וז"ל, ואפיקו עלוי ספרא דאורייתא כד מכרך בסקא ומפלפל בקיטמא [מגולל בעפר], יעו"ש.}}. (ירושלמי תענית פ"ב ה"א).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף