עריכת הדף "
תורה תמימה/במדבר/כט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לה == '''ביום השמיני עצרת. ''' א"ר יוחנן, אומרים זמן בשמיני של חג ואין אומרים זמן בשביעי של פסח {{תוספת|כג|קאי על ברכת שהחיינו, ועיקר הטעם הוא משום דשמיני של חג הסוכות הוא רגל בפני עצמו, משא"כ בשביעי של פסח שהוא מכלל חג המצות, והאמוראים בסמוך מסמכי זה אקראי.}}, מאי טעמא, רב פפא אמר תנא כתיב פר התם כתיב פרים {{תוספת|כד|כל ימי החג קריבין פרים הרבה ומתמעטים והולכים אחד ליום עד יום השביעי שקריבים פרים שבעה ובשמיני פר אחד לבדו, ומוכח מזה שיום השמיני אינו מסדר שאר הימים, דאל"ה היה לו להקריב בו ששה אלא רגל בפני עצמו הוא.}}, רב נחמן בר יצחק אמר, הכא כתיב ביום התם כתיב וביום {{תוספת|כה|כל ימי החג כתיב בהו וביום בו' החבור, וביום השני וביום השלישי וכו', אבל בשמיני כתיב ביום השמיני, הרי שחלקו הכתוב מהן ולא עשאו נוסף והמשך לראשונים.}}, רב אשי אמר, הכא כתיב כמשפט התם כתיב כמשפטם {{תוספת|כו|בכל הימים כתיב במספרם כמשפט ובשביעי כתיב במספרם כמשפטם, לפי שהוא סוף הרגל וגמר החג, לומר לך זהו משפטם של שבעת הימים, ובקרבנות שמיני במספרם כמשפט, עשאן משפט חלוק לעצמן, ומהאי טעמא מזכירין אותו בתפלה בשמו המיוחד שמיני העצרת, וגם לכמה ענינים נחשב כרגל מיוחד לבד לענין תשלומין דראשון כפי שיתבאר בדרשה הבאה. – והנה בכל התירוצים לא יתיישב יפה הלשון הכא והתם, כי לפי משמעות לשון הכא והתם מוסב על שמיני של חג ועל שביעי של פסח, ובאמת המובן בכאן התם בשבעת הימים של חג עצמו, ומצאתי שבנוסחא ש"ס כת"י הגירסא בכולהו כתיב וכו' ובהאי כתיב וכו', והפי' בכולהו – בכל ימי החג, ובהאי – הפי' ביום השמיני, והיא גירסא יפה ומכוונה מאוד.}}. (סוכה מ"ז א׳). '''ביום השמיני עצרת. ''' מי שלא חג ביו"ט הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויו"ט האחרון של חג {{תוספת|כז|ר"ל אם לא הביא ביו"ט ראשון עולתו ושלמיו של יו"ט חוגג והולך כל משך היו"ט ואפילו בשמיני עצרת, דאף שהוא רגל בפני עצמו כפי שנתבאר בדרשה הקודמת, אפ"ה תשלומין דראשון הוא מגזה"כ וכדמפרש, וכן עצרת אף דהוא רק יום אחד אפ"ה יכול להקריב כל שבעה.}}, מנה"מ, א"ר יוחנן משום ר׳ שמעון בן יהוצדק, נאמר עצרת בשביעי של פסח (פ׳ ראה) ונאמר עצרת בשמיני של חג, מה להלן לתשלומין אף כאן לתשלומין {{תוספת|כח|כי שביעי של פסח בודאי אינו רגל בפני עצמו ורק המשך יום הראשון כמבואר בדרשה הקודמת ולפנינו בפ' בא.}}. (חגיגה ט׳ א׳). '''עצרת תהיה לכם. ''' תניא, כתוב אחד אומר (פ׳ ראה) עצרת לה׳ אלהיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם, הא כיצד, א"ר יהושע, חלקהו – חציו לה׳ וחציו לכם {{תוספת|כט|חציו לתורה ולתפלה וחציו להנאות גופניות, ודעת חד מ"ד או כולו לה' או כולו לכם, וקיי"ל כמ"ד שהעתקנו דבריו. ועוד כתבנו בארוכה בענין זה בפ' אמור בפסוק וביום השביעי וגו' שבת הוא לה' (כ"ג ג').}}. (פסחים ס"ח ב׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף