עריכת הדף "
תורה תמימה/במדבר/כח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==טו== '''ושעיר עזים אחד.''' הנדמה פסול לקרבן המוספים, מאי טעמא, דאמר קרא אחד, אחד המיוחד ובא מששת ימי בראשית{{תוספת|מד|הנדמה הוא רחל שילדה כמין עז ועז שילדה כמין כבש שאע"פ שאין בזה משום כלאים אך נדמה הוא למין אחר, ודריש מלשון אחד שיהא ממשפחת עזים מדורותיו. וכפי המבואר מדייק כן משום דמלת אחד מיותר, שכן מצינו כ"פ כתיב כלשון פסוק זה בלא מלת אחד, כמו וישחטו שעיר עזים, אנכי אשלח גדי עזים, שעיר עזים זכר תמים {{ממ|פרשת ויקרא, {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ד#כג|ד כג]]}} קחו שעיר עזים לחטאת {{ממ|פרשת שמיני, [[תנ"ך/ויקרא/ט#ג|ט ג]]}}, אך צ"ע דהא כהאי גונא מצינו כ"פ בתורה כתיב גם מלת אחד, וגם בפרשה זו כתיב ג"כ כ"פ כן, ואולי גם שם יש איזו כונה בזה, ועיין לפנינו בפ' אמור בפ' שור או כשב או עז כי יולד באה עוד דרשה לפסול נדמה, ושם עיקר דין זה ושם בארנוהו.}}. {{ממ|[[בבלי/בכורות/יז/א|בכורות י"ז א']]}}. '''לחטאת לה'.''' ידיעות הטומאה שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף{{תוספת|מה|משכחת לה בתינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים ולא שמע מעולם שהנוגע בשרץ נטמא אף שידע שנגע בשרץ ונכנס למקדש ואכל קודש ולא נודע לו דין זה גם אחר שנכנס למקדש ואחר שאכל את הקודש.}} שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין{{תוספת|מו|ר"ל או שעיר חטאת שבמוסף שמקריבין בכל הרגלים או שעיר חטאת מוסף של ר"ח.}}, יאמר קרא ושעיר עזים אחד לחטאת לה', חטא שאין מכיר בו אלא המקום יהא שעיר זה מכפר{{תוספת|מז|עיקר הענין ששעיר של ר"ח מכפר על עונות טומאת מקדש וקדשיו ילפינן מדכתיב ביה {{ממ|פרשת שמיני, [[תנ"ך/ויקרא/י#יז|י יז]]}} ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה, ושאר הרגלים ילפינן מר"ח דכתיב ס"פ זו אלה תעשו לה' במועדיכם הוקשו כל המועדים זל"ז, ופריך בגמרא והא ר"ח לאו מועד הוא ומשני ר"ח נמי איקרי מועד, וכמ"ש ב[[בבלי/תענית/כט/א|תענית כ"ט א']] עה"פ קרא עלי מועד וקאי על ר"ח כמבואר שם ולפנינו בפרשת שלח בפסוק {{ממ|[[תורה תמימה/במדבר/יד#א|יד א]]}} ויבכו העם בלילה ההוא, וע"ע מש"כ בזה בפרשת תשא בפסוק {{ממ|[[תורה תמימה/שמות/לב#ג|לב ג]]}} ויתפרקו. והנה אע"פ שמבואר ששעיר של ר"ח מכפר על חטא שלא נודע בכ"ז אינו מכפר רק על חטא טומאת מקדש וקדשיו, היינו על אכילת קדשים בטומאה ועל ביאה למקדש בטומאה, וטעם הדבר, דילפינן כפרת שעיר זה מכפרת שעיר של יום הכפורים שאינו מכפר רק על כאלה כדכתיב ביה {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/טז#טז|פרשת אחרי, טז טז]]}} וכפר על הקודש מטומאות בני ישראל.}}. {{ממ|[[בבלי/שבועות/ט/א|שבועות ט' א']]}}. '''לחטאת לה'.''' אמר ריש לקיש, מה נשתנה שעיר של ר"ח שנאמר בו לה', אמר הקב"ה, יהא זה כפרה עלי על שמעטתי את הירח{{תוספת|מח|כמבואר בפ' בראשית דבתחלת הבריאה כתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#טז|א טז]]}} ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים, הם החמה והלבנה, והיו שניהם שוין בכמותם, ואחר כך כתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#טז|שם}} את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה, הקטין את הלבנה, ומבואר ענין זה לפנינו בפ' בראשית. ויש בענין אגדה זו כמה דברי אגדה ודרוש, והנה אע"פ דבדרשה הקודמת כבר נדרשה המלה לה', מפרש בגמ', דאי משום דרשה זו שלפנינו היה אפשר לכתוב על ה', ומדכתיב לה' ש"מ תרתי, ועיי"ש עוד. ורמב"ם בס' מורה נבוכים {{ממ|[[מורה נבוכים/ג/מו|ח"ג פמ"ו]]}} כתב טעם מש"כ בשעיר ר"ח לה' בביאור ארוך, ותמצית הדברים, מפני שהמצריים היו נוהגים להקריב ללבנה בראשי חדשים, וחששה התורה שלא יאמרו שגם קרבן שמקריבין ישראל בראשי חדשים הוא ללבנה, לכן כתב בו לה', ע"כ תוכן דבריו, וכנראה כתב זה מסברא ומטעם דנפשיה, כי לא מצאתי ענין זה באגדות חז"ל, ואע"פ דבגמרא אמרו טעם אחר בזה כמבואר לפנינו, לא חשש הרמב"ם לפרש עוד טעם על פי סברא הנראית לו, כיון דאין נוגע הפירוש לדינא וכמש"כ הוא בפי' המשניות [[פירוש המשנה לרמב"ם/נזיר/ה#ה|פ"ה דנזיר מ"ה]] דהיכי שאין נ"מ לדינא הרשות נתונה לפרש כפי הדעת הנוטה כל זמן שאינו סותר דין שבגמרא, וכמו הבאור במקרא, ועיין בתוי"ט שם.}}. {{ממ|[[בבלי/חולין/ס/ב|חולין ס' ב']]}}. '''על עולת התמיד.''' תניא, שעיר של ר"ח קורם לפר של ר"ח, דאמר קרא על עולת התמיד ונסכו – סמכו לעולת התמיד{{תוספת|מט|עיקר טעם קדמות השעיר להפר הוא משום דהשעיר הוא חטאת והפר עולה, וקיי"ל חטאת קודמת לעולה כמבואר לפנינו בפ' ויקרא, אכן כדי שלא יסתור הדין מסדור הכתובים שמקדים כאן העולה [הפר] להחטאת [השעיר] מביא סמך לגוף לשון הפסוק שמרומז בו שצריך להקדים השעיר, והוא דכתיב ושעיר עזים אחד לה' על עולת התמיד יעשה ונסכו, סמכו הכתוב לעולת התמיד שיעשה סמוך אחריו קודם לעולת הפר למוספין.}}. {{ממ|ירושלמי [[ירושלמי/הוריות/ג/ד|הוריות פ"ג ה"ד]]}}. '''על עולת התמיד.''' מגיד שאין מוספין קריבין אלא בנתיים{{תוספת|נ|עיין מש"כ בענין זה לעיל בפסוק י'.}} [ספרי].
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף