עריכת הדף "
תורה תמימה/במדבר/כד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''כנחלים. כאהלים. ''' א"ר חמא ב"ר חנינא, למה נסמכו אהלים לנחלים {{תוספת|י|לפנינו בגמ' כתיב כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה', אבל כפי המתבאר מרש"י ותוס' שנביא באות הסמוך אין זה מנוסחת הגמ' העקרית, רק באה בפנים הגמרא ממה שציין אחד בגליון מן הצד.}} לומר לך, מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה, אף אהלים מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות {{תוספת|יא|מפרש אהלים מלשון ויעקב איש תם יושב אהלים, דענינו בתי כנסיות ובתי מדרשות, והיינו שהתורה אגוני מגנה והופכת חובות לזכיות. והנה הסמיכות אהלים לנחלים פירש"י הא דכתיב כנחלים נטיו כאהלים נטע ה', והתוס' והרשב"א הקשו עליו, דהאי כאהלים ענינו בשמים, מלשון מור ואהלות, וכתרגומו בוסמיא, ולכן פרשו דהכונה על סמיכות הכתוב מה טובו אהליך יעקב לפסוק זה כנחלים נטיו, ולכאורה פירושם נכון מאוד, ופירש"י קשה טובא, שהרי בפי' פסוק זה כתב בעצמו כאהלים לשון מור ואהלות, וכן מבואר בגמ' בדרשה הקודמת כמש"כ שם אות ט', וגם אינו מבואר כלל מה הכריחו לפרש כן ולא בפשיטות על הפסוק מה טובו אהליך. ואפשר לומר שהוכרח רש"י לפרש כן ע"פ מה שדקדקתי בכ"מ בגמ' כשבא לשון זה למה נסמך ענין זה לענין זה תפסה הגמ' מקודם הלשון דכתיב מאוחר בתורה, כמו בברכות י' א', למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג (תהלים ב' ג') ושם ס"ג א' למה נסמכה פ' סוטה לפ' תרומות ומעשרות, ובמו"ק כ"ח א' למה נסמכה מיתת מרים לפ' פרה, ועוד שם למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה (ע"ל פ' חקת כ' כ"ו), ובסוטה ב' א' למה נסמכה פרשת נזיר לפ' סוטה, ובערכין ט"ז א' למה נסמכה פרשת קרבנות לפ' בגדי כהונה (פ' תצוה), ובתנחומא פרשה נצבים [והובא בפירש"י] למה נסמכה פרשת אתם נצבים לפ' הקללות, ובירושלמי יומא פ"א ה"א למה נסמכה מיתת אהרן לשבירת לוחות (פ' עקב), וברש"י ר"פ חיי למה נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, ושם ר"פ שלח למה נסמכה פ' מרגלים לפ' מרים, ושם באותה פרשה למה נסמכה פרשת מקושש לפ' ע"ז, ובמרדכי הלכות קטנות סי' תתקמ"ו בשם מדרש ר' תנחומא [ולפנינו חסר] למה נסמכה פרשת ציצית לפרשת מקושש, – בכולה מםסודר ומוקדם המאוחר למוקדם, כמש"כ, ובאמת כן מוכרח לפרש יען דהראשון הלא צריך להיות כתוב באיזה מקום. ובענין שלפנינו אי ס"ד כפי' התוס' דקאי על הפ' מה טבו אהליך הול"ל כאן למה נסמכו נחלים לאהלים ולא כמש"כ לפנינו למה נסמכו אהלים לנחלים, אחרי דפסוק כנחלים כתיב אחר הפ' מה טבו אהליך, אבל לפירש"י שפיר, דאהלים כתיב אחר נחלים, ומפרש אהלים מלשון אהל, כמש"כ.}}. (ברכות ט"ז א׳). '''כארזים עלי מים. ''' א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, מאי דכתיב (משלי כ״ז:ו׳) נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא, טובה קללה שקלל אחיה השלוני את ישראל מברכה שברכם בלעם הרשע {{תוספת|יב|לא נתבאר מ"ש מאי דכתיב וכו', מאי קשה לו בלשון הפסוק שראה לדורשו, וי"ל דקשה לו הלשונות נאמנים ונעתרות שאינם מקבילים זל"ז, כי נעתר פירשו מלשון רבוי, כמו והעתרתם עלי דבריכם (יחזקאל ל״ה:י״ג), ולעומת נאמנים הול"ל כוזבות נשיקות שונא, או כשאומר נעתרות הול"ל מעטים פצעי אוהב, ולכן דריש דהכונה נעתרות כמו מהופכות, וכמ"ש ביבמות ס"ד א' מה עתר זה מהפך את התבואה, ובתוספתא ריש פ"א דעוקצים מפני שהופכה בעתר, ור"ל שהברכות שברכם בלעם היה רמז קללה, כדמפרש.}}, אחיה השלוני קלל את ישראל בקנה, שנאמר (מלכים א י״ד:ט״ו) והכה ה׳ את ישראל כאשר ינוד הקנה במים, מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובין, ואפילו כל רוחות שבעולם אין מזיזין אותו ממקומו אלא הולך ובא עמהם, וכיון שדוממו הרוחות עומד הקנה במקומו, אבל בלעם הרשע ברכם בארז, מה ארז אינו עומד במקום מים {{תוספת|יג|פירש"י ואע"פ דכתיב כארזים עלי מים, ההוא לאו בלעם קאמר ליה, דבלעם אמר כארזים והמלאך השיב עלי מים וכן כולהו, דבלעם אמר כנחלים דזמנין מתיבשין וקאמר ליה המלאך נטיו דאין יבשין לעולם, והיינו דכתיב ויהפך ה' לך את הקללה לברכה – ע"י מלאך, שהשיבו ע"י מלאך, עכ"ל. ונראה דסמיך על הדרשה דלעיל פרשה כ"ג פסוק ה' וישם ה' דבר בפי בלעם, ר"א אומר מלאך שם בפיו, יעוי"ש.}} ושרשיו מועטין ואין גזעו מחליף וכיון שנשבה בו רוח דרומית מיד עוקרתו והופכתו על פניו {{תוספת|יד|תפס רוח דרומית מפני שקשה היא מכולן, כמבואר בב"ב כ"ה ב'.}}. (תענית כ׳ א׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף